חוות הדעת הסודית על עברונה: נזק ל-40 עד 100 שנה

הנזק שגרם אסון הנפט צפונית לאילת - ישפיע על הסביבה לעוד תקופה ארוכה מאוד: המערכת האקולוגית בשמורת עברונה תשתנה ב-100-40 השנים הקרובות ועצי שיטה מעטים יוותרו באזור שבו דלף הנפט בדצמבר 2014. כך עולה מחות הדעת הסודית שהוגשה בהליך הגישור והגיעה לידי ynet. בהסכם הפשרה נקבע כי קצא"א תשלם פיצויים בגובה של כ-100 מיליון שקלים.

בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ צפונה מאילת. ערבת עברונה משתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית, והיא כוללת ממערכת אקולוגית ענפה: סוואנות של עצי שיטה ובהן עדרי צבאים, שפע עופות מים, בריכות מלח, צמחייה מיוחדת שלנציגיה מנגנונים לעמידות למליחות קרקע, וכן אתרי עתיקות.

על פי הסכם הפשרה, שפורסם הבוקר (יום ה') תישא קצא"א בתשלום של כ-65 מיליון שקל, זאת בנוסף לסכום של כ-32 מיליון שקל שכבר יצאו מקופת החברה לשיקום השמורה הנמצאת צפונית לאילת. ארבע תביעות ייצוגיות הוגשו בעקבות אסון הנפט בעברונה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע מחק שתיים מהן והחליט לדון בשתיים שנותרו יחד. הצדדים פנו להליך גישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי, שנחשב לאחד המגשרים המוערכים בארץ.

במהלך הליך הגישור הוגשו כמה חוות דעת, בהן של המשרד להגנת הסביבה. אך לחוות הדעות הרבות הצטרפה גם חוות הדעת של ד"ר רוברט חדד, שהוגשה למגשר והייתה סודית עד כה. כעת, לאחר הגשת הסכם הפשרה שהושג אנחנו מפרסמים אותה לראשונה.

זיהום הנפט בעברונה( )

חוות הדעת של ד"ר חדד הוזמנה בעקבות שתי חוות דעת סותרות. התובעים הזמינו חוות דעת של פרופ' אורי שיינס, מרצה באוניברסיטת חיפה-אורנים מהחוג לביולוגיה וסביבה. חוות הדעת השנייה הייתה זו שהזמינה קצא"א. חוות הדעת נכתבה על-ידי מומחית מארצות הברית. ד"ר חדד – שהגיש את חוות הדעת שעליה הסתמכו בסופו של דבר - הוא המדען הראשי של חברת Exponent האמריקנית, מומחה בפתרון משברים סביבתיים.

פגיעה במין המפתח

ד"ר חדד קבע כי אסון הנפט הוביל לפגיעה קשה בעצי השיטה. "עצי השיטה הם מין המפתח של המערכת האקולוגית, וגורל המערכת האקולוגית קשור לגורל עצי השיטה", הוא כתב. מידע ממחקרים קודמים שחקרו את עצי השיטה מאסון הנפט בשנת 1975, העלו כי יש היעדר מוחלט של עצים צעירים מ-40 שנה באזור. המשמעות היא שהקרקע לא איפשרה נביטה של עצים חדשים מאז האסון בשנות ה-70'.

חוות הדעת מתייחסת לאסון נפט בשנת 1975, שבו אירעה דליפה באותו קו דלק. בדליפה זו דלפו כ- 8,000-10,000 מ"ק נפט כ- 2.2 ק"מ דרומית לבאר אורה. מדובר בכמות גדולה מזו שדלפה לפני חמש שנים. המומחה קבע כי סביר להניח שהטמפרטורות הגבוהות בעת אותו אסון גרמו להתקשות של הנפט לחומר דמוי אספלט. האסון של 1975 איפשר למומחים להעריך את הנזקים ארוכי הטווח שצפויים לקרות כיום.

"המידע שבידינו לא מאפשר לדעת האם ומתי הקרקע ספוגת הנפט תוכל לאפשר נביטה. ההשפעה על מין המפתח כתוצאה משפך הנפט של 2014, מרמז כי המערכת האקולוגית הקיימת בעברונה תשתנה לאיטה במהלך ה-40-100 השנים הבאות עד שעצי שיטה מעטים יישארו באזור הערוצים שבהם זרם הנפט".

נזק כבד גם לשנים הבאות(צילום: המשרד להגנת הסביבה)

מדובר לא רק בפגיעה בצומח, אלא גם בחי. המומחה קבע כי המיעוט של עצי השיטה יוביל להשפעה על נוכחות הצבאים ומיני חי וצומח אחרים, שנסמכים על עצי השיטה. יש לציין כי ד"ר חדד קובע כי לא ניתן לומר כמה זמן ישפיע הנפט על הנביטה של זרעי השיטה. אך המינימום הוא 40 שנה.

"מחקרי שדה ומעבדה אודות שפך הנפט לפני 40 שנה מספקים ראיות ברורות לפגיעה פוטנציאלית קטסטרופלית וארוכת טווח למערכת האקולוגית בעקבות הפגיעה בעצי השיטה", הוא קבע.

יחד עם זאת, התמעטות המזון שלהם בעקבות הפגיעה בעצי השיטה, עלולה להוביל לירידה באוכלוסיית הצבאים. "יש פוטנציאל להשפעה מאוחרת שלא נראה בקרוב", נכתב בחוות הדעת שהוגשה למגשר.

פרופ' שיינס, המומחה מטעם התובעים, הסביר כי "האסון הזה ימנע את ההתחדשות של העצים. כלומר, גם אם עצי השיטה לא ימותו בזמן הקרוב, לא תהיה התחדשות ונביטה של עצים חדשים. וזה דבר קריטי לכל מערכת אקולוגית. לא ברור כמה זמן זה יימשך. בסופו של דבר עצי השיטה הבוגרים ימותו ולא תהיה התחדשות. השמורה על הנייר יכולה להישאר שמורה. אבל המערכת האקולוגית יכולה להתמוטט. צבי הנגב תלוי בעץ השיטה וכבר כיום המספרים שלהם לא גבוהים. זה יכול להפיל את אוכלוסיית הצבאים. גם הצבי הוא מין מפתח וחשוב בעצמו להפצת השיטים. מדובר במערכת מורכבת וכשפוגעים בחלק ממנה הכול יכול להתמוטט".

את התובעים ייצגו, בין היתר, עו"ד אסף פינק, חיה ארז, יעקב סבו, אוהד רוזן וחגי קלעי, שזכו לשכר טרחה של 7.2 מיליון שקל. עורכי הדין אמרו לאחר הצגת הסכם הפשרה: "בשנת 1975 זיהמה קצא"א את דרום השמורה בדליפה דומה ומעולם לא שיקמה את האזור המזוהם. במחקרים של האזור של 1975 הסתבר שאף שיטה חדשה לא צמחה. ד"ר חדד אימץ את טענות התובעים שבלי שיקום של עצי השיטה תקרוס כלל המערכת האקולוגית של השמורה. אנו מקווים שכספי הפיצוי יאפשרו שיקום מירבי של השמורה וירתיעו מזהמים אחרים".