שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    אתגרים בדרך להגירה
    חוק הגירה נוסף נחסם השבוע על ידי בית משפט, אך הסיכויים שיגיע למימוש ברשויות ההגירה עדיין גבוהים. כיצד ניערך לקראתו בעת בקשת ויזה, גרין קארד או כל הטבה נוספת מרשויות ההגירה?

    השבוע נכתב פרק נוסף במאבק בין החלטות ממשל הנשיא טראמפ לבין מתנגדיו בבתי המשפט הפדרלים, אשר קיבלו פעם נוספת עתירה כנגד החלטת הממשל, והורו על הקפאת ההחלטה בנוגע להצרת צעדיהם של מהגרים לארה״ב ואף לכאלה המבקשים להגיע אל המדינה לביקורים שאינם למטרות הגירה.

     

    פסיקת בית המשפט היא האחרונה אשר פוגעת ביוזמות הממשל להגבלת הכניסה של מהגרים חוקיים לארצות הברית.

     

    שופט פדרלי הורה ביום שבת, שניים בנובמבר 2019 באופן רשמי על הוצאת צו מניעה ולמעשה בכך חסם את החלטת ממשל טראמפ ליישם מדיניות אשר מחייבת מהגרים להוכיח כי יש להם ביטוח רפואי או את המשאבים הכספיים להוצאות רפואיות במועד הגשת בקשה לויזה לארצות הברית.

     

    פסק הדין של השופט מבית המשפט המחוזי הפדרלי בפורטלנד, היה האחרון בשורה של החלטות בתי משפט פדרליים במדינות שונות ברחבי ארצות הברית, לפסול יוזמות ממשלתיות שיגבילו את קבלת המהגרים החוקיים לארצות הברית על רקע כלכלי כזה או אחר.

     

    השופט הוציא צו מניעה זמני ארצי שמונע מהממשלה לבצע את ההחלטה עליה הכריז הנשיא טראמפ, החלטה שאמורה הייתה להיכנס לתוקף ביום ראשון האחרון, שלושה בנובמבר. הכרזתו של הנשיא טראמפ בתחילת החודש שעבר, הורתה לפקידים קונסולריים לסרב בקשות לויזות ממהגרים שלא יכולים להוכיח שיש להם ביטוח בריאות או את היכולת לשלם בעבור עלויות רפואיות ברגע שיהפכו לתושבי קבע בארצות הברית.

     

    הנשיא הצדיק את המדיניות בטענה כי סביר יותר כי מהגרים לא יהיו מבוטחים, וכי עלויות הקשורות לטיפול בנושא זה יועברו לעם האמריקני בצורה של מיסים גבוהים יותר, פרמיות גבוהות יותר ושכר טרחה גבוה יותר עבור שירותי רפואה.

     

    עורכי דין מארגונים שונים, בהם מאיגוד עורכי הדין להגירה, טענו כי המדיניות "בלתי חוקית לחלוטין" וכי היא תגרום נזק מיידי ובלתי ניתן לתיקון.

    "הדרישה החדשה הזו משכתבת מחדש את חוקי ההגירה והבריאות שלנו", כתבו עורכי הדין בבקשה לבקשת צו המניעה הזמני. הם ציינו כי המדיניות עשויה למעשה לסכל כניסה של עד 375,000 מהגרים שלולא ההנחיה החדשה יכולים היו להיכנס למדינה בלי בעיה מיוחדת.

     

    דוברי הבית הלבן, כמו גם משרד המשפטים האמריקאי, סירבו להתייחס לפסק הדין.

    פסיקה זו היא למעשה הפסד נוסף במאבק בעניני הגירה לממשל טראמפ.השופטים הפדרליים חסמו בחודש שעבר את חוק "החיוב הציבורי", שאמור היה לשלול תושבות קבע (גרין קארד) מאנשים המשתמשים בתועלות ציבוריות, כמו תלושי מזון ודיור מסובסד.

     

    דגכדגכ ()
    ביטול "החיוב הציבורי". בית משפט פדרלי

     

    "אנו שמחים שבית המשפט מבין את החשיבות של מניעת כניסתו לתוקף של החוק על איסור שירותי הבריאות, אך זהו רק הצעד הראשון מבחינתנו," טענה עורכת הדין שהגישה את העתירה, "ההשפעה של האיסור הזה היא פשוט עצומה. מאות אלפי אנשים ייפגעו, "אמרה. "שניים מתוך שלושה מהגרים שמתכוונים מדי שנה להגיע, אולי לא יוכלו להצטרף למשפחותיהם. זה מקומם שממשל הנשיא טראמפ מנסה להעביר החלטות כמעט בחשאי, מבלי שהציבור ישימו לב."

     

    לאחרונה פרסמנו כאן על חוק נוסף שאמור היה להיכנס לתוקף בסוף השבוע הבא, בחמישה עשר באוקטובר. החוק אמור היה להרחיב את הגדרת הכשירות לגרין

    קארד והארכת הסטטוס, על בסיס כשירות כלכלית. בית משפט פדרלי בניו יורק הקפיא את החוק עד להודעה חדשה ואסר את החלתו ואכיפתו. בית המשפט אף הורה על הקפאת הטפסים החדשים בהם הוכנסו השינויים הרלבנטיים.

    מדובר בטפסי בקשות לגרין קארד, ויזות עבודה ובקשות להארכות ושינוי סטטוס. כל אלה כאמור, הוקפאו מיידית.

    בהחלטתם שניתנה בדיוק לפני חודש, התייחסו שלושת השופטים לתוקף החוק והחלתו והגדילו וציינו כאמור בפירוט כל טופס וטופס על פי מספרו.

     

    על פי החוק שהוקפא, הודיע המשרד לביטחון פנים בארה"ב (Department of Homeland Security) כי מהגרים המבקשים להיכנס ולהישאר בארצות הברית - באופן זמני או קבוע - יצטרכו להראות עצמאות כלכלית ויסמכו על היכולות שלהם ועל המשאבים של בני משפחה, ספונסרים וארגונים פרטיים, ולא על המשאבים הציבוריים.

     

    חוק זה, שאמור היה להיכנס לתוקף ב15 באוקטובר כאמור, משנה את תקנות המשרד לביטחון פנים בכך שהוא קובע כיצד יוחלט אם מהגר מתאים או אינו מתאים להגירה על סמך הסבירות לפיה יהפוך לנטל כלכלי על החברה והמדינה, כמפורט בחוק ההגירה והלאום. החוק הסופי פונה לרשות וההגירה האמריקאית (USCIS) ומאפשר למהגר להפקיד פיקדון שיבטיח שלא יהפוך לנטל כלכלי במסגרת בקשה לגרין קארד. הכלל גם הופך את המבקרים הזמניים, בעלי ויזות תייר למשל, שקיבלו הטבות ציבוריות מסוימות מעל לרף מסוים, כבלתי כשירים להארכת שהות ולשינוי הסטטוס.

     

    המשרד לביטחון פנים תיקן את ההגדרה "public charge" כדי לשלב שיקולים נוספים של תועלות ציבוריות שהתקבלו, כאלו שלדעת המשרד יבטיחו טוב יותר כי מועמדים הכפופים לחוק זה אינם מסוגלים לתמוך בעצמם. הכלל מוסיף ומגדיר את המונח "public charge" כאדם המקבל הטבה ציבורית ממקור אחד או יותר במשך יותר מ 12 חודשים, במצטבר, בכל תקופה של 36 חודשים (כך למשל, קבלת שתי הטבות בחודש יחשבו כחודשיים). הכלל למעשה מרחיב את המונח ”public charge" וכולל גם הטבות מזומנים בגין שמירת הכנסה, הכנסות ביטוחיות משלימות (SSI), סיוע זמני למשפחות נזקקות (TANF), תוכנית סיוע תזונתי משלים (SNAP), רוב הצורות של מדיקאייד, וחלק מתוכניות הדיור (section 8).

     

    החוק מגדיר גם חריגים עליהם לא יחולו התנאים הנ״ל: הטבות ציבור שקיבלו אנשים המשרתים בתפקיד פעיל בצבא או מילואים של צבא ארה"ב, ובני זוגם וילדיהם; הטבות ציבוריות שקיבלו מאמצים בינלאומיים וילדים המקבלים אזרחות אמריקאית; Medicaid עבור מהגרים מתחת לגיל 21 ונשים הרות; Medicaid לשירותי המוענקים בבתי ספר (כולל שירותים הניתנים במסגרת חוק חינוך אנשים עם מוגבלות); והטבות Medicaid עבור שירותי רפואת חירום.

     

    כלל זה גם הופך מבקרים שאינם מהגרים בארצות הברית וקיבלו הטבות ציבור ייעודיות מעבר לסף שנקבע, לבלתי כשירים לשינוי מעמד והארכת שהות באם קיבלו את ההטבות לאחר השגת המעמד הזמני שהם מבקשים להאריך או ממנו הם מבקשים שינוי.

     

    חשוב לציין כי תקנה זו אינה חלה על תכניות הגירה הומניטריות לפליטים, צעירים עולים מיוחדים (SIJ) קורבנות סחר מסוימים (T לא-מהגרים), קורבנות של פעילות פלילית מוסמכת (U לא מהגרים), או קורבנות אלימות במשפחה (VAWA).

     

    בנוסף, חוק זה מסביר גם כיצד USCIS תפעיל את סמכותה לפי שיקול דעתה, בנסיבות מוגבלות, להציע למהגרים שלא עמדו בתנאי החוק החדש את האפשרות להפקיד ערובה שתבטיח שמטרות החוק מתקיימות. הכלל הסופי קובע את סכום הפיקדון המינימלי ל 8,100 דולר; הסכום בפועל יהיה תלוי בנסיבותיו הייחודיות של אותו אדם.

     

    על פי DHS כלל זה יחסוך למשלם המיסים האמריקני סכום של למעלה מ 2.2 מיליארד דולר בשנה ומהווה צעד חשוב נוסף בתעדוף האזרח האמריקני, כפי ששם לו הממשל הנוכחי כמטרה עם עלייתו לשלטון.

     

    החידוש העיקרי בחוק זה טמון בעיקר בהרחבת ההגדרות כפי שהובאו לעיל, כמו גם בהשפעה על זרים בעלי ויזות זמניות ולאו דווקא כאלה המבקשים להגר בהליכי גרין קארד.

    חשוב להדגיש, כי גם אם אדם מוגדר ככזה שעשוי להפוך לנטל על פי חוק זה, עדיין יוכל להגר או להאריך את שהותו הזמנית על ידי הפקדת פיקדון או שימוש בערב אשר יערוב לו מבחינה כלכלית, כפי שמקובל כיום במצבים דומים (joint sponsor).

     

    כפי שצויין לעיל, החוק הוקפא עד להודעה חדשה לרווחת מהגרים רבים שגם אם לא מוגדרים ככאלה הנזקקים לתמיכה ממשלתית באופן מובהק, היו מושפעים ממנו כך או אחרת.

     

    חשוב לציין כי למרות הנאמר כאן, ולמרות החלטת בית המשפט הפדרלי, הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית כי מבחינתה החוק יכנס לתוקף ב 15 באוקטובר 2019 ויוחל באופן מיידי על מבקשי ויזות. מחלקת המדינה הדגישה כי מבקשי הויזות השונות אינם צריכים לפעול בצורה שונה בבואם לבקש ויזות או לנקוט בכל אמצעי אחר. על המבקשים להמשיך לפעול בדרך הנהוגה עד כה ולהגיע לראיונות כפי שהיה מקובל. מה שישתנה הם עקרונות הבדיקה אותם יפעילו נציגי השגרירויות האמריקנים ברחבי העולם על פי עקרונות החוק.

    דובר מחלקת המדינה הוסיף כי תצא הודעה רשמית באם יחול שינוי פרוצדורלי או אחר בהגשת בקשות לויזות לאור החוק החדש.

    הגם שמדובר במשרדי ממשלה שונים לא יהיה מופרך להניח שהחלטת בית המשפט תשפיע בדרך זאת או אחרת על החלטת מחלקת המדינה.

     

    לאור כל אלו, בהנחה שההנחיות החדשות יתקבלו לאחר דיונים בבתי המשפט השונים, איך נוכל להתכונן בבואנו לבקש ויזה או גרין קארד או כל הטבה נוספת מרשויות ההגירה?

     

    נראה שצריך להימנע מכל בקשות או הטבות מהמדינה כמו סיוע רפואי, סיוע בדיור, תלושי מזון וכדומה. מעבר לזה, לא יזיק להצטייד בביטוח רפואי וכמובן, אם אפשר להראות יכולת כלכלית כזאת שתספיק לתמוך בנו ובבני משפחותינו במידה ומגיעים לביקור במדינה או מבקשים להשתקע בה כמהגרים.

     

     

     

    הכותב הוא עו״ד שלומי אטש מומחה לדיני הגירה ובעל משרד מוביל במנהטן. shlomi@atashlaw.com

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים