שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העליון דחה את ערעורו של פעיל BDS המיועד לגירוש
    כמעט שנתיים אחרי שמנהל תחום ישראל-פלסטין בארגון זכויות האדם Human Rights Watch עתר נגד ההחלטה לגרשו, קבע העליון: "אין עילה להתערב בהחלטה". האגודה לזכויות האזרח: "סתימת פיות". השר ארדן על האזרח האמריקני ממוצא עיראקי: "ניצל שהייתו בישראל כדי לפגוע בה מתוכה"

    עומר שאקר עומר שקיר נציג Human Rights Watch בית המשפט העליון גורש  (צילום: רויטרס)
    עומר שאקר(צילום: רויטרס)

    בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את ערעורו של עומר שאקר, שעתר נגד החלטת שר הפנים אריה דרעי שלא להאריך לו את אשרת השהייה בישראל, בשל פעילותו בתנועת ה-BDS. שאקר, אזרח אמריקני ממוצא עיראקי, שוהה בישראל מתוקף תפקידו כנציג ארגון Human Rights Watch.

     

    "שר הפנים פעל נגד אדם שמכלול פעילותו מבסס, כאמור, חשש ממשי מפני ניצול שהותו בישראל לרעה, לצורך קידום תנועת החרם נגדה, כך שאין בהחלטה מושא הערעור כדי להקרין על ארגוני ופעילי זכויות אדם אחרים. ככזו, היא מצויה במתחמי הסמכות, הסבירות והמידתיות, ואין עילה להתערב בה", נימק השופט ניל הנדל, בפסק הדין שאליו הצטרפו השופטים יעל וילנר ונועם סולברג.

     

    סולברג אף דחה את טענות ארגון HRW ושאקר עצמו, ולפיה שלילת אשרת השהייה שלו בישראל פוגעת בחופש הביטוי - והבהיר כי לאזרח זר אין זכות עמידה בבג"ץ. "אזרחי ישראל ותושביה מסוגלים ורשאים לעמוד על משמר זכויותיהם, ולעתור לבית המשפט בגין פגיעה בחופש הביטוי. לא אלמן ישראל, ולא עומר שאקר צריך להיות לאזרחי ישראל לפה. באין לשאקר זכות חוקתית להיכנס לישראל, אין הצדקה לאפשר לו מעקף, כניסה ארצה לשם מניעת פגיעה נטענת בחופש הביטוי של אזרחי ישראל ותושביה. מסופקני אפוא אם יש לו, לשאקר, זכות עמידה, לעתור נגד פגיעה בחופש הביטוי של אזרחי ישראל ותושביה".

     

    בשנת 2016 בחר ארגון זכויות האדם HRW – אשר זכה בשנת 1997 בפרס נובל לשלום ופועל בעשרות מדינות - בעומר שאקר לתפקיד "חוקר הארגון בנושא ישראל ופלסטין". בעקבות החלטה זו פנה הארגון אל משרד הפנים בבקשה להתיר את העסקתו כעובד זר מומחה. משרד החוץ התנגד תחילה למתן האשרה, ותיאר את שאקר כעוסק "בפוליטיקה בשירות התעמולה הפלסטינית, תוך הנפת דגל 'זכויות אדם' לשווא". אך לאחר מכן משרד החוץ חזר בו "משיקולים מדיניים" ותמך במתן אשרת השהייה עד למרץ 2018.

     

    בתגובה, ארגון "שורת הדין" עתר נגד מתן אשרת השהייה, והדבר הוביל לתפנית נוספת: המשרד לנושאים אסטרטגיים המליץ לשלול משאקר את רישיונו, ולמנוע ממנו לשוב לישראל בשל הלחצים שהוא הפעיל על ארגון FIFA לנקוט בצעדים נגד מועדוני כדורגל ישראלים, ועל כן שאקר עתר נגד ההחלטה.

     

    בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה של שאקר בשל פעילותו נגד מדינת ישראל וקבע כי "מדובר בפעילות שיטתית ומתמשכת שהחלה כבר בשנת 2006, התבטאה בין היתר, בהקמת ארגון סטודנטים הקורא לחרם על ישראל ובשורת הרצאות ופעילויות שבהן קידם את רעיונות החרם". שאקר לא התייאש וערער על ההחלטה הזו לבית המשפט העליון.

    גלעד ארדן אריה דרעי (צילום: שאול גולן, יואב דודקבץ')
    השר ארדן המליץ, השר דרעי החליט(צילום: שאול גולן, יואב דודקבץ')

    נשיאת ארגון "שורת הדין", ניצנה דרשן-לייטנר, אמרה היום לאחר החלטת בית המשפט כי "בית המשפט אמר את המובן מאליו, שאין זכות כניסה לארץ, וודאי לא זכות לעבוד, ספק אם זכות לעתור כלל, למי שפועל לפגיעה במדינת ישראל וחותר תחתיה. עומר שאקר הוא זה שדחף את Airbnb להחרים את הבתים בהתנחלויות ואף התגאה בכך לאחר שאלה נכנעו לתכתיביו. הוא דומה לילד שרצח את הוריו ומבקש רחמים מבית המשפט על כך שהוא יתום. אם הוא רוצה להחרים את ישראל, שיעשה את זה מחוצה לה ולא מתוכה פנימה".

     

    עו"ד מיכאל ספרד המייצג את שאקר ואת ארגון Human Rights Watch אמר כי "מדינת ישראל הצטרפה היום לשורה של מדינות כמו סוריה, איראן וצפון קוריאה שכבר גירשו את נציגי Human Rights Watch בניסיון להשתיק את הביקורת על הפרת זכויות אדם שמתקיימת בשטחן. פסק הדין מעניק לממשלת ישראל זכות וטו מסוכנת ואנטי-דמוקרטית על זהות הנציגים של ארגונים בינלאומיים שפועלים בישראל ובשטחים. היום מגרשים את עומר, מחר יגרשו נציגי ארגונים אחרים, עיתונאים זרים ובעצם את כל מי שמבקר את מדיניות הממשלה בשטחים".

     

    מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "חוק החרם כולו, והשימוש בו כדי לסלק את פעיל זכויות האדם עומר שאקר, מהווים פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובפעילות של עובדי ארגוני זכויות אדם. החוק נועד אך ורק כדי לסתום פיות ולהסתיר את עוולות הכיבוש, כולל בניית התנחלויות בשטחים הכבושים, ואת הפרות זכויות האדם שישראל מבצעת בשטחים אלה".

     

    השר לנושאים אסטרטגיים, גלעד ארדן, אמר בתגובה לפסיקה: "אני מברך על החלטת בית המשפט העליון שקיבלה את עמדת משרדי ועמדת שר הפנים, שאין לתת אשרת עבודה לפעיל חרם זר שרוצה לפגוע בישראל ואזרחיה. עומר שאקר הוא פעיל BDS המנצל את שהייתו בישראל כדי לפגוע בה מתוכה, ואף מדינה שפויה לא הייתה מאפשרת זאת. מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בפעילות ארגוני זכויות אדם אמיתיים, ואף מעניקה מדי שנה מאות אשרות שהייה לפעילי זכויות אדם. ארגון HRW יוכל למנות נציג אחר בישראל במקומו של שאקר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים