"יש פער של 40% בשכר מהנדסים בענף החשמל לעומת ההייטק"

"יש פער של 40% בשכר מהנדסי החשמל בענף החשמל לעומת מהנדסי החשמל בענף ההייטק". כך קבע היום (ה') ד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, בכנס השנתי של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. סומקין הציג מחקר שערך בנושא: "עתודה הנדסית למשק החשמל והאנרגיה בישראל", על רקע טענות הענף לגבי הפער בין ההיצע והביקוש לעובדים בתחום. על פי נתוני ההתאגדות, כיום מועסקים במשק 2,500 מהנדסי חשמל בענף החשמל, כאשר הצורך בשטח הוא ב-6,000 מהנדסים כאלה.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

דירוג ארצי: הרשויות הבזבזניות והחסכניות בחשמל

משרד האנרגיה יסבסד בעוד 85 מיליון שקל חיבור מפעלים לגז

"התוצר לעובד בהייטק הוא יותר מכפול מיתר ענפי הכלכלה, והמשמעות של הגדלת משקל ההייטק בכלכלה היא למעשה הגדלת הצמיחה", אמר ד"ר סומקין, "ב-15 השנים האחרונות, משקל ההייטק בתעסוקה כמעט ולא השתנה כתוצאה מחוסר כוח אדם איכותי בתקופה זו. עם זאת, בין השנים 2012-2017 חלה התפתחות חיובית באיכות ההון האנושי, לאחר שנרשמה עלייה 30% בקרב הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב; אבל אנחנו עדיין לא רואים עלייה באקדמיה".

מהנדסים(צילום: shutterstock)

סומקין התייחס לפערי השכר במגזר ההייטק לעומת שאר הענפים. "פערי השכר רק הולכים וגדלים, כתוצאה מביקוש גלובלי וכניסה של מרכז מו"פ זרים לישראל", הסביר. על פי נתונים שהציג, מהנדס חשמל בענף החשמל מרוויח 13,851 שקל בחודש, לעומת 18,925 שקל בחודש בענף ההייטק. זאת ועוד, כ-63% ממהנדסי החשמל משתלבים במגזר ההייטק.

"ללא צעדי מדיניות, מתרחב עודף ההיצע של מהנדסים בתחום המדע והטכנולוגיה, ולהרבה מאוד מהם אין תעסוקה ביתר הענפים - זה עלול לבוא לידי ביטוי בבריחת מוחות", התריע סומקין, "בגרמניה, למשל, יש עודף ביקוש - אצלנו עודף היצע. כיום יש גם מצב של אי התאמה תעסוקתית, צריך להתאים את כישורי העובדים לשוק העבודה ואת הלימודים לצרכי התעשייה. בנוסף, יש לעודד השקעה בחדשנות ובהשקעות דיגטליות ביתר ענפי הכלכלה והמגזר הציבורי, כדי ליצור משרות איכותיות עבור עובדים איכותיים - שייתכן שלא יהיה להם במה לעבוד".

"מחסור עצום בידע ובניסיון"

משה כהן, מנהל מחוז ירושלים ודרום בחברת החשמל, התייחס לנתונים ומתח ביקורת על המצב בענף החשמל. "מהנדסי החשמל הם אלה שמניעים את המשק - ובלעדיהם המשק לא יצמח", אמר. "כולנו נהנו בשנות ה-90 של המאה הקודמת מעלייה מסיבית מברה"מ לשעבר, שהזניקה את המשק בתחום מערכות הספק (מתח גבוה - ה.צ) לרמה גבוהה, וזה נתן אתנתחא למקבלי ההחלטות. אבל היום יש מחסור עצום בידע ובניסיון - כשהדור הזה פורש".

לדבריו, "הסטודנטים החדשים לא מגיעים עם רמת הידע המספיקה ובלי אף גרם של ניסיון. בתוך הבית אנחנו עושים פעולות כי אין לנו ברירה אחרת, עוסקים בהכשרות פנימיות ומשתפים פעולה עם משרד העבודה. רק שהמקצוע שלנו הוא מקצוע סטטוטורי - זה גם לא מספיק שמהנדס רוכש ידע וניסיון, אם אין לו רישיון". פרט חיובי שהציג התייחס למערכת היחסים של החברה עם האקדמיה: "יש לנו אינטראקציה איך להעלות את רמת המהנדסים".

מיכל אבגנים, מנהלת אגף רישום ורישוי עסקים במשרד העבודה והרווחה, הסבירה כי קיים תנאי מצטבר לקבלת רישיון מהנדס חשמל, שקבוע בחוק המהנדסים והאדריכלים ותקנות החשמל: רישום בפנקס המהנדסים בענף מדור חשמל. "בוגר צריך לעמוד בהצלחה בתשע מקצועות שקבע הרשם ולהתמחות במשך שנתיים כחשמלאי ראשי כדי לקבל רישיון מהנדס חשמל", פירטה. "הבעיה היא שהתקנות לא מגדירות בדיוק את הניסיון".

מיכל אבגנים, מנהלת אגף רישום ורישוי עסקים במשרד העבודה והרווחה(צילום: ארן דולב)

עמי ברקוביץ, מנכ"ל משותף באלקטרה מערכות אלקטרו מכניות, חברת-בת של קבוצת אלקטרה, מתח גם הוא ביקורת חריפה על המצב בענף. "אם היינו מממשים את מה שקורה בגרמניה - איך מכשירים שם מהנדסים לא רק להייטק - המצב היה נראה אחרת. מדינת ישראל שכחה שיש לה משק, מפעלים, תחזוקה. מה יהיה בעתיד?", תהה, "אני מודאג אם לא יהיה שינוי רציני בנושא".

עמי ברקוביץ, מנכ"ל משותף באלקטרה מערכות אלקטרו מכניות, חברת-בת של קבוצת אלקטרה(צילום: ארן דולב)

"כל מי שסיים ללמוד חושב שהוא הצ'יף של הצ'יפים"

"בלי הון אנושי אנחנו לא שווים דבר", המשיך ברקוביץ, "אם לא מכשירים עובדים למקצוע - זה פשע. פה בארץ כל מי שמסיים ללמוד חושב שהוא 'הצ'יף של הצ'יפים', הוא לא צריך הכשרה נוספת. זה מקצוע מסוכן, לא סתם נהרגים פה אנשים בתאונות עבודה. למה רופאים צריכים סטאז' והתמחות? גם מקצועות החשמל ומיזוג האוויר דורשים התמחות מסוימת. אם לא נשיג עובדים מקצועניים בתחום - נלך אחורה".

פרופ' שמואל שחם, דיקן אוניברסיטת אריאל, התייחס לאמירות לגבי המצב בגרמניה, לפיהן יש עודף ביקוש והכשרות מתאימות לתחום, וטען כי המצב בישראל טוב יותר מכפי שהוצג עד כה. "אני מסופק כמה מהלומדים הנדסת חשמל בגרמניה משרתים שלוש שנים בצבא ואחרי זה נוסעים לחו"ל ובגיל מבוגר מתחילים ללמוד, חלקם עם משפחות", אמר בציניות, "להתחיל ללמוד מסלול של 6-9 שנים זה לא טריוויאלי. המערכת הזאת עובדת אי אילו שנים - והתוצאות לא רעות בכלל. נכון שאפשר לשפר, ואני בעד שילוב קרוב יותר בין התעשייה לאקדמיה".

אשר לפערים בשכר, ציין פרופ' שחם כי "המשכורות לא ברמה של הייטק, אבל טובות יותר משהיו בעבר, בפרט במקומות הפרטיים, יש עלייה משמעותית. יש לי שני בנים, אחד בחברה קטנה בשם מלאנוקס שעשתה אקזיט של כמעט שבעה מיליארד, והשני בחברת תכנות קטנה בשם יאני (חברת הנדסת חשמל מהגדולות בישראל - ה.צ), ושניהם מסתדרים יפה. נכון שיש פער, אבל היתרון המשמעותי הוא היציבות בתחום".

שחם התייחס לעובדה שבישראל יש רק פרופ' אחד בתחום, לעומת 8,000 פרופסורים בתחום מערכות הספק בגרמניה: "יש אפשרות להגניק מלגות מכובדות ללומדי דוקטורט בתחום - ומהלך כזה עשוי לשנות את פני האקדמיה". פרופ' סעד תפוחי, נציג המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ומרצה במכללה האקדמית סמי שמעון, הבהיר כי "מערכות הספק זה לא רק תחנות כוח, זה גם אנרגיית שמש, אלקטרוניקת הספק מתוחכמת, מערכות בקרה מתוחכמת, יש הרבה מאוד אנשי סגל שמתמחים בתחום הזה. זה נכון שבמתח גבוה אין מספיק אנשי סגל".

תפוחי הציע לחברות הפרטיות ולמוסדות הלימוד לאפשר במסגרת תוכנית הלימודים להתמקצע בתחום במסגרת של משרות סטודנט. "כיום אין שום גוף שמוכן לקבל סטודנטים בתחום החשמל למשרת סטודנט. אם נצליח לשכנע את המעסיקים לבנות משרות סטודנטים אפילו עם שכר מינימלי, על מנת שאותו סטודנט יתחיל לראות מה קורה בשטח, המצב ישתנה".

מיכאל ביקסון, התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה(צילום: ארן דולב)

מיכאל ביקסון מהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה, התייחס גם הוא למצב. "בעסקים הקטנים, המעסיק הקטן רוצה לקבל בחור בן 22 עם ניסיון של 15 שנה - ואז להכניס אותו לעבודה, זה לא עובד ככה. כנראה שאני חלש במתמטיקה", אמר בציניות, "בשנים האחרונות אנחנו רואים תנועה של בעלי מקצוע ממעסיק אחד לשני. התהליך של ההכשרה נופל על מעסיק אחד והפירות נופלים על מעסיק אחר. אולי זה טוב למשק אבל זה לא תמיד טוב למעסיק שמשקיע בהכשרה".