כמה ימי מחלה מגיעים לכם? המדריך המלא לעובד החולה

כל עובד זכאי להיעדר מעבודתו עקב מחלה ולקבל על כך תשלום מהמעסיק בתנאי שהציג אישור רפואי. כך קובע חוק דמי מחלה. מכסת ימי המחלה הקבועה בחוק מגיעה ל־1.5 ימים לחודש עבודה (18 יום בשנה) ואפשר לצבור עד 90 יום.

בהסכמים קיבוציים, ולעיתים בחוזים אישיים, יש לעובדים זכויות עודפות לתשלומי מחלה. כיצד התחלוּת של עובד מאפשרת להמשיך את העסקתו? ומהן הזכויות של המעסיק והעובד במחלה אמיתית ואמיתית פחות? "ממון" גיבש מדריך בנושא באמצעות עו"ד דפנה שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה, מייסדת משרד רובין שמואלביץ.

בחוק הגנת השכר נקבע כי המעסיק מחויב לפרט בתלוש השכר את מספר ימי המחלה שנוצלו ואת יתרת תקופת המחלה הצבורה. אלא שלעובד אין זכות לפדות ימי מחלה שלא נוצלו (בניגוד, למשל, לימי חופשה שנתית שלא נוצלו). יש הסכמים קיבוציים שבהם הוסכם על נוסחה לפדיון ימי מחלה לא מנוצלים המשולמת לעובדים שפרשו לפנסיה, אבל הם חלים על ציבור מסוים ולא על כל העובדים במשק.

עובד ששהה בחופשת מחלה מחויב לספק למעסיקו אישור מרופא בתוך 3 ימים מיום ההיעדרות הראשון. עו"ד שמואלביץ: "בעבר הייתה חובה להתייצב אצל הרופא, אבל ב־2017 שונו הכללים. בין השאר, אין חובה לרשום את סיבת ההיעדרות, ודי באמירה הכללית "עקב בעיה רפואית שתירשם בתיק הרפואי"; אפשר להנפיק אישור מחלה לעד 4 ימים גם ללא נוכחות העובד במרפאה; רופא רשאי להנפיק אישור מחלה בדיעבד, במגבלה של עד 30 יום מיום המחלה בפועל".

תקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק להעמיד עובד לבדיקת רופא מטעמו אם הוא חושד בכשרות אישור המחלה. התקנה פורשה בצמצום על ידי ביה"ד הארצי לעבודה, ונקבע באחד התיקים כי היא תחול רק כשהאישור הרפואי אינו מטעם רופא קופת החולים שבה חבר העובד.

ב־2008 פסק ביה"ד הארצי שמעסיק אינו רשאי לפטר עובד בעת היעדרותו מפאת מחלה בכל תקופת ההיעדרות ועד לתום ניצול המכסה החוקית (90 יום). ב־2009 תוקן חוק דמי מחלה ונוספה לו הוראה מפורשת האוסרת על פיטורי עובד חולה בתקופה המוגנת. לאחרונה דן ביהמ"ש העליון בנושא ופסק כי לאחר התקופה המוגנת בחוק המעסיק רשאי לפטר את העובד גם אם הוא עדיין חולה וגם אם עומדים לזכותו ימי מחלה נוספים מכוח הסכם קיבוצי או חוזה אישי.

עו"ד שמואלביץ: "כל התיקונים בנושא דמי מחלה מקילים על עובד להיעדר מהעבודה בטענה למחלה. העובד רואה בתלוש מדי חודש את מכסת הימים שתלך לאיבוד אם לא תנוצל, הוא לא חייב ללכת לרופא כדי לקבל אישור, והרופא לא חייב לפרט את סיבת ההיעדרות. מכיוון שלכל עובד יש אירועים בעבודה (או בחיים הפרטיים) שמפתים אותו להתחלות, התפתחה תופעה של התחלות. הדוגמה הבולטת ביותר היא התחלות של עובד לאחר זימון לשימוע. לעיתים העובד יודע על הכוונה לזמנו לשימוע עוד לפני שקיבל מכתב רשמי, וממהר 'לחלות' כדי לא לאפשר את השימוע. לעיתים הוא מודיע על המחלה מיד לאחר קביעת מועד לשימוע. בפסיקה נקבע כי אפשר לזמן עובד לשימוע בזמן המחלה כל עוד השימוע ייערך בחלוף התקופה המוגנת. המשמעות היא שהתחלות יכולה להביא להארכת תקופת ההעסקה ב־3 חודשים לפחות".

עו"ד שמואלביץ: "הרשתות החברתיות מספקות מידע. במקרה אחד נדון מקרה של עובדת שזומנה לשימוע ויום לאחריו הוציאה אישורי מחלה לחודשיים. היא פוטרה והגישה תביעה שבה טענה כי היא זכאית לתשלומים. בית הדין דחה את התביעה לאחר שהוצגו בפניו הוכחות כי אישורי המחלה מתייחסים לתאריכים שבהם שהתה העובדת במלון, בילתה וקפצה בנג'י אף שלטענתה חלתה בוורטיגו.

"כמו כן, כשמתעורר אצל מעסיק חשש כי עובד מתחזה לחולה הוא רשאי לפנות להנהלת קופת החולים ולבקש שתבחן את הוצאת אישורי המחלה מטעמה לעובד בלי שהמידע הרפואי ייחשף בפני המעסיק. "מעסיק שעומד על זכויותיו ומתריע בפני קופת חולים על חשש למרמה יוכל למנוע ניצול לרעה של ימי מחלה על ידי עובדיו".