אסון הנפט בעברונה: קצא"א תשלם פיצוי של כ-100 מיליון שקל

בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ צפונה מאילת. ערבת עברונה משתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית, והיא כוללת ממערכת אקולוגית ענפה: סוואנות של עצי שיטה ובהן עדרי צבאים, שפע עופות מים, בריכות מלח, צמחייה מיוחדת שלנציגיה מנגנונים לעמידות למליחות קרקע, וכן אתרי עתיקות.  

להסכם הפשרה

ארבע בקשות לתביעה ייצוגית הוגשו נגד קצא"א, ואלה אוחדו לתביעה ייצוגית אחת העומדת על מאות מיליוני שקלים, הכוללים פיצוי אישי לתושבי האזור שנפגעו מהאסון ומאות מיליונים לשיקום, פיקוח ומניעה עתידית של נזקים. הצדדים החלו בניהול התיק, ובמסגרתו ביקשה עמותת "אדם טבע ודין" להצטרף להליכים כ"ידיד בית המשפט". במהלך ניהול התיק, ביקשה גם רשות הטבע והגנים להצטרף להליכים המשפטיים, שלוש שנים לאחר האסון והגשת התביעות הייצוגיות. זה היה הניסיון הראשון שלה להצטרף להליך של תביעה ייצוגית, אך בהסכמת התובעים הותר לה רק להצטרף להליך הגישור.

החודש הגיעה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה להסכם פשרה, במסגרת הליך גישור שהתקיים בין חברת קצא"א לבין המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית חבל אילות, ועד באר אורה וקבוצות תובעים ייצוגיים. זאת, בגין הנזק הסביבתי והאקולוגי שנגרם על ידי קצא"א. במסגרת הסכם הפשרה הוטל על קצא"א, הגורם המזהם, לשאת בעלות תוצאותיו של האירוע ולהעמיד סכום כולל של כ-100 מיליון שקל כפיצוי לציבור, לטבע ולתובעים ולשם שיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.

הזיהום בדצמבר 2014(צילום: מאיר אוחיון)

חלק ניכר מסכום הפיצוי שהוסכם עליו יועבר לרשות הטבע והגנים, ומיועד לשיקום השמורה ולמניעת נזקים עתידיים, אך לראשונה הוקצה גם סכום כסף ניכר לפיצוי בגין הנזק הבלתי הפיך שנגרם לטבע, כמו גם לציבור שנמנעה ממנו יכולת ההנאה מהשמורה. למרות הסכם הפשרה, המשרד להגנת הסביבה לא יוגבל בהגשת הליכים פליליים ביחס לאירוע, לרבות בקשה להטלת סנקציות במסגרת הליכים אלה.

במסגרת הליך הגישור שנמשך שלוש שנים מונה מומחה בלתי תלוי בעל שם עולמי לפתרון משברים סביבתיים, ד"ר רוברט חדד, שאליו התלווה צוות מומחים מטעמו, שבחן את הטענות הסביבתיות, הטענות למפגעים זמניים וקבועים בשמורה וההשלכות הכלכליות הנגזרות מכך. במסגרת הליך הגישור הצטרפה גם המדינה כנאמן הציבור במשאבי הטבע וכתובעת פוטנציאלית, על מנת לזכות בשם הציבור בפיצוי שיושת על מי שגרם לזיהום של הסביבה לצורך שיקום השמורה ובגין נזקים סביבתיים ואקולוגיים.

(צילום: EPA)

במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כי קצא"א תישא בתשלום בסכום כולל של 65.2 מיליון שקל, זאת נוסף על סכומים שהוציאה לפי הצהרתה עוד קודם להסכם, בסך של כ-32 מיליון שקל, לטובת פעולות לשיקום השמורה ולמחקר. הפשרה כוללת סכום למימון פעולות נוספות לשיקום השמורה שישולם לרשות הטבע והגנים (20 מיליון שקל) ופיצוי לטובת כלל הציבור והקבוצות הפרטניות (24 מיליון שקל) עבור נזק אקולוגי לכלל הציבור. בין היתר, 14.9 מיליון שקל יופקדו בקרן לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, בניהול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, לשורת מטרות סביבתיות כגון מחקרים לשיקום אקולוגי באזורים צחיחים, פרויקטים המחזקים את המודעות והעשייה הסביבתית, חינוך סביבתי ועוד. סכום נוסף מהסך האמור יועבר למועצת חבל אילות (בסך 6.8 מיליון שקל), וישמש לפרויקטים סביבתיים וקהילתיים לרווחת תושבי באר אורה ומועצת חבל אילות. סכום נוסף מהסך האמור, בסך 1.5 מיליון שקל, יועבר ישירות כפיצוי לתושבי באר אורה.

עוד הוסכם כי קצא"א תקצה מתוך תקציב פעילותה הכולל סכום של 9.7 מיליון שקל לשדרוג בטיחות קווי הדלק לפי תוכנית שאושרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, וחלקה יוכל לשמש לשיקום מקורות מים בשמורה, ככל שיימצא בעתיד זיהום.

הפיצוי המוסכם בגין הנזק האקולוגי הלא ממוני לציבור הוא הגבוה ביותר שהוסכם בהליך בתחום המפגעים הסביבתיים, ופרקליטות המדינה והמשרד להגנת הסביבה רואים בו אבן דרך חשובה לקידום המשפט הסביבתי בכלל, ואכיפה אזרחית מטעם המדינה בפרט, בכובעה כנאמן הציבור.

עו"ד אסף פינק וחיה ארז, יעקב סבו ואוהד רוזן, שהגישו את התביעות הייצוגיות, ואף מובילים את הייצוגית על זיהום נחל אשלים -אמרו: "מדובר בתקדים בתביעה סביבתית אשר יהווה איתות אזהרה לחברות מזהמות. אנו מכבדים את השתתפות המדינה חשוב להבין כי לולא פועלם העיקש של התובעים הייצוגיים לא היה ניתן פיצוי בתיק". הליך הגישור נוהל על ידי עו"ד עמוס גבריאלי, שמנהל את הליך הגישור גם בתביעה הייצוגית באשלים.