שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איזה טיפוס: יובל שמלא חולם על אולימפיאדה
    מהרגע בו טיפס על עצים, דרך התגובות שקיבל מכדורגלנים ועד הגמר של נינג'ה ישראל. יובל שמלא מסתער על היעד הבא: כרטיס לפריז 2024

     

    צפו בשמלא מתחרה באליפות ישראל    (צילום: אורן אהרוני)

    צפו בשמלא מתחרה באליפות ישראל    (צילום: אורן אהרוני)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אחד הדברים הכי חשובים בטיפוס זה שהאצבעות שלך יהיו מספיק חזקות כדי להחזיק את כל הגוף שלך, אז מאוד חשוב לשמור על משקל נמוך ולא להתנפח בגוף", מסביר יובל שמלא בפתח הראיון איתו.

     

    אבל בשונה מהאמירה הזאת, את העולם הוא תופס דווקא בשתי ידיים - ולא מתכוון לשחרר. כבר בגיל 20 יודע שמלא שהוא מצא את המקצוע שלו לחיים, טיפוס ספורטיבי בקטגוריית ההובלה. הוא משלב בין תחרויות בארץ ובחו"ל, אימונים (פעמיים ביום) ושירות בצבא כספורטאי מצטיין. בין לבין הוא אפילו מוצא זמן לתת הרצאות בבתי ספר. אבל החלום הגדול הוא האולימפיאדה, שבה יתחרו בענף לראשונה בטוקיו.

     

    יובל שמלא (צילום: אורן אהרוני)
    יובל שמלא. מצא את המקצוע שלו לחיים(צילום: אורן אהרוני)
     

    "עוד לפני שהטיפוס היה באולימפיאדה זה היה החלום שלי - חברים שלי לא האמינו לי שיום אחד זה ייכנס. מרגע שהודיעו שזה נכנס לטוקיו 2020 אני והחברים שלי לענף עזבנו הכל והחלטנו שאנחנו מנסים להגיע לשם. הבעיה היא שלקחו את שלושת תתי־הענפים שיש בטיפוס (בולדר, הובלה וספיד) והפכו אותם למעין קרב־רב ורק 20 מטפסים מכל העולם יגיעו", מסביר שמלא, "כנראה שאני כבר לא אגיע הפעם, אבל כבר הכריזו שבפריז 2024 יהיו כל שלושת הענפים בנפרד, אז אני ללא ספק מכוון לשם".

     

    חוג בגיל 12

    איך בכלל הגעת לענף הלא־שגרתי הזה?

    "מהיום שבו אני זוכר את עצמי טיפסתי על כל דבר שיכולתי. עצים, גדרות, אבן ירושלמית - הכל. היה לי מין יצר קופיפי. אבל ממש לא ידעתי שיש ענף ספורט כזה. בגיל 12 אמא של חבר שאלה אותי אם אני רוצה לבוא איתם לנסות קיר טיפוס וכשהגעתי לשם הייתי בשוק - זו הייתה אהבה ממבט ראשון. התחלתי עם חוג פעמיים בשבוע ועוד באתי לטפס בלי קשר. אפילו לא הייתי כזה טוב בהתחלה - אבל זה היה הכי כיף בעולם".

     

    ואיך זה נהפך מחוג למקצוע?

    "בערך שלושה חודשים אחרי שהתחלתי, הגיע אליי המאמן של המועדון בירושלים, הוא כנראה ראה כמה שאני מלא תשוקה לספורט, והוא שאל אם אני רוצה להצטרף לנבחרת. כמובן שאמרתי 'ברור' וככה התחלתי להשתתף בתחרויות בארץ ולאחר מכן גם באירופה. מהר מאוד הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים שלי".

     

    יובל שמלא (צילום: אורן אהרוני)
    "מהיום שבו אני זוכר את עצמי טיפסתי על כל דבר שיכולתי". עם החברים לטיפוס(צילום: אורן אהרוני)
     

     

    הענף מקבל מספיק חשיפה ותקציב?

    "אם היית שואל אותי לפני שנתיים - הייתי אומר שלא, ואפילו מזיל דמעה. כמעט אף אחד לא ידע מה זה. כשהתגייסתי והגעתי לטירונות של ספורטאים מצטיינים, כל הכדורגלנים והכדורסלנים חשבו שאני ממציא את הספורט הזה. אבל עכשיו, גם בעקבות תוכניות הנינג'ה בארץ ובעולם, הענף קיבל יותר חשיפה. אבל יש עוד לאן להתקדם".

     

    אתה רואה שיפור ביחס לענף בארץ?

    "בהחלט. אני חושב שתוך ארבע או חמש שנים ישראל תהיה מעצמת טיפוס ברמה עולמית. עם כמות המתקנים שנפתחים והנוער שמגיע אליהם, אין לי ספק שזה יקרה. אני מקווה שכשזה יקרה אני אצליח להישאר ברמה ואפילו להתקדם ולהגיע להישגים חדשים".

     

    נינג'ה טבעוני

    לפני כתשעה חודשים עבר שמלא לתזונה טבעונית ממניעים בריאותיים וסביבתיים. בהתחלה הוא חשב שזה פוגע בו ("בימים הראשונים אחרי שהתחלתי עם זה והיה לי אימון לא טוב, אמרתי די, זה רק בגלל הטבעונות"), אבל לאט־לאט הוא ראה ששום דבר לא חסר לו. "התזונה והמשקל הם הדברים הכי חשובים בענף. אם תתנפח ותהיה כבד מדי יהיה מאוד קשה לאצבעות שלך לתפוס את משקל הגוף", הוא חוזר ומדגיש.

     

     

    יובל שמלא (צילום: אורן אהרוני)
    "התזונה והמשקל הם הדברים הכי חשובים בענף"(צילום: אורן אהרוני)
     

     

    והטבעונות היא פתרון טוב לזה?

    "לפני שהפכתי לטבעוני לא חשבתי על זה כאופציה. אמרתי לעצמי שטבעונות וספורט לא הולכים ביחד. אבל לאט־לאט כשהתחלתי להתעניין, הבנתי שאפשר לשלב בין השניים, ואפשר ליהנות מהיתרונות הבריאותיים והאידיאולוגיים של הטבעונות. כבר אחרי חודש ראיתי שאני מרגיש יותר טוב ויותר קליל באימונים. עכשיו אני אפילו לא ממש מתגעגע למאכלים הלא־טבעוניים".

     

    שמלא נכנס לתודעה והפך לכוכב נערץ בזכות העונה הראשונה של "נינג'ה ישראל", שבה היה רחוק שניות מהישג בקנה מידה עולמי ולחיצה על הבאזר בשלב הסופי. אבל המטרה הבאה שלו היא שיכירו אותו ויעצרו אותו ברחוב בזכות הישגים על הקיר: "כולם מפרגנים לי על התוכנית ואומרים לי שזה מטורף, אבל כשאני מקבל פרגונים מהסוג הזה אני תמיד חושב על העובדה שאני רוצה כבר לקבל את ההכרה והפרגון בזכות הישגים בענף שבו אני משקיע את כל החיים שלי. זה רק מחזק אצלי את המוטיבציה להגיע להישגים בטיפוס גם ברמה הבינלאומית, דבר שלא הצלחתי להגיע אליו בינתיים".

     

    והמטרות לעתיד?

    "ללא ספק לייצג את ישראל באולימפיאדה בפריז 2024. אחרי שזה יקרה אין לי ספק שהחלום הבא יהיה לעמוד על הפודיום".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים