שתף קטע נבחר

בלחץ ארה"ב החוששת מסין: הקבינט הקים "ועדה לאישור השקעות זרות"

על רקע מלחמת הסחר והחשש האמריקני כי השקעות סיניות בישראל יהיו פתח לריגול, החליט הקבינט על הקמת "ועדה לבחינת היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות"

 

 

נשיא סין שי ג'ינפינג  (צילום: AP, רויטרס)
ארה"ב הפעילה לחץ. טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג(צילום: AP, רויטרס)

על רקע הגברת ההשקעות של סין בחברות ישראליות ולאחר שארצות הברית הפעילה לחץ על ישראל להקים מנגנון השקעות שיוודא שאין מדובר בהשתלטות עוינת שתיתן פתח לריגול - הודיעה היום (ד') ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי הקמת ועדה מייעצת בראשות משרד האוצר לבחינת היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות.

 

בהודעת הקבינט המדיני-ביטחוני נאמר כי "בסיומה של עבודת מטה ממושכת בהובלת המועצה לביטחון לאומי, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, ולאחר שורת דיונים בקבינט, הוחלט על הקמת ועדה שבה ישתתפו נציגים בכירים ממשרד האוצר, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי וכן משקיפים מטעם משרד החוץ, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה ונציג נוסף ממשרד האוצר. הוועדה תתייעץ עם גורמי הביטחון והכלכלה הרלוונטיים והפנייה אליה תעשה באופן וולונטרי על ידי הרגולטורים. עסקאות שלא מחייבות אישור ממשלתי לא יובאו לדיון בוועדה".

 

 

 

הקמת הוועדה נעשתה כאמור על רקע הגברת ההשקעות של סין בחברות ישראליות וגם במעורבות בתשתיות לאומיות כגון הרכבת בתל-אביב, הנמלים ועוד. על רקע מלחמת הסחר והטענות האמריקניות שסין פועלת לריגול באמצעות חברות טכנולוגיה כמו חברת הסלולר וואווי, שהאמריקנים הטילו עליה סנקציות, הפעילו האמריקנים לחץ על ישראל להקים מנגנון השקעות שיוודא שאין מדובר בהשתלטות עוינת.

 

בישראל היתה מחלוקת בין הגופים השונים כיצד להקים מנגנון כזה: מצד אחד בארץ רוצים השקעות סיניות, אך מצד שני חשוב לשמור כי לא תהיה פגיעה בתשתיות לאומיות. בשנים האחרונות שב"כ היה מעורב לא פעם בהחלטות הנוגעות למכירת נכסים כלכליים ישראליים "לא ביטחוניים" לידיים זרות. ברוב המקרים המליץ השב"כ שלא למכור נכסים כאלה לסינים, לעתים תוך עימות חריף עם משרדי החוץ והכלכלה. בשב"כ רואים בסין גורם עם פוטנציאל גבוה של ריגול. הניסיונות של "בנק אוף צ'יינה" להקים סניפים בישראל במגמה להשקיע בחברות הייטק ישראליות נבלמו ונבלם גם הניסיון הסיני לרכוש חברות ביטוח, כמו הפניקס וכלל ביטוח, ובתי השקעות כמו מיטב דש.

 

על פי ההחלטה, עבודת המטה להקמת הוועדה וסדרי עבודתה תבוצע תוך 45 יום. בהודעה נאמר כי "התהליכים שסוכמו יאזנו באופן ראוי בין הצורך לעודד השקעות זרות בישראל והבטחת המשך השגשוג הכלכלי, לבין שיקולי ביטחון לאומי. הוועדה תסייע לרגולטורים לשלב שיקולים של ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות בתחומי הפיננסים, התקשורת, התשתיות, התחבורה והאנרגיה. ההתייחסות תגובש בכפוף למחויבויותיה הביטחוניות של מדינת ישראל, תוך מתן דגש מרכזי להיבטים כלכליים רלוונטיים".

 

בנוסף נכתב בהודעת ועדת השרים כי "ישראל מצטרפת בכך למדינות רבות, ביניהן ארצות הברית, קנדה, בריטניה, גרמניה, אוסטרליה ועוד, אשר גיבשו גם הן תהליכים לטיוב הפיקוח על השקעות זרות מטעמי ביטחון לאומי. הרגולטורים יוכלו לפנות לוועדה החל מ-1.1.2020.הקבינט יתכנס שוב תוך 6 חודשים כדי לבחון את אופן עבודת הוועדה בכדי לבצע התאמות במידת הצורך".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
טראמפ ושי ג'ינפינג
צילום: איי פי
מומלצים