שתף קטע נבחר

החקלאים שמזהמים את דלהי: "אין לנו ברירה"

לקראת החורף החקלאים בהודו מדליקים אש בשדות, כדי לפנות שטחים בשביל הזריעה. השריפות גורמות לזיהום, שהשנה קשה במיוחד. בניו דלהי מאשימים אותם במצב, והם מתגוננים: "הממשלה צריכה לעזור לנו"

כדי לצמצם את הזיהום החמור בניו דלהי, שמסכן את בריאותם של 20 מיליון תושבים, הורה בית המשפט העליון בהודו להפסיק לחלוטין את השריפות בשדות. אך החקלאים, שמתקשים לשרוד כלכלית, אומרים שאין להם ברירה: הם חייבים לפנות שטחים באדמות שלהם לקראת החורף.  

 

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

 

חקלאים שורפים שטחים בעיר אמריטסר זיהום אוויר הודו (צילום: EPA)
חקלאים שורפים שאריות בשדה בעיר אמריסטר, ליד גבול פקיסטן(צילום: EPA)

חקלאים שורפים שטחים בעיר אמריטסר זיהום אוויר הודו (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

בימים האחרונים מדד זיהום האוויר בבירת הודו הרקיע שחקים, והגיע לרמה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. בנוסף לזיהום של המפעלים והמכוניות, בתקופה הזו של השנה מגיע לעיר העשן מהשריפות בשטחים החקלאיים במדינות המחוז השכנות - ויוצר בעיה סביבתית קשה.

 

לבתי החולים הגיע תושבים עם צריבות בעיניים וקשיי נשימה. בתי ספר בעיר נסגרו, הפעילות באתרי הבניה הופסקה והרשויות הורידו מהכביש 1.5 מיליון מכוניות פרטיות כדי לצמצם את זיהום האוויר בניו דלהי - שהוגדרה השבוע כעיר המזוהמת ביותר בעולם.

זיהום אוויר ניו דלהי הודו (צילום: EPA)
זיהום אוויר כבד בניו דלהי(צילום: EPA)

זיהום אוויר ניו דלהי הודו (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

זיהום אוויר ניו דלהי הודו (צילום: AP)
(צילום: AP)

מושל דלהי ארווינד קג'ריוואל כינה את העיר "תא גזים" ואמר: "הזיהום בלתי נסבל. יש עשן בכל מקום ואנשים – ילדים, צעירים ומבוקרים – מתקשים לנשום. העיניים צורבות. המצב רע מאוד". הוא אמר שהשלטון המקומי מילא את חלקו בניסיון לפתור את המשבר, והפנה אצבע מאשימה לעבר החקלאים, שאחרי עונת הקציר שורפים את השטחים כדי להכין את האדמה לזריעה של החורף.

 

סטנאם סינג, חקלאי עני ממדינת פונאג'אב בצפון הודו, אמר שאין לו ברירה אלא לשרוף את השדות שנקצרו. "בלי השריפות האלה אנחנו לא יכולים לזרוע חיטה בשדה", אמר סינג ל-AFP, בשעה שעשן כבד היתמר מהשדות הסמוכים.

זיהום אוויר ניו דלהי הודו (צילום: EPA)
מורידים מכוניות מהכביש(צילום: EPA)
 

הודו ניו דלהי זיהום מורידים מכוניות מהכביש (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

למרות ששריפת השטחים החקלאיים אינה חוקית, הודו לא מצליחה לעצור את התופעה. למיזמים ממשלתיים – כמו שיפור הגישה למכונות שיהוו תחליף לשריפת השטח – אין השפעה של ממש על המצב בשטח. "כל המכונות האלה שהאנשים מדברים עליהם – החקלאי הממוצע לא יכול להשיג אותן. הן מאוד יקרות. איזה חקלאי יכול להרשות לעצמו לקנות דבר כזה?", שאל סינג.

 

קאבאל סינג, חקלאי אחר באותו אזור, מסכים עם הדברים. "לחקלאי אין אופציה אחרת. הוא חייב לשרוף את היבול כדי להכין את הקרקע", אמר ל-AFP. "החקלאים לא יודעים איך לגוון את התוצרת בעצמם. הממשלות צריכות לייעץ לנו. אם הן אומרות שבאזורים האלה צריך לגדל תירס או אורז בסמסטי אז אנחנו נקשיב להם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: EPA
שורפים שאריות בשדה בעיר אמריסטר, ליד גבול פקיסטן
צילום: EPA
מומלצים