שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הערכים החילוניים פשוט פחות חשובים
    איש לא יעז לנהוג בשכונה חרדית בשבת, כי רגשות הדתיים הופנמו היטב. אבל לרמוס את הערך "החילוני" של שוויון בין גברים לנשים? אין שום בעיה

     

    הרב אלימלך פירר (צילום: שאול גולן)
    הרב אלימלך פירר(צילום: שאול גולן)

    דמיינו את התסריט הבא: מוטי שטיינמץ, גדול הזמר החסידי, מוזמן לערב התרמה של ארגון "לתת" שבו תשתתף גם זמרת. נגיד, עלמה זהר או מירי מסיקה. מן הסתם, באותו רגע הוא יסרב באדיבות ויסביר שהדבר יפגע ברגשותיו האמוניים והוא לא יכול להשתתף באירוע מסוג זה. קל להבין ולחזות כיצד מרגיש אדם דתי ולכן תשובתו תתקבל בהבנה. זאת אותה הבנה שבגללה אנחנו נמנעים מנסיעה במכונית בשבת בשכונות חרדיות. אבל מה עם הרגשות האמוניים של החילונים? מי מבין אותם?

     

     

    החילוניות מציגה סט ערכים מסודר שחלקו אפילו הצליח לחלחל דרך גבולות הדת. הכאת ילדים בבתי ספר חרדיים, לדוגמה, הופסקה לחלוטין בשנים האחרונות, ובג"ץ עדיין מנסה להכפיף את דעתו בכל הקשור לקבלת תלמידים יוצאי עדות המזרח למוסדות חינוך חרדיים. בית המשפט גם אמר את דברו בכל הנוגע להתמודדות נשים חרדיות בבחירות, אף שבמבחן התוצאה לא חל שום שינוי.

     

    אבל בכל הנוגע להדרת נשים – עולם חרדי כמנהגו נוהג ואף מקצין. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא ההפרדה באוטובוסים, שלא הייתה קיימת עד השנים האחרונות. גם הופעות מעורבות לנשים וגברים, ללא הפרדה, היו דבר נפוץ (אף שכמובן על הבמה הופיעו רק גברים). היום, מספר ההופעות המעורבות פחת באופן משמעותי.

     

    התמורות הללו מתחוללות כשברקע פועלים רבנים שמבקשים לשמור ולחזק את דפנות הגטו מפני החשש לפריצת הגבולות ואיבוד האמונה. לצורך כך החרדיות משמרת את תחושת העליונות, לצד זלזול ובוז לערכים המערביים והחילוניים. תחושה זו מחלחלת ללב המאמינים, ומחזקת את תחושת השייכות שלהם לקהילה שבה הם חברים.

     

    אין להתפלא, אם כך, על הזעקה החרדית בעקבות מחאת הזמרים נגד אירוע ההוקרה והתמיכה לאלימלך פירר ולעמותה שבראשה הוא עומד, שבמסגרתו נשים לא ישמיעו את קולן. "איך אתם לא מתחשבים ברגשותיו של הרב שמצווה להלכה של 'קול באישה ערווה'?", הם זעקו.

     

    והם לא טועים. לפירר אסור לשמוע שירת נשים. אבל הוא גם החליט לערוך את האירוע לקהל חילוני, הזמין זמרים חילוניים, במחווה למלך הזמר החילוני, שלמה ארצי. אז אותם חילונים פרחחים נטולי ערכים אך בעלי ממון נדרשים לכרוע לאמונה הדתית, ולפנות את העגלה הריקה שלהם לעגלה עמוסת כל טוב שכוללת איסור לשמוע שירת נשים.

     

    מה שמתקבל כלפי אנשים דתיים כ"התחשבות ברגשות", מוטח בחילונים כ"כפיות טובה", ועל כן על הזמר עילי בוטנר וחבריו נדרשו לגזוז את ערכיהם לטובת המופע, שהרי מדובר באירוע פרטי ולא באירוע ציבורי, ועוד מופע התרמה. אם הם רוצים לזכות במעשה טוב, הם צריכים לוותר על הערכים החילוניים שלהם. הם גם ככה שווים פחות.

     

    צפויים עוד קרבות קשים במלחמה בין ערכי המערביות לבין החרדיות המתחזקת. הדרת נשים היא ביטוי אחד לכך. החיכוכים בין המגזרים ימשיכו להתפרץ במערכה על השבת, על הנישואים ועל תקציב המדינה. החילונים ינצחו בה רק אם ידרשו שוויון גם בהבנת הרגשות שלהם. אולי גם זה לא יעזור. אולי אמונה דתית פונדמנטליסטית חזקה יותר מערכים של חילוני.

     

    • ארי לוי, חרדי לשעבר, הוא איש כספים

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים