שתף קטע נבחר

מחזירים מלחמה: הכדורגלנים לא מוותרים לגזענים

אנטואן קונט לא לבד: בכל רחבי אירופה יותר ויותר כדורגלנים מסרבים להבליג מול הגזענות ביציעים, ונוקטים פעולות קיצוניות כדי להבהיר כי אינם מוכנים לסבול את זה יותר. העצבים של באלוטלי, הדמעות של טייסון, והזווית הישראלית בתופעה שחייבת להיעלם מהמגרשים

 

"יש לי הרגשה שזה הפך להיות חלק מהמשחק, לשמוע קריאות גזעניות נגד שחקנים עם צבע עור שונה. אנחנו לא חיות ולא קופים. זה באמת עצוב שב־2019 אנשים מגיעים לאצטדיון כדי לעשות את זה. זאת לא הפעם הראשונה שעושים לי את זה בישראל, אבל מבחינתי מדובר בקו אדום. אני מקווה מאוד שהמינהלת וההתאחדות יטפלו בזה בחומרה, כי אם זה לא יקרה אני את דרכי בכדורגל הישראלי סיימתי".

 

את הדברים הקשים הללו פירסם מגן בית"ר אנטואן קונט בפוסט בסיום המשחק שלשום מול מכבי חיפה. קונט, שטען כי נשמעו כלפיו נהמות מכיוון אוהדי חיפה, יצר סערה בכדורגל הישראלי, שכוללת עימות בין המועדונים, התערבות של פוליטיקאים, ואפילו שיתוף המקרה ברשתות החברתיות על ידי בלם פ.ס.ז' ונבחרת צרפת, פרסנל קימפמבה.

 

אנטואן קונט (צילום: עוז מועלם)
לא מוכן לשתוק. אנטואן קונט(צילום: עוז מועלם)

פרסנל קימפמבה  (האינסטגרם של קימפמבה )
גם בלם פ.ס.ז' פרסנל קימפמבה תמך(האינסטגרם של קימפמבה )

 

קונט, שהיה נסער מאוד אחרי התקרית, אמר אתמול לאתר בית"ר: "אם הייתי צריך לעשות את זה שוב, הייתי יוצא מהמגרש. החברים מהקבוצה אמרו לי שזה בושה וחרפה, אבל גם שכדאי להתרכז בלנצח, ובגלל זה החלטתי להישאר על המגרש. קיבלתי תמיכה מהאוהדים, מהחברים לקבוצה ומהבעלים, אבל אני לא שוכח ממה שקרה. אני עדיין עצוב ופגוע".

 

גם אם בסופו של דבר בחר להמשיך לשחק, קונט המשיך את הגל הנוכחי בכדורגל העולמי, בו כדורגלנים שחורים מסרבים לשתוק מול גילויי גזענות במגרש. יש לציין כי כמות העבירות הגזעניות בכדורגל הישראלי נמצאת בירידה משמעותית, הרבה בזכות הפעולות העצמאיות של המועדונים, בעיקר הגדולים, שמרשתים במצלמות את היציעים ותובעים אוהדים באופן אישי, לצד הענישה של בתי הדין.

 

העונה, למשל, הופעל רק פעם אחת הצעד הראשון משלושה בנוהל הקריאות הגזעניות (אזהרה של הכרוז כלפי האוהדים), לאחר שנשמעו קריאות גזעניות מיציע אוהדי בני־יהודה לעבר חלוץ הפועל כפר־סבא בנג'מין קוקו. העונש שספגו הכתומים: קנס של 5,000 שקל בפועל ו־15 אלף על תנאי.

 

בני יהודה (צילום: יאיר שגיא)
רק פעם אחת הפעילו את נוהל הקריאות הגזעניות(צילום: יאיר שגיא)

 

עוזר השופט לא שמע, אין התייחסות בדוח

למרות ההד הציבורי המשמעותי, עניין הנהמות לכאורה כלל לא מופיע בדוח השופט דוד פוקסמן. קונט העלה את הטענות בפני הקוון מתי יעקובוב, אך האחרון אמר לפוקסמן במערכת השמע כי מהמקום בו עמד לא שמע דבר.

 

עם זאת, אין הדבר מונע את העמדתה לדין של מכבי חיפה תחת סעיף של קריאות גזעניות, וההתאחדות תכריע בנושא הבוקר בכפוף להחלטה של התובע, עו"ד ניר רשף. על פי המסתמן, הנטייה היא להעמיד את הקבוצה לדין. בהתאחדות ביקשו לקבל לידיהם את הסרטונים ממצלמות סמי עופר ומשטרת ישראל, ועל פיהם יקבלו את ההחלטה. בעלי בית"ר משה חוגג אמנם הצהיר כי קיים תיעוד של הנהמות, אולם נכון לאתמול לא הועברו סרטונים, למעט אחד בו נראה ילד מדמה תנועה של קוף לעבר קונט.

 

הסיכוי להעמדה לדין יעלה אם יתקבלו הוכחות לנהמות, אך תובע ההתאחדות יכול להעמיד את חיפה לדין על בסיס טענותיו של קונט לבדן. מההתאחדות נמסר אמש: "תובע ההתאחדות לכדורגל פועל ברמה המשמעתית מול מכבי חיפה, מנסה לאתר ראיות, והבוקר תתקבל החלטה סופית".

 

בחיפה מיהרו לברר את העניין עם שחקני הקבוצה שהיו באזור התקרית, ויחד עם הטענה של צוות השיפוט והמשקיף לפיה לא שמעו נהמות, המועדון הכחיש את דברי קונט - מה שהוביל כאמור למלחמת גרסאות בין שני המועדונים. חוגג כתב בין השאר בפייסבוק: "צר לי שמכבי חיפה הזדרזה להוציא הודעה רשמית וטענה שהקריאות לא היו, ובפועל קראה לאנטואן שקרן".

 

בית
מלחמת גרסאות בין המועדונים. חוגג(צילום: עוז מועלם)

 

היחידה למאבק בגזענות במשרד המשפטים שיגרה מכתב בנושא להתאחדות והעבירה עותק גם למשרד הספורט, מה שעורר תגובה מצד השרה מירי רגב: "הזדעזעתי מהקריאות הגזעניות שהושמעו מכיוונם של אוהדי מכבי חיפה לעבר שחקנה כהה העור של בית"ר ירושלים, אנטואן קונט. אותן קריאות הן חציית קו אדום ברור ומובהק".

 

כניסתה לתמונה של השרה רגב גררה תגובה נדירה יחסית מנשיא מכבי חיפה יעקב שחר, שהשיב בתקיפות: "לכנות את אוהדי מכבי חיפה גזענים כפי שעשתה שרת הספורט ח"כ מירי רגב, זה מגוחך ופופוליסטי".

 

אצבע משולשת, בעיטה ליציע ודמעות

רק שלשום קיבלנו מקרה קיצוני של תגובה לגזענות. חברו של מנור סולומון בשחטאר דונייצק, הקשר הברזילאי טייסון, ספג קריאות גזעניות מאוהדי דינמו קייב, והגיב בהנפת אצבע משולשת לעברם ובעיטת הכדור ליציע. השופט הוריד את הקבוצות מהמגרש לחמש דקות, וכשחזרו שלף כרטיס אדום לעבר טייסון שירד מהמגרש כשהוא ממרר בבכי.

 

טייסון נגד אוהדי דינמו קייב (צילום: רויטרס)
מקרה קיצוני. טייסון(צילום: רויטרס)

 

הורדת השחקנים מהמגרש היא הצעד השני בנוהל הקריאות הגזעניות של אופ"א שציינו קודם לכן, כשהצעד הראשון הוא האזהרה כלפי האוהדים במערכת הכריזה (שחוזרת גם במהלך הירידה מהדשא). הצעד האחרון, שטרם נעשה בו שימוש, הוא שריקה לסיום המשחק, מה שהשופט אמור לעשות רק לאחר ששני הצעדים הקודמים לא הצליחו להביא לסיום הקריאות הגזעניות.

 

טייסון המשיך בקו של מריו באלוטלי מברשיה, שבשבוע שעבר בעט כדור ליציע אוהדי ורונה שקראו נגדו קריאות גזעניות וניסה לרדת מהמגרש, לפני שחבריו הרגיעו אותו. המקרה המשיך להתפתח במהלך השבוע: מנהיג האולטראס של ורונה אמר כי באלוטלי השחור "לעולם לא יהיה איטלקי לגמרי", והורחק על ידי המועדון עד 2030.

 

נראה שהענישה הקיימת עדיין לא הובילה לשינוי. מדובר בהחלטות הנוגעות לכל התאחדות בפני עצמה, כשבאיטליה, כאמור, סגרו יציעים, בישראל הטילו קנסות, ובולגריה ספגה מאופ"א עונש של קיום שני משחקים ללא קהל בגלל הקריאות כלפי שחקני אנגליה. ברוך דגו, שסבל מהנושא, מחפש תגובה חריפה יותר: "צריכה להיות ענישה כואבת, כמו שבאיטליה הרחיקו אוהד לאיזה עשר שנים ולא כמו שנותנים פה חודש במקרה הטוב. אם מה שחוויתי בעבר היה קורה לי היום, הייתי יורד מהמגרש באותו הרגע. אני עוד ישראלי, יהודי ששירת בצבא ושיחק בנבחרת, ההרגשה הזו יצרה לי חור בלב. בכל מועדון יש אותו קומץ מגעיל ומסריח שעושה בלגן".

 

מריו באלוטלי (צילום: EPA)
ניסה לרדת מהמגרש. מריו באלוטלי(צילום: EPA)

 

עוד קורבן גזענות, טוטו תמוז, מספר: "אני לא יודע אם היו נהמות או לא,

אבל אני יכול להזדהות עם התחושות של קונט. צריך לטפל בזה בחומרה. ירידה של שחקנים מהמגרש היא מקרה קיצוני, אבל חייבים שדברים כאלו יקרו, כי גם איך שנוהגים כלפי שחקנים זה קיצוני".

 

סלים טועמה, שסבל מגזענות בכדורגל הישראל בגלל מוצאו, מוסיף: "בתקופה שלי לא הייתה מודעות לכך שאפשר לרדת מהמגרש ושכולם יתמכו בך. בעידן של היום הייתי מבקש מכל השחקנים לרדת יחד איתי, זה המהלך היחיד שיגרום לאוהדים ללמוד מהעניין ולחשוב פעמיים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
אנטואן קונט
צילום: עוז מועלם
מומלצים