שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תחקיר: התוכנית למעורבות חברתית בבתי הספר הפכה לקומבינה

    התוכנית של משרד החינוך מחייבת את תלמידי י'-י"ב בעשרות שעות התנדבות לקהילה. המטרה מבורכת ומי שלא עומד במכסת השעות לא זכאי לבגרות. אך תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" חושף: מנהלים ומורים רבים שמודים כי הם מעגלים פינות ומדווחים על שעות פיקטיביות רק כדי שתלמידיהם יעמדו במשימה. משרד החינוך: "תופעה בשוליים"

      

    התוכנית למעורבות חברתית - בית ספר לקומבינה

    התוכנית למעורבות חברתית - בית ספר לקומבינה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לאחר שנים של טענות על כך שבתי הספר הפכו ל"בתי חרושת לציונים" וזנחו את תפקידם המסורתי לחנך לערכים ולאזרחות טובה, זו הייתה אמורה להיות בשורה של ממש: התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית שיצאה לדרך ב-2014 ביוזמתו של שר החינוך לשעבר שי פירון, הרחיבה למעשה את פרויקט "המחויבות האישית" שהיה נהוג עד אז בכיתות י' בלבד, גם לתלמידי כיתות י"א וי"ב. במסגרת התוכנית מחויבים התלמידים להתנדב בקהילה, בעמותות ובארגונים או במסגרות מאושרות אחרות, כשמעל מרחף האיום: תלמיד שלא ביצע את כל שעות הפעילות — לא זכאי לתעודת בגרות.

     

    אלא שתחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" חושף כי מאחורי המילים היפות והכוונה הראויה, בחלק מבתי הספר מסתתרת מציאות שונה לגמרי: עדויות בלעדיות של מנהלים ומורים מצביעות על כך שבפועל רבים מהם נאלצים "להמציא" לתלמידים פעילויות, שהקשר ביניהן למעורבות חברתית הוא רופף במקרה הטוב. בפועל משתמשים בתלמידים לצורך עבודות מנהלתיות בבתי הספר; סיוע לספרניות בעטיפת ספרים או לאב הבית במטלותיו, כמו גם לעבודות תחזוקה במוסדות החינוך.

    אילוסטרציה ילדים ב בית ספר (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    אנשי חינוך מספרים גם על רישום שעות עבור צפייה בהצגות ובסרטים, ועל לחצים מצד מנהלים "לעגל פינות" ולדווח על שעות לכלל התלמידים בשל החשש מירידה באחוזי הזכאות לבגרות של בית הספר. הם חושפים בפנינו כי גם משרד החינוך מעביר להם מסר כי ניתן "להגמיש" את הדיווח על השעות, במיוחד לקראת סוף השנה, כשעל הרכזים האמונים על יישום התוכנית בבתי הספר להעביר את הדיווחים.

     

    חשוב להבהיר — במסגרת התוכנית בתי ספר רבים יוזמים ומקיימים פעילויות חברתיות חשובות וערכיות. הפעילויות הן ערך מוסף משמעותי לתלמידים שספק אם היו מקיימים אותן לולא הייתה מוגדרת תוכנית חובה. חמש שנים חלפו מאז החלת התוכנית הגרנדיוזית ועתירת היעדים והכוונות הטובות. האם היא השיגה את מטרותיה והפכה את תלמידי ישראל למעורבים יותר או שנכשלה?

     

    "צריך לעגל פינות"

    התוכנית למוערבות חברתית נולדה כדי "לטפח בוגר בעל ערכים לשייכות ואחריות לקהילה, לחברה ולמדינה". על הנייר זה נשמע יפה. בפועל מדובר ב-60 שעות התנסות מעשית אישית ועוד תשע שעות של התנסות קבוצתית, לתלמידי כיתות י'. תלמידי י"א מחויבים ב-30 שעות התנדבות ו-21 שעות של התנסות קבוצתית. תלמידי י"ב מחויבים ב-26 שעות קבוצתיות.

     

    על פי חוזר המנכ"ל, ההתנסות המעשית של התלמידים יכולה לכלול פעילויות כמו התנדבות בבתי אבות, בגני ילדים, קיום מפגשים עם תלמידי בתי ספר אחרים והכנת חבילות שי לנזקקים. נוסף על כך, התלמידים יכולים להתנדב בבתי חולים, במתנ"ס המקומי או בכלביות. מעבר לעבודות התחזוקה, בבית הספר יכולים התלמידים לחנוך תלמידים צעירים יותר או לשמש "נאמני תקשוב"ולסייע בתפעול המחשבים בבית הספר. לצד זה קיימות גם שעות עיוניות אשר עוסקות בערכים ובתוכן חינוכי, אך לדברי חלק מהמורים שאיתם שוחחנו, עולה כי השעות האלו "מומרות" לטובת תגבור במקצועות אחרים, וביתר שאת לקראת הבגרויות.

     

    "תוכנית 'מעורבות חברתית' כיום זו פארסה אחת גדולה, כישלון מהדהד, פשוט ביזיון", מספר ב', מנהל תיכון ממרכז הארץ. "בכיתות י"א ו-י"ב זה לא יכול להתקיים, וכשזה מתקיים זה שקר אחד גדול. כולם יודעים את זה. כולם". רכז התוכנית באחד מבתי הספר בדרום טוען כי "ברגע שזה הפך לחובה לקבלת תעודת בגרות וברגע שבתי ספר נמדדים באחוזי הזכאות שלהם, בעצם יצרת פה ישראבלוף של המצאות. התנדבויות שהן לא באמת התנדבויות ולא באמת תורמות לקהילה".

     

    חשוב לציין כי במסגרת התוכנית בוטלו בחינות הבגרות שהתקיימו בכיתות י' והועברו כולן לכיתות י"א ו־י"ב. זו גם אחת הטענות המרכזיות נגד תוכנית המעורבות האישית - היא מחייבת את התלמידים במכסת שעות התנדבות בזמן שהם נאלצים להתמודד עם יותר בחינות בגרות בזמן קצר יותר, בניגוד למודל הקודם שלפיו התנדבו רק בשנה שבה התקיים המספר הנמוך ביותר של בחינות בגרות (כיתה י'). מי שאחראי על יישום התוכנית הוא רכז ייעודי בבית הספר, שתפקידו לוודא כי התלמידים ממלאים את חובתם, לשבץ אותם בארגונים ובעמותות השונות ולמלא את הדיווחים.

     

    בשיחה עם רכזת תוכנית מצפון הארץ, עולה המצוקה בשעות וכן המטלות שנופלות על התלמידים לצד העומס בבחינות הבגרות. לדידה של הרכזת, התוכנית מחייבת את בתי הספר לחפש "פתרונות יצירתיים". "הבעיה היא אלו שלא במסגרות, אלו שלא עושים את כל השעות", היא אומרת. "צריך לעגל להם פינות. פה יש בעיה, אז מתחילים למצוא להם תוכניות. אני לא רוצה להגיד 'פייק', אבל ממציאים להם תוכניות. 'טוב, אתה תעזור בחופשת פסח למנקים', 'תעזור לספרנית לעטוף ספרים'". יש להדגיש כי חוזר המנכ"ל של התוכנית אמנם מכיר בעבודות תחזוקה ובעבודות משרדיות כשעות התנדבות, אך כמובן כאופציה אחת מתוך שורה ארוכה של אופציות. בכל מקרה הדגש הוא על עזרה והתנדבות בקהילה, בהתאם למטרותיה המקוריות של התוכנית.

     

    "מחפשים את הקומבינות", מספר ב' המנהל. "מחפשים איך כן אפשר לקרוא לפעילות מעורבות חברתית, אז אם תלמידים יצאו להצגה, זו מעורבות חברתית. תלמידים יצאו לסרט? קיבלו שעות של מעורבות חברתית, באופן קבוצתי. בפועל הדברים האלה הם גרועים, הם לא טובים, שוחקים את האלמנט שנקרא מעורבות חברתית".

    "

    אני לא אעשה משהו לא מוסרי", מוסיפה הרכזת. "אנחנו יותר במקומות שאם אפשר לעגל אז מעגלים. איך עושים את זה? יכולים להשאיר תלמיד אחרי שעות הלימודים או להביא אותו ביום שישי בבוקר אם אין לימודים, או ביום חופש כמו חופשת חנוכה או פסח, ומתחילים לייצר משימות, מה שנקרא. משימות שהן לא תמיד דווקא מעורבות חברתית. למשל תיוקים של מסמכים, עזרה בלסדר דברים, עזרה לאב הבית".

     

    אז תלמידים מתבקשים לעזור לאב הבית ומקבלים על זה שעות התנדבות, בעצם?

    "כן".

     

    "יש כל מיני דוגמאות למעורבות חברתית שהיא בעצם לא אמיתית, לא מעידה על נתינה ולא על שום דבר אחר מלבד קומבינה", מוסיף המנהל. "זה שתלמיד יוצא יחד עם הכיתה להצגה ולסרט, זה לא באמת מעורבות חברתית. זו קומבינה וזה נספר כשעות של התנדבות. זה שתלמיד תולה בכיתה שלט או כל מיני דברים נוספים שקשורים בתלייה ופתאום הוא מקבל על זה שעות. תלמידים מקשטים את הכיתה, על זה נותנים שעות התנדבות? נו באמת, זה מגוחך. זה מבטל ומבזה את המוסד הזה שנקרא נתינה".

     

    ואלו הן לא הדוגמאות היחידות. "ממציאים כל מיני פטנטים", מספר רכז בתוכנית. "היום צריך לנקות את השכבה או להרים כסאות אז זה ייחשב כשעתיים. כשנכנסים כולם ללחץ לקראת סוף השנה והשעות לא מולאו אז מתחילים להמציא כל מיני דברים. אם התלמידים הולכים להצגות בערב אז הם יקבלו שעות".

     

    רכז נוסף של התוכנית ממרכז הארץ מעיד על כך שבבית ספרו נרשמו שעות קבוצתיות לתלמידים על כך שהכינו שלט אחד ותלו אותו בכניסה לבית הספר. "רשמנו להם שעות גם עבור הרמת כיסאות ואפילו על כך שניקו את הלוח", הוא מוסיף. "עד כדי כך. לפעמים הם גם מקבלים שעות אם הם רק הגיעו למקום מסוים".

     

    "מחייבים אותם להתנדב"

    מנגד, רכזים אחרים מצביעים על היתרונות של התוכנית. "אני מאמין בתוכנית", אומר רכז באחד מבתי הספר במרכז הארץ. "בדיוק כמו שמחייבים חיילים להתגייס לצבא או תלמידים ללכת לבית הספר, אנחנו מחייבים אותם להתנדב. אם ניתן להם בחירה חופשית הם יהיו כל היום בים. ברגע שלתלמיד אין את היכולת להבין את המשמעויות של מה שהוא עושה - מחייבים אותו. היישום לוקח זמן. אנשים שחושבים שחינוך בא ברגע אחד, 'בנינו עכשיו כביש ונגמרו הפקקים'. זה לא עובד ככה בחינוך. מדובר על השרשה של רעיונות לא רק בקרב המורים שכל הזמן מנחיתים עליהם משימות חדשות, אלא גם בקרב תלמידים, שלא מבינים למה הם עושים יותר שעות מהאחים שלהם פתאום.

     

    "זו מערכת שלוקח לה זמן להשתנות. המערכת עובדת לאט מאוד. מנחיתים עלינו משהו והם בעצמם עדיין לא יודעים להתמודד עם זה. יש שיקול דעת רחב מאוד למחנכים וכל מקרה לגופו. לא כולם יכולים להגיע לאותו מצב אז אנחנו תופרים חליפות אישיות לכל תלמיד. לא כולם לא יכולים להיות בצופים והרעיון הוא לתת לכל אחד את מה שמתאים לו. התוכנית חשפה בפניי את המסוגלות של התלמידים, והם מתאהבים בזה".

     

    עם זאת, מדבריו של הרכז עולה ביקורת דומה לזו של האחרים: הגמול עבור רכזי התוכנית בבתי הספר לא תואם את הדרישות. "אני מתעסק בזה כל היום והתגמול הוא לא בהתאם למה שנדרש מאיתנו. יש לי עכשיו כמה מאות ילדים שאני צריך לדאוג להם, והשכר הוא ממש לא בהתאם".

     

    "משקיעים את הזמן בסביבה"

    כמו בסערת בחינות המיצ"ב שהתעוררה בשנה שעברה על רקע חשיפה של ניסיונות מצד מנהלי בתי הספר להטות את ציוני הבחינה של התלמידים, כך גם ההתערבות של המנהלים בתוכנית להתערבות חברתית צורמת במיוחד. העובדה שלולא שעות התנדבות אין זכאות לתעודת בגרות מעמידה בסכנה את אחוזי הזכאות בבתי הספר. המנהלים, לטענת רכזי התוכנית, נוהגים באופן דומה.

     

    "זה לא תמיד הרכזים", מספרת הרכזת. "הרבה פעמים יש לחץ מצד המנהלים, כי זה מוריד להם את הנתונים של 'התמונה החינוכית' שלהם. יש מנהלים שלוחצים על הרכזים שלהם לעגל פינות ולעשות דברים לא מוסריים ולא אתיים כדי שתלמידים לא יאבדו את הזכאות שלהם לתעודת בגרות". אחד הרכזים מוסיף כי, "גם מצד משרד החינוך יש לחצים. לקראת סוף השנה הם מתחילים להפציץ את הצוותים והמנהלים בדרישה לדיווחים, וברגע שמזהים שלא מגיעים לאחוזים הנדרשים אז ברמיזות זה נשמע כאילו 'תתחילו לעגל דברים'".

     

    איך זה נשמע?

    "הם כותבים פתאום שאם תלמיד לא התנדב כמות מסוימת של שעות, אז זה לא נורא. הוא עשה את הרוב אז אפשר לאשר לו, ולא חייבים לתת לכולם הצטיינות, העיקר שיהיה כתוב שהוא התנדב".

     

    על פי דוח מקיף של הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) שפורסם בשנת 2018 והתבסס, בין היתר, על מחקר שנעשה בקרב 4,612 תלמידי י"ב בכמאה בתי ספר - עולה כי 15 אחוז מתלמידי י'-י"א כלל לא עסקו בהתנסות האישית. מהנתונים עולים גם הפערים בין התלמידים המצטיינים לאלו שמשתרכים מאחור. בעוד ש-60 אחוז מהתלמידים בכיתה י"ב בבתי ספר דוברי עברית בעלי ציונים גבוהים או גבוהים מאוד דיווחו על התנסות אישית, שיעור ההשתתפות בקרב תלמידים בעלי ציונים נמוכים או נמוכים מאוד עמד על 31 אחוז. עוד עולה מהמחקר כי רק 57 אחוז מהרכזים בבתי הספר דוברי העברית דיווחו כי התלמידים זכו להתנסות מעשית שתואמת את כישוריהם ונטיותיהם האישיות - ירידה של 15 אחוז לעומת 2016.

     

    על פי המחקר, כ-40 אחוז מהרכזים בבתי ספר דוברי עברית וכמחצית בבתי ספר דוברי ערבית דיווחו על קושי בגיוון מקומות התנסות בעבור התלמידים. עם זאת, מהמחקר עולים גם נתונים חיוביים. על פי דיווחי הרכזים בבתי הספר הערביים עולה כי 88 אחוז מהם סבורים כי הפעילות תרמה להתפתחותם האישית של התלמידים לעומת 81 אחוז מהרכזים בבתי הספר היהודיים שחשבו כך.

     

    "התוכנית הזאת מעניינת בעיקר את המורים", מספר אחד הרכזים. "אנחנו צריכים לרדוף אחריהם כל הזמן ולהציק להם עם העניין הזה. הם דוחים את השעות לשנה הבאה, וזה למרות שאנחנו עושים להורים ימים מרוכזים על העניין הזה. בכיתה י' המצב עוד נסבל, אבל בכיתה י"א, כשמתחילות הבגרויות, זו הופכת להיות יותר חובה של המורים ולא של התלמידים".

     

    ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "כ-650 אלף תלמידים פעילים השנה במעורבות חברתית ובתרומה לקהילה. מאות אלפי בני נוער שמשקיעים את זמנם הפנוי למען סביבתם - קשישים, חולים ובעלי מוגבלויות. בארגוני החירום וההצלה פעילים השנה כ-23 אלף תלמידים, במועדוניות יום לילדים בסיכון 30 אלף תלמידים, בסיוע לקשישים מעורבים 25,200 תלמידים, בצהרונים פעילים 10,700 תלמידים, בפעילויות חונכות ילדים עם צרכים מיוחדים מתנדבים 30,750 תלמידים והרשימה עוד ארוכה ומאוד מרשימה. אנו ממליצים לחשוב מה עושה הפעילות הזו לבני הנוער הנפלאים שלנו, ומה היא עושה לערך הסולידריות בחברה הישראלית בכלל, ולא לחפש בשוליים שבשוליים 'עיגולי פינות', כהגדרתכם".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים