אין פה שחור ולבן

כשהייתי סגן מפקד פלוגה בקורס קצינים נשלחנו לתעסוקה מבצעית בגזרת בנימין. הצוערים, חניכי הקורס, חולקו למשימות, ואחת מהן הייתה לאייש את אחד המחסומים צפונית לירושלים. זה היה יום שבת, ומפקד החוליה הבחין בפלסטיני יורד ממונית ומנסה לעקוף את המחסום דרך השדה הסמוך ולהיכנס לשטח ישראל. הצוער ביצע נוהל מעצר חשוד, אבל הפלסטיני לא עצר. ואז הרים הצוער את נשקו וירה לעבר רגליו של החשוד. אבל במקום לפגוע ברגליים הוא פגע בראשו והרג אותו. כיוון שנפתחה חקירת מצ"ח, הצוער הודח מיידית מהקורס בהוראה מלמעלה. כעבור שנתיים, אחרי שהשתחרר מהצבא, הוא קיבל טלפון: חקירת מצ"ח הסתיימה והוחלט לא להעמידך לדין. אתה מוזמן לבוא לקבל את דרגות הקצונה. התשובה שלו, פחות או יותר, הייתה: לכו תחפשו את החברים שלכם.

אתמול פורסם כי בג"ץ הורה להעמיד לדין את השוטר שירה למוות בחיר חמדאן בכפר כנא לפני כחמש שנים, לאחר שהצעיר הערבי־ישראלי ניסה לתקוף שוטרים בסכין תוך קריאות "אללה אכבר". בכך ביטל בית המשפט את החלטת היועמ"ש לסגור את התיק נגד השוטר. שני המקרים שתיארתי כאן שונים לחלוטין, אבל שניהם נמצאים סביב הקו האפור שבין יד קלה על ההדק לבין מציאות כמעט בלתי אפשרית שבה שוטרים, או חיילים, נאלצים לקבל בתוך שניות החלטות הרות גורל, ולעיתים מקבלים החלטה שגויה.

צפיתי בסרטון של אירוע כפר כנא. הוא אכן מזעזע, כמו כל סרטון שרואים בו אדם ברגע מותו. מצד שני, ברור שהשוטר היורה אינו אלאור אזריה. הוא לא ירה במחבל גוסס השרוע על הרצפה אלא בצעיר חמום מוח וחמוש בסכין. האם השוטרים, שישבו בתוך ניידת ממוגנת, היו בסכנת חיים? ההתרשמות שלי, כמי שצופה בסרטון בניחותא מתחת לניאונים, היא שלא. האם הייתי נוהג במקרה כזה כמו אותה שוטר? ייתכן מאוד שכן. אומרים שאסור לשפוט אדם עד שעמדת במקומו. אבל זה בדיוק תפקידה של מערכת המשפט. שופט לא צריך להיות רובאי 8 כדי להכריע האם חייל פעל על פי הפקודות, והיועץ המשפטי לממשלה לא צריך להיות יס"מניק בדימוס כדי להחליט אם להעמיד שוטר לדין.

אם זה היה תלוי בי, לא הייתי פותח מחדש את התיק נגד השוטר חמש שנים אחרי שנסגר. אבל אני לא שופט, גם לא עורך דין, וכאזרח ההתרשמות שלי היא ששתי ההחלטות סבירות – הן החלטתו של היועמ"ש לסגור את התיק והן החלטת בג"ץ (ברוב של 2 מול אחד) לפתוח אותו מחדש. זה טבעו של התחום האפור: אין בו שחור ולבן.

ובכל זאת, יש כאן סוגיה ציבורית שצריך לתת עליה את הדעת, וזו התחושה שכאשר מדובר בציבורים מסוימים, ידה של המשטרה קלה על ההדק. ואני מתכוון בעיקר לערבים/בדואים וליהודים יוצאי אתיופיה. הרי ברור שאם נערי הגבעות שהשליכו אבנים על חיילים ביצהר לפני כשבוע היו ערבים, או יוצאי אתיופיה, הם כבר לא היו בין החיים. ולכן, ראוי להקים ועדה בראשות שופט עליון בדימוס ובהשתתפות נציגות ונציגים של המגזרים השונים, קציני משטרה בדימוס, אנשי אקדמיה וכו', שתבדוק לעומק את המציאות הזו. לא רק כדי למנוע את המוות המיותר הבא, אלא גם כדי לשקם את אמון הציבור במשטרה.