שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    20 שנה לפסטיבל העוד: "יותר אנשים מתעניינים במוזיקה ערבית"

    הוא התחיל כמחווה צנועה למוזיקה הערבית, אך עם השנים פסטיבל העוד הפך למפגש שחוצה תרבויות ודתות דרך המוזיקה - על אף הלחץ המתמיד של ה-BDS. "זה מקרב אותנו למדינות ערביות מתונות", אומר אפי בניה שהגיע לאולפן ynet עם הפייטן זיו יחזקאל. צפו בריאיון ובביצוע

    כבר 20 שנה שפסטיבל העוד הבינלאומי שואף לייצר גשר של דו-קיום דרך תרבות ומוזיקה. "פסטיבל העוד התחיל כמחווה צנועה למוזיקה הערבית הקלאסית, שזה לא מובן מאליו. תוך כמה שנים העוד חצה תרבויות ועשה מסע בהקשר של המוזיקה האיראנית, הטורקית, הצפון הודית וחיבור עם המוזיקה היהודית", מספר אפי בניה, המנהל המוזיקלי של הפסטיבל מראשיתו וראש בית הקונפדרציה, האכסניה של הפסטיבל.

     

    20 שנה לפסטיבל העוד: אפי בניה וזיו יחזקאל באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    20 שנה לפסטיבל העוד: אפי בניה וזיו יחזקאל באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בתחילה פנה הפסטיבל לקהל מסורתי, אך עם השנים ובזכות השילובים המוזיקליים הקהל הלך וגדל, אומר בניה. "זה קהל מאוד מגוון, שאוהב מוזיקת עולם, קהל של ג'אז, של קלאסיקה, וצעירים ודתיים. העוד מפגיש בין תרבויות, יוצר דיאלוג מוזיקלי, בין שפות, בין דתות, בין אנשים - זה המסר של הפסטיבל".

     

    במסגרת הפסטיבל השנה, יגיעו לארץ השנה מרואן חאג'י ממרוקו שמנגן מוזיקה אנדלוסית ומאסטר הסאז הטורקי ד"ר אוקאן מוראט אוזטורק שיופיע עם אנסמבל דיוואן סאז, מארק אליהו, הרב דוד מנחם ואיתמר דוארי 

     

    יכול להיות שדווקא משהו כזה יכול לקרב אותנו למדינות יותר מתונות?

    "כן, אנחנו כבר שם. המדינות המתונות כבר משתפות פעולה. מגיעים אמנים ממרוקו כל הזמן לישראל וקהל ישראלי נוסע למרוקו. חזרתי עכשיו מפסטיבל בסאווירה של מוזיקה אנדלוסית קלאסית, היו שם יותר ישראלים מאשר מרוקאים".

     

    היו התנגדויות לאורך שנות הפסטיבל מצד גורמי איסלאם?

    ה-BDS החרים את האומנים שהשתתפו. בהתחלה היו אמנים ישראלים ערביים שהשתתפו, ועכשיו מסרבים להופיע. וכמובן אמנים ערבים שחיים באירופה ובגלל המצב לא מוכנים, בגלל ה-BDS, הם מפחדים להגיע".

     

    זיו יחזקאל באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    זיו יחזקאל באולפן ynet    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בין המופעים המובילים בפסטיבל השנה, בניה מציין את המחווה לגדולי מצרים: אום כולת'ום, עבד אל-והאב, פריד אל-אטרש, לילה מוראד, אסמהאן ועבד אל-חלים חאפז. הפייטן זיו יחזקאל, הוא אחד הסולנים שיופיעו במחווה, וגם הוא הגיע לאולפן ynet לבצע שיר מתוכה ולספר על החיבור שלו למוזיקה הקלאסית של מצרים. "העקומה בהתעניינות במוזיקה ערבית בעלייה. הרבה זמרים ישראלים מתחברים לגוון הערבי ביצירות שלהם".

     

    הוא מגדיר את עצמו כ"יהודי-ערבי" וטוען שלדעתו היהודי האוניברסלי יכול לנכס לעצמו כל זהות שירצה, אצלו זה בא לידי ביטוי ביצירה. "באמנות, בשירה, בחיבור למקאמת, יש לי בית ספר שמלמד את היסודות האלה", מסביר יחזקאל.

     

    זיו יחזקאל ()
    זיו יחזקאל

    יש לך אוהדים ערבים ישראלים וגם פלסטינים. איך הם מתחברים לדמות שלך? כי אתה יהודי חובש כיפה. זה מפריע?

    "זה נעלם. אלה שבאמת אוהבים את האמנות, זה לא משחק אצלם. יש תנועות איסלמיות קיצוניות שמתנגדות לתרבות, לאמנות, לשירה. עבדל וואהב, אחד מהכוכבים שאנחנו מציינים בפסטיבל, שהוא הבטהובן של המוזיקה הערבית, נקרא אויב האיסלאם. רואים שזה שתי קטגוריות, והקטגוריה הלא רדיקלית - התרבות - זה דבר שמשותף לנו".

     

    פסטיבל העוד יעלה 13 מופעים ויתקיים בין ה-21 ל-30 בנובמבר, בבית הקונפדרציה ובתיאטרון ירושלים.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים