שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הפיצוי לאמנית שציוריה הועתקו: 600 אלף ש'

    אב ובן המנהלים שתי גלריות ישלמו את הסכום המקסימלי בחוק לציירת דורית גור לאחר שהפרו את זכויותיה והציגו את היצירות תחת שם אחר

     

    ציור דורית גור (דורית גור)
    אחד הציורים שהועתקו(דורית גור)

    השופטת רננה גלפז-מוקדי מבית המשפט המחוזי בנצרת קיבלה לאחרונה תביעה של ציירת מצפון הארץ, ופסקה לזכותה פיצויים של כ-600 אלף שקל בעקבות העתקות של שישה מציוריה, והצגתם תחת שם אחר. לחובתם נפסקו גם הוצאות משפט גבוהות של כ-200 אלף שקל.

     

    התביעה הוגשה נגד הגלריות "עץ הזית" ו"אומנות ונשמה" ומנהליהן – אב ובנו. התובעת, דורית גור, טענה באמצעות עו"ד יעקב מנור כי היא בעלת זכות הקניין הרוחני בציורים וכי זכויותיה הופרו בכך שהועתקו, נחתמו בשם אחר ("אוראל") ונמכרו באמצעות גלריית עץ הזית, במקום להציגם תחת שמה בגלריית אומנות ונשמה.

     

    "אמנות ונשמה" ומנהלה הגישו הודעת צד שלישי נגד הציירת המכונה אוראל, שציירה את ההעתקים. הנתבעים לא הכחישו שהתובעת היא היוצרת, אולם טענו כי מדובר ב"אמנות שימושית" וכי לציורים אין הגנה על פי חוק משום שהרעיונות בהם שאובים מעולם הקבלה והיהדות ומהווים נחלת הכלל. מנהל "עץ הזית" אף הגיש תביעה נגדית נגד התובעת, בטענה שהוא זה שהנחה אותה איך לצייר בעוד שהיא שימשה כ"ביצועיסטית" בלבד, ולדבריו אף העניקה לו את זכות היוצרים.

     

    השופטת גלפז-מוקדי ציינה כי עדות התובעת שגובתה בשיחות מוקלטות עם התובעים הייתה עקבית ואמינה, וניכר שהיא יצאה להילחם על זכויותיה כאמנית. לעומת זאת, עדויות האב והבן היו שזורות סתירות, זכו לכינוי "עדות שקר", ונקבע כי גם עדויות של עדים נוספים מטעמם היו "מוזמנות" ומגמתיות.

     

    היא שוכנעה כי הבן (מנהל "אומנות ונשמה") העביר לאוראל בדוא"ל צילומים של ציורי התובעת אשר נמסרו לו לצורך מכירתם, וביקש ממנה שתצייר את "אותו דבר" בדיוק. ברמה המשפטית נקבע כי מדובר ביצירות מקוריות המוגנות בזכויות יוצרים, וזאת לנוכח שילוב וביטוי ייחודי של ציור, צבע, השקעה, רעיונות והשראה מעולם היהדות והקבלה.

     

    השופטת הבהירה כי לא הובאו ראיות שתומכות בטענת האב שלפיה הנחה את התובעת כיצד לצייר, מה גם שבמקום אחר הוא הצהיר כי הוא "לא נותן הנחיות לאומנים". צוין כי אין אף ראייה לטענת הנתבעים שלפיה התובעת הקנתה לאב את הזכויות ביצירותיה, לא במפורש ולא במשתמע.

     

    לאחר ניתוח חוות דעת מומחים בנושא, השופטת שוכנעה כי אכן בוצעה העתקה של הציורים. למרות זאת, היא דחתה את הודעת צד ג' שהוגשה נגד הציירת אוראל ופטרה אותה מהפרה, לאחר שקבעה כי היא עומדת לה הגנת "המפר התמים". בעניין זה התקבלו עדויות אותה ציירת ובתה, שסיפרו כי הנתבע (הבן) אמר לה מפורשות שהוא בעל הזכויות ושאין כל דופי בהעתקת היצירות.

     

    בנוגע לסכום הפיצוי נפסק כי הנתבעים ישלמו 100 אלף שקל בגין כל יצירה שהועתקה, וזאת לאחר שהובאה בחשבון הפגיעה בזכות היוצרים וכן הפגיעה בזכות המוסרית – שינוי שם הציירת.

     

    בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 160 אלף שקל. לזכות צד ג' ("אוראל") נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן  
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד יעקב מנור
    • ב"כ הנתבעים 1-2 ("עץ הזית" ומנהלה): עו"ד גיא קדם
    • ב"כ הנתבעים 3-4 ("אומנות ונשמה" ומנהלה): עו"ד מרואן מויס
    • ב"כ צד ג': עו"ד אלכס רסקין, עו"ד יגאל רסקין
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים