שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    של מי המשק? האלמנה נגד בת זוגו של בעלה
    לאחר מותו של בעל נחלה במושב בצפון התעורר סכסוך בין אשתו בנפרד של המנוח לבין מי שחיה איתו בשנים האחרונות לחייו. מה קבע ביהמ"ש?
    בית המשפט המחוזי בנצרת קבע לאחרונה כי זוגתו של בעל זכויות במשק חקלאי, שהלך לעולמו לפני כשש שנים בעודו נשוי לאחרת, תוכל לגור כל ימי חייה באחד הבתים שבנחלה - בהתאם למה שהורה בצוואתו. השופטים קבעו ברוב דעות כי אף שההסכם שמכוחו קיבלו המנוח ואשתו את הזכויות במשק מטיל מגבלות על העברתן, נסיבות המקרה הן ייחודיות.

     

    המנוח ואשתו רכשו את הזכויות במשק שבמושב בצפון הארץ ב-1973, בהתאם להסכם משבצת עם מינהל מקרקעי ישראל והאגודה השיתופית. במשק היו שני בתים – אחד גדול ששימש למגוריהם, והשני קטן ובו גרה בתם. ב-2006 הם נפרדו, והמנוח נותר לגור בבית הגדול. בהמשך הצטרפה אליו זוגתו החדשה שחיה עמו עד למותו ב-2013.

     

    לאחר מותו קיבלה אשתו את מלוא הזכויות בנחלה בהתאם להסכם המשבצת, אולם זוגתו הגישה בקשה לקיום צוואה שהותיר אחריו ובה הורה להעניק לה זכות מגורים בבית הקטן עד סוף ימיה. אשתו ובתו של המנוח התנגדו לבקשה ודרשו לבטל את הצוואה בטענה שהמנוח לא היה כשיר וזוגתו השפיעה עליו באופן לא הוגן. הן הוסיפו שהצוואה סותרת את הסכם המשבצת שקובע כי עם פטירת הבעל יעברו זכויותיו לזוגתו הרשמית – כלומר לאשתו.

     

    בית המשפט למשפחה דחה אותן והן ערערו למחוזי. הן טענו שבית המשפט התעלם מעדויות על מצבו המנטלי של המנוח ונתן תוקף לצוואה לא חוקית, מאחר שאסור לפצל את הנחלה, והזכויות בה לא ניתנות להורשה.

     

    מנגד, בת הזוג הפנתה לממצאי מומחה בית המשפט ועדויות של עורך הצוואה ורופאת המשפחה של המנוח, שהוכיחו לטענתה את צלילותו וכשירותו. באשר להסכם, היא ציינה כי הוא לא שלל מהמנוח את האפשרות לצוות את זכויות השימוש שלו במשק וביקשה לפרש אותו בהתאם לרצונו האחרון.

     

    השופטים זיאד הווארי, אשר קולה ועירית הוד הסכימו שאין עילה להתערב בממצאי בית המשפט למשפחה בנוגע לכשירותו של המנוח והיעדרה של השפעה בלתי הוגנת. אך דעותיהם נחלקו בנוגע לזכות המגורים של בת הזוג.

     

    בעוד שהשופטת הוד סברה כי הוראת המנוח לא מתיישבת עם הסכם המשבצת, סברו השופטים הווארי וקולה כי בנסיבותיו יוצאות הדופן של המקרה יש להעניק להסכם פרשנות מרחיבה ולכבד את רצונו האחרון.

     

    נקבע כי אין בעיה עם האיסור בהסכם על פיצול הנחלה, שכן בת הזוג קיבלה זכות מגורים בלבד. המגבלה הבעייתית יותר היא זו שקובעת כי ציווי הזכויות בנחלה אפשרי רק אם אינו פוגע בזכויותיה של בת זוגו, כשבאופן רשמי מדובר באשתו.

     

    בהקשר זה השופטים הסכימו כי אין ספק שהוראת הצוואה מונעת מהאישה להשתמש בבית הקטן או למכור את הנחלה. עם זאת, שניהם סברו כי ביטולה לא יהיה הוגן מאחר שהמנוח היה נשוי פורמלית בלבד ולא ראה בה בת זוג. לפיכך, התוצאה הצודקת לטעמם היא להגמיש את ההסכם ולאפשר למי שהייתה זוגתו בפועל לגור בבית הקטן כפי שציווה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים