שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בני ערובה ירדנים בישראל
    פתאום מתברר שהעצורים היבא אל-לבדי ועבד אל רחמן מרעי לא היוו איום ביטחוני. בישראל האמת איבדה כל חשיבות ולעובדות אין משמעות

     

    היבה אל-לבדי ועבד א-רחמן ()

    השבוע למדנו עוד משהו על המוח היהודי והפטנטים שלו. והפעם: ישראבלוף, או האופן שבו אפשר לרוקן את האמת ממשמעות ולהפוך את המילים לכלי ריק. קחו את היבא אל-לבדי, אזרחית ירדן בת 32, שנעצרה באוגוסט במעבר אלנבי בדרך לחתונה בג'נין, ונחקרה בידי שב"כ ב"חשד למעורבות בעבירות ביטחוניות חמורות". אחרי חודש שבו, לפי עדותה, נחקרה בתנאים קשים והמשיכה לטעון לחפותה, ולאחר שלא הצליחו לגבש נגדה ראיות או להגיש כתב אישום הוצא נגדה צו מעצר מנהלי והיא כלואה מאז.

     

     

    בתגובה, פתחה אל-לבדי בשביתת רעב שעברה כבר את יומה ה-40. מצבה הרפואי מידרדר והולך. חטאה של אל-לבדי, לפחות בעיני חלק מהציבור הישראלי שבכלל שמע עליה, היה אמירות אנטי-ישראליות בפייסבוק. לא משהו שאין לו מקבילה בקרב אלפי גולשים ישראלים.

     

    כרגיל במחוזותינו, כשמדובר בפלסטינים, החוק הוא "אשם כל עוד לא הוכחה חפותך", וכך גם במקרה שלה ושל עבד אל רחמן מרעי, אזרח ירדני נוסף. זו מהותו של המעצר המנהלי, המשמש בעיקר נגד פלסטינים ולעתים רחוקות גם נגד יהודים: כליאה בלא ראיות, אשמה או משפט כמו בחשוכים שבמשטרים, כי בשב"כ שלפו את מילות הקסם המכשירות כל דבר "איום ביטחוני".

     

    אלא שמתברר שלא איום ביטחוני ולא נעליים: בשבוע שעבר טענו מקורות בירדן בפני חדשות רשת כי ישראל ניסתה לקשור בין אפשרות לשחרר את השניים לבין פשרה ירדנית בסוגיית המובלעות צופר ונהריים – אזורים חקלאיים שירדן החכירה לישראל ואיננה מעוניינת להחכיר עוד. קולטים את הפטנט? פתאום אין איום ביטחוני! ואם אין איום ביטחוני, הרי שהשניים בעצם מוחזקים כבני ערובה באופן הכי ציני שיש.

     

    הציניות האכזרית הזו לא צריכה להפתיע איש. הנה, השבוע דווח כי במסגרת הסדר טיעון, נגזרו על חייל גבעתי 30 יום עבודות שירות על "חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות". מהניסוח זה נשמע כמו עבירה די דבילית, אז נבהיר שהעבירה הדבילית אירעה כשהחייל, ששמו אסור בפרסום, ירה מנשקו לכיוון נער פלסטיני לא חמוש שטיפס על גדר ההפרדה במסגרת מה שמכונה "הפרות סדר", ואז הנער, עות'מאן ח'ילס בן ה-15, נפל ומת. איך דבר כזה שווה חודש עבודות שירות? בצה"ל אמרו שלא נמצאו ראיות לביסוס קשר סיבתי בין הירי לפגיעה בנער.

     

    קולטים את הפטנט? החייל א', שבהקלטה שלו אמר "שאלו אותי האם אני הרגתי אותו, והתשובה שלי הייתה שכן", ירה לעבר נער בן 15, הנער נפל ומת, אבל לא נמצא קשר סיבתי בין הדברים. עות'מאן ח'ילס "מצא את מותו" באורח פלא.

     

    כמה ציניות ורוע צריך כדי לומר שאין קשר בין הדברים? את אותם ציניות ורוע שצריך כדי לכלוא שני אנשים בתואנה שקרית, בעודם משמשים למעשה כקלף מיקוח בעניינים לא קשורים.

     

    זה מעבר לציניות. נדמה שהאמת איבדה כל חשיבות. לעובדות אין משמעות. למילים אין מובן. אולי יש מי שמתגאה בישראבלוף הזה, אבל אין פה סיבה לשום דבר פרט לבושה. את עות'מאן ח'ילס זה כבר לא ישיב לחיים, אבל את היבא אל-לבדי ואת עבד אל-רחמן מרעי צריך לשחרר לחופשי בהקדם. לא רק כי מעצרים מנהליים הם פשע שאסור שיתקיים בדמוקרטיה. פשוט כי השקר הזה נחשף.

     

    • תמר קפלנסקי היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים