שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שופט ששלח את מקסימוב לכלא: "לערער על שחרורו"
    יממה לאחר שוועדת השחרורים אישרה את הבקשה לשחרורו המוקדם של האסיר עופר מקסימוב, עליה פורסם לראשונה ב-ynet, טוען השופט בדימוס שלי טימן שעל הפרקליטות לערער: "הוא היה הדמות הדומיננטית, ניצל את אחותו אתי אלון". השופט אף מטיל ספק בקיומה של ועדת השחרורים: "צריכה לכבד החלטות בית משפט"

      

    השופט בדימוס שלי טימן בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    השופט בדימוס שלי טימן בשיחה עם אולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    השופט בדימוס שלי טימן, ששפט במשפטו של האסיר עופר מקסימוב שיזם את מעילת הענק בבנק המסחר וריצה 17 מ-18 השנים שנגזרו עליו, טען היום (חמישי) בשיחה לאולפן ynet כי "על הפרקליטות לערער על ההחלטה לאשר את בקשת שחרורו המוקדם", היות שהוא "היה הדמות הדומיננטית בפרשה". השופט אף הביע הסתייגות מקיומה של הוועדה: "צריכה לכבד החלטות של בית המשפט".

     

    פרסום ראשון - אחרי 17 שנה: ועדת השחרורים קיצרה את עונשו של עופר מקסימוב

     

    לאחר אישור הבקשה אתמול, שעליה פורסם לראשונה אתמול ב-ynet, הגישה פרקליטות מחוז מרכז בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בשבוע הקרוב היא תידרש להחליט אם לערער לבית המשפט המחוזי. אם לא תעשה כן, מקסימוב ישוחרר באמצע השבוע הבא. 

     

    עופר מקסימוב ואתי אלון בבית המשפט (צילום: שאול גולן)
    עופר מקסימוב בבית המשפט(צילום: שאול גולן)

     

     

    השופט בדימוס שלי טימן (צילום: יונתן בלום) (צילום: יונתן בלום)
    השופט בדימוס שלי טימן(צילום: יונתן בלום)
     

    - היית השופט שהרשיע את עופר מקסימוב, מה חשבת על החלטת ועדת השחרורים?

    "מבחינה רגשית אין לי שום עניין בזה, אני סיימתי את מלאכתי. יש נוהל שלדעתי איננו נכון שקובע שיש ועדת שחרורים, והיא משחררת. אין בי טינה אישית כלפי עבריינים שאני מרשיע, ולא אהדה אישית, כך שזה לא עשה לי יותר מדי. מבחינה עקרונית זה אחרת".

     

    - בזמנו כתבת עליו ש"הוא שקרן שמילת אמת לא יוצאת מפיו, לא האמנתי למילה אחת שלו", יכול להיות שהוועדה שגתה?

    "לא, לא, לא. אבל אגיד מה מרגיז אותי - בתיק הזה אני פסקתי מה שפסקתי, גזרתי את דינו. עקב אי-התאמה עם מה שחשב התובע בתיק הזה, איש נמרץ ומצוין שלא הסכים עם איזשהו זיכוי בעניין טכני, הוא הגיש ערעור, והתוצאה הסופית היא של בית המשפט העליון.

     

    "והנה יושבת לה ועדה מנהלית", המשיך השופט טימן, "שופט שלום, איש שירות בתי הסוהר, פסיכולוג או עובדת סוציאלית, ומחליטים לשחרר. זה לא טוב בעיניי משום שצריך לכבד החלטות של בית משפט. מעבר לזה אין לי שום עניין אישי אם הוא ישוחרר או לא".

     

    - אז לא אישית, אבל ערכית ועקרונית - הפרקליטות צריכה לערער?

    "לדעתי כן, משום שהוא היה הדמות הדומיננטית. הוא ניצל את אחותו, אתי אלון, שאינני מפחית מחומרת מעשיה ואינני מבין איך כל הדירקטורים והמנהל שלה אפשרו לה להוציא סכומי עתק כאלה. התוצאה הייתה של העברת כספים - היא נהגה לרדת עם שקית חומה למונית של הכנופיה הירושלמית, שסחטה או דרשה מאחיה כסף. כשהיא רצתה להפסיק, במהלך השוטף של העניינים, הוא הראה לה תמונות של הילדים שלו ואמר לה שיהרגו אותם, אותו, את האבא שתמך בבנו ולא בבתו.

     

    "לכן אני חושב שהוא היה המחולל של כל העסק", המשיך השופט בדימוס, "אני כתבתי עליה דברים לא מלבבים אבל כתבתי עליה טוב יותר ממה שכתבתי עליו. הוא ישב באולם זחוח ומחייך לכל עבר, זה אומר משהו. גם כשאחותו העידה - הוא הסתכל עליה וחייך. זה מוכיח על אופיו של אדם שבאמת לא אכפת לו, העיקר לצאת מהעסק הזה".

     

    - הוא משתחרר מוקדם מדי?

    "הוא משתחרר כי הגישו ערעור מוקדם מדי".

    עורכת הדין רינת פרידמן ()
    "מקסימוב עבר שיקום". עו"ד רינת פרידמן
     

    עו"ד רינת פרידמן המייצגת את מקסימוב מסרה בתגובה לדברים: "השופט בדימוס שלי טימן הכיר את עופר כפי שהיה לפני 17 שנים. ועדת השחרורים כפופה לחוק שחרור על תנאי ממאסר, ועל פיו היא בוחנת האם האסיר ראוי לשחרור מוקדם. היא אינה גוזרת את דינו של האסיר. אין ספק כי אחרי 17 שנים עופר עמד בנטל והוכיח לוועדה שהוא עבר שיקום משמעותי וגמילה מהימורים, נתונים שהובאו בפני הוועדה ולא היו בפני השופט ששפט אותו".

     

    פרשת מעילת הענק בבנק למסחר

    הפרשה התפוצצה ב-2002, אז קרס הבנק למסחר לאחר שאתי אלון הצליחה להוציא במרמה 250 מיליון שקל שזרמו להימוריו וחובותיו של אחיה, כאמור עופר מקסימוב. השניים נידונו ל-17 שנות מאסר, אולם למקסימוב נוספו שנה וחמישה חודשים כחלופה לקנס של שלושה מיליון שקלים שאותו לא שילם.

     

    מקסימוב נעצר במאי 2002 ברומניה, וטען שלא ידע שמקור הכסף הוא בגניבה. בכתב האישום נגדו נטען שהוא יזם וכיוון את המעילה, וזייף המחאות בנקאיות שניתנו לו על-ידי אחותו.

     

    בפברואר 2004 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עשיית שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור. 

     

    מקסימוב נשלח תחילה ל-15 שנות מאסר, אולם לאחר ערעור המדינה עונשו נקבע על 17 שנים. בסוף דצמבר 2018 דחתה ועדת השחרורים הקודמת את בקשתו של מקסימוב לשחרור מוקדם. לאחר כמה חודשים חזר מקסימוב לוועדה, כאשר גם אז התנגדה הפרקליטות לשחרור המוקדם.

     

    אחותו של מקסימוב, אתי אלון, שוחררה ב-2016.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים