שתף קטע נבחר

"אלבר" הטעתה רוכש מכונית – ותיאלץ לפצות

החברה טענה שהקונה ידע שכלי הרכב עבר תאונות על סמך דו"ח בדיקה שהוצג לו. אבל השופטת קבעה שזה לא מספיק. הפיצוי: 72 אלף שקל

השופטת נאוה ברוורמן מבית משפט השלום בתל אביב קבעה לאחרונה כי "אלבר ציי רכב" תפצה ב-72,100 שקל לקוח שרכש ממנה מכונית, וזאת מאחר שהחברה הפרה כלפיו את "חובת הגילוי".

 

ביסודה של התביעה עמד הסכם מכר לרכישת מכונית מסוג "פורד פוקוס" מודל 2012, תמורת 57 אלף שקל שעליו חתמו הצדדים ביולי 2015. הקונה שילם לחברה 10,000 שקל על החשבון, ויתרת התשלום הועברה אליה ישירות מ"אלבר קרדיט", שממנה נטל הלוואה למימון הרכישה. במועד הרכישה הוצג לקונה דו"ח בדיקה של חברת "קומפיוטסט" ממרץ 2015, שלפיו הרכב תקין.

 

התובע טען כי תחילה חיפש "טנדר", אולם היות שהחברה הציגה לו מצג שלפיו הרכב המדובר "במצב עילאי" ובמחיר מבצע, הוא השתכנע לרכוש אותו מבלי לקחת אותו לבדיקה נוספת. בדיעבד, התברר לו שהרכב תקול ולא ראוי לנסיעה. טענתו העיקרית הייתה שהחברה לא החתימה אותו בעת הרכישה על "טופס גילוי נאות" – מסמך קבוע ומחייב לפי חוק מכירת רכב משומש – ולא גילתה לו בין היתר שהרכב עבר תאונות.

 

על רקע זה הוא ביקש לבטל את העסקה בגין הטעיה, אולם אלבר סירבה. בתגובה הוא לא פרע את תשלומי ההלוואה, ולפיכך נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל והחלו הליכי מימוש. ב-2016 המכונית הועברה למגרשי אלבר קרדיט והיא נמכרה לבסוף בהתאם לדו"ח שמאי ב-26,500 שקל.

 

בבית המשפט טענה אלבר שנציג מטעמה מסר לתובע את כל המידע לגבי המכונית, וכי הוא חתם על סעיף שבו הצהיר שהוא בדק את כלי הרכב ומוותר על כל תביעה או טענה נגד אלבר. לטענתה, מדובר בתביעה טורדנית, וחסרת תום לב. לשיטתה, הגורם לביטול העסקה היה חוסר יכולת של התובע לעמוד בהחזרי ההלוואה.

 

אבל השופטת ברוורמן קבעה כי החברה הפרה את חובת הגילוי הנאות כאמור. היא הצביעה על עדות של נציג החברה שהיה מעורב במכירה, וממנה עלה כי לא הציג לתובע טופס "גילוי נאות" וכי במעמד החתימה לא הסביר לתובע על ההיסטוריה של המכונית אלא רק הציג דו"ח הבדיקה שבו רישום סימני פגיעה שונים, החלפת חלקים ותיקוני מעיכות ושריטות.

 

"טופס הבדיקה עליו שמה הנתבעת יהבה, לטעמי, מהווה אפילו חלק מהטעיה מכוונת מצדה", כתבה והוסיפה שהתנהלות זו מעוררת תהיות לגבי תום לבה של החברה, ומהווה הפרה במסגרת השלב הטרום-חוזי, שכמוה כהטעיה המצדיקה ביטולו של ההסכם. היא התשכנעה שאילו החברה הציגה לתובע את התמונה המלאה, הוא לא היה רוכש את המכונית.

 

בהמשך הוסיפה השופטת כי "לא ניתן להתעלם מכך, שהתובע ביקש לבטל את העסקה, תוך זמן סביר, ברם הנתבעת לא נעתרה לבקשתו, ולא בצדק". עם זאת, היא החליטה שמפיצוי התובע יש להפחית 20% בשל הסיכון שלקח עצמו כשהחליט לוותר על בדיקת הרכב, ובכך לא יצא ידי חובתו.

 

בתום ניתוח רכיבי הפיצוי נפסק לתובע פיצוי של 57,100 שקל, שהורכב בעיקר מהשבת הכסף ששילם, וכן מפיצוי על עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. בנוסף, החברה תשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד שחר סקופ
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד יקטרינה וישנבסקי
  • עו"ד שי שמש עוסק בדיני חוזים
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים