שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פרס הארווי הוענק למפתחי טכנולוגיית CRISPR-Cas9

    הפרס, שכרבע מהזוכים בו - זכו גם בפרס נובל - הוענק לשלושה חוקרים שפיתחו טכנולוגיה לעריכה גנטית ולפרופסור הנחשב לאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

    פרס הארווי היוקרתי, בתחום המדע והטכנולוגיה, הוענק השבוע בטקס חגיגי בטכניון לפרופ' עמנואל שרפנטייה, פרופ' ג'ניפר דאודנה ופרופ' פנג ז'אנג, מפתחי הטכנולוגיה המהפכנית ופורצת הדרך לעריכה גנטית CRISPR-Cas9, ולפרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית. 

     

    פרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלאנק ופרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science מאמר, המציג את האופן שבו מנגנון CRISPR בחיידקים מזהה יעדים בדי-אן-איי.

     

    מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס (צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
    מימין לשמאל: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עדי זלצברג, המשנה לנשיא למחקר פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ' שמעון מרום עם הזוכים בפרס(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)

    באותו מאמר הדגימו שתי החוקרות את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות, על מנת לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. הפרס הוענק להן על תרומתן יוצאת הדופן והראויה לציון להבנת היבטים מרכזיים של מערכת ההגנה החיידקית CRISPR-Cas9 ויישומה ככלי עריכה בגנום לתכנות עבור תאים איקריוטיים, על הבהרת הביולוגיה המבנית והביוכימיה של מערכת CRISPR-Cas9 ועל תרגומה למדע היישומי. תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.

     

    "המדע הבסיסי לא איבד מחשיבותו, והוא עדיין חיוני בדרך לפיתוחים יישומיים משמעותיים", אמרה בטקס פרופ' שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים. "הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים היא תנאי לפיתוח יישומים רפואיים וטיפולים חדשניים במחלות קשות, ואני אסירת תודה על החופש האקדמי שניתן לנו ועל התמיכה הכלכלית בעבודתנו. זהו כבוד גדול עבורי לקבל את הפרס, ואני מודה לטכניון על ההכרה בחשיבות המחקר שלנו".

    מימין לשמאל: פרופ' פנג ז'אנג, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס (צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
    מימין לשמאל: פרופ' פנג ז'אנג, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, פרופ' עמנואל שרפנטייה ופרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)

     

    פרופ' שרפטייה הוסיפה: "את המסע הממושך שהוביל לפיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 ככלי לעריכה גנטית לא יכולתי לעשות לבדי, ואני מודה לכל הסטודנטים הצעירים והעמיתים המבריקים שעבדו איתי לאורך הדרך ובפרט לשותפתי פרופ' ג'ניפר דאודנה".

     

    פרופ' דאודנה, שנבצר ממנה להגיע לטקס, הודתה על קבלת הפרס בסרטון וידאו שבו אמרה: "זהו כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי על פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9 לעריכת גנים. אני מברכת את עמיתיי לפרס ומבקשת לציין במיוחד את שיתוף הפעולה הנפלא עם פרופ' עמנואל שרפנטייה. הצוותים שלנו פעלו יחד לחקר המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של מערכת החיסון החיידקי המוכרת בשם CRISPR. כשגילינו כיצד Cas9 עובד כאנזים בר-תכנות, הבנו שאפשר לרתום אותו לשינוי רצף הדי-אן-איי בתא ובאורגניזם - טכנולוגיה המשמשת כיום מדענים ברחבי העולם לפיתוח טיפולים במחלות גנטיות ובנזקים שגורמת ההתחממות הגלובלית לחקלאות".

    נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק את הפרס לפרופ' עמנואל שרפנטייה (צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)
    נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון מעניק את הפרס לפרופ' עמנואל שרפנטייה(צילום: שרון צור, דוברות הטכניון)

       

    יחד איתן זכה בפרס גם פרופ' פנג ז'אנג, שפרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים מפותחים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים. "העבודה עם מדענים מכל העולם יוצרת קשרי מחקר וידידות נפלאים, ואני שמח שגם בישראל רכשתי לי חברים ועמיתים מעולים", אמר בטקס פרופ' פנג ז'אנג, שהוא הזוכה הצעיר ביותר (38) בתולדות פרס הארווי. "פרס הארווי הוא כבוד עצום עבורי, ואין ספק שהוא ייתן לי מוטיבציה לחזור למעבדה ולהמשיך לעבוד במלוא המרץ".

     

    הזוכה בתחום מדעי המחשב, פרופ' פפדימיטריו כריסטוס הילריוס, נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות חישובית (Computational Complexity). פרופ' הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.

     

    פרופ' הילריוס אמר בטקס כי "לפני כ-25 שנה עבר מרכז הכובד במדעי המחשב מהמחשב עצמו לרשת האינטרנט. מהלך זה הוביל למחקרים שהיו חיוניים בהתפתחות המדע, בשיפור רווחת האנושות ובהבנת היקום. אני שמח שזכיתי להיות שותף בהתפתחויות אלה. לשמחתי זכיתי לעבוד עם חוקרים מעולים מהטכניון ובראשם פרופ' שמעון אבן. זהו כבוד גדול עבורי לא רק לקבל את הפרס, אלא לקבל אותו יחד עם מפתחי CRISPR-Cas9, שחוללו מהפכה במדעי החיים".

     

    נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר בטקס הענקת הפרס: ”"פרס הארווי מגלם את מהות המוסד שאני עומד בראשו. הוא מבטא מצוינות ברמה העולמית, מוקיר את גאונותם של חוקרים ואת הישגיהם וממחיש את חשיבותו של המדע בשיפור מצבה של האנושות. ארבעת החוקרים שקיבלו את הפרס הם הוכחה לכך שסקרנות, יצירתיות ונחישות אכן עשויות לשנות את העולם".

     

    פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג'לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. יותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל ולכן נחשב פרס הארווי ל"מנבא נובל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
    הזוכים בפרס עם נשיא הטכניון
    צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
    מומלצים