שתף קטע נבחר

בית"ר החנתה את האוטובוס ברחבה? יש VAR

"ה-VAR והעבר": השבוע מערכת הווידאו התגייסה כדי לסייע לפרשנים להחליט אם בית"ר שיחקה בונקר, השופט פוקסמן לקח את הזמן וגווארדיולה עשה מוריניו. וגם: היום בו שומאכר התנגש חזיתית בבטיסטון ללא רכב

האוטובוס של בית"ר

בליגה שלנו לא היו השבוע דרמות VAR קיצוניות, וכנראה שעד שהגענו למשחק המרכזי ביום ראשון בערב בסמי עופר, הצוות בניידת כבר פיתח שאננות. מקצוע חדש נולד בעולם – "במאי VAR", האיש שמנתב את התנועה בין המצלמות כדי שהשופטים יוכלו לקבל את הזווית הטובה ביותר לבדיקת אירוע שנוי במחלוקת.

 

בהקשר הזה (תישארו איתי רגע) צריך לומר את האמת - במשך רוב דקות המשחק מאז שער היתרון שלה, בית"ר ירושלים לא ממש ניסתה לשחק כדורגל, העיפה כדורים והסתגרה כמו קבוצת תחתית. זה לא היה בונקר מוחלט, וקשה לטעון שבית"ר "החנתה את האוטובוס על קו השער" - אבל לפי מה שקרה במהלך בדיקת VAR בתוספת הזמן של המשחק, יכול להיות שזו הייתה הסוגייה שבאמת עמדה לבדיקה – ולא החשד לפנדל – שהיה אחד הברורים שראינו העונה.

 

משה חוגג (צילום: פרטי)
השופט קיבל זווית גם לחניון. משה חוגג (צילום: פרטי)

 

אחת מזוויות הצילום שהשופט דוד פוקסמן קיבל בזמן בדיקת נגיעת היד של אור זהבי ברחבת בית"ר הייתה זו של - שימו לב - החניון של האצטדיון. אכן, נקודת מבט קריטית להבנת התמונה הכוללת ופיענוח המשמעויות שלה. את האוטובוס של בית"ר לא ראינו שם, אבל זה לא מוכיח מעל לכל ספק שהוא לא היה שם, ובוודאי שלא מוכיח שהוא כן חנה ברחבה. מצד שני, אולי זהבי בכלל ניסה להכניס להילוך ראשון כדי לעשות סיבוב פרסה, כי בית"ר כבר הייתה בפיגור בשלב הזה.

 

כרגיל, חיכינו בלי סבלנות מעל לשתי דקות עד שהשופט בכלל ניגש למסך. מה נשאר להגיד על העניין הזה? מילא להתלבט בנוגע למקרה כל כך חד-משמעי, אבל למה כל חוליה בשרשרת מקבלי ההחלטות צריכה להתלבט בפרקי זמן נפרדים ומצטברים על חשבוננו? יש איזה רוחב פס מקסימלי שמעבר לו שופטי כדורגל לא יכולים להתלבט יחד? המוניטור נמצא במרחק של בין 30 ל-60 מטרים מהשופט. בואו נגדיר, למשל, חצי דקה כמשך הזמן שאם לא התקבלה בו החלטה נחרצת בניידת - שופט המשחק מצטרף בריצה קלה למסיבת הצפייה.

 

דוד פוקסמן (צילום: עוז מועלם)
לקח את הזמן. דוד פוקסמן(צילום: עוז מועלם)

 

חוץ מזה - אני לא אכתוב כאן כלום (אולי רק קצת) על שמו של פוקסמן. אבל אני כן אומר את זה: גם אחרי שכבר צפה בעצמו, הוא ערך בדיקה יסודית, דקדקנית וממושכת, כמו שאומרים לא השאיר שום דבר למזל. היד הייתה רחוקה מאוד מהגוף, הלכה לכיוונו של הכדור החלש למדי שנבעט ממרחק סביר מזהבי, ושינתה את מסלולו. כנראה שפוקסמן עבר סעיף-סעיף.

 

פפ עושה מוריניו וחוטף ריקושט

אם בא לכם לעשות עוול למשחק הכדורגל הכי איכותי שאפשר למצוא היום על הפלנטה, קחו את המשפט הבא: ממש כשהתחיל המשחק בין השנייה והרביעית בליגה שלנו, הסתיים זה בין הראשונה והרביעית של הפרמייר-ליג – ליברפול ומנצ'סטר סיטי. פפ גווארדיולה כנראה הפנים באיחור של כמה שנים טובות את הקרקס של תקופת המאבק בינו לבין ז'וזה מוריניו בספרד. לאט-לאט הוא מתמקצע בטכניקת הדלקת זירת השיפוט לקראת משחק גדול, והפעם הוא פתח פה על ההתחזויות של סאדיו מאנה – גם אם בהמשך ניסה להבהיר ולמתן את דבריו. אבל כמו עם מוריניו, הדיבורים האלו מעוררים התנגדות ומיאוס ויכול להיות שבעקיפין האפקט היה הפוך.

 

אף אחד לא היה בא בטענות אל השופט מייקל אוליבר אם הוא היה מעניק פנדל לאחר נגיעת היד של טרנט אלכסנדר-ארנולד ברחבת ליברפול בדקה החמישית של המשחק. במהלך העוקב פאביניו (איזה גול) העלה את ליברפול ל-0:1, ככה שיותר "משפיע על תוצאת המשחק" מזה אין. אלא שבניגוד למקרה של זהבי מול חיפה (חוץ מאשר תוצאת הסיום הזהה - אפשר להגיד "בניגוד" על כל סעיף של השוואה בין שני המשחקים האלה) – כאן הכדור הגיע במהירות ופגע ביד שלא הייתה בתנועה "לא טבעית". ועדיין, היד הייתה רחוקה מהגוף, וככל הנראה מנעה שער מראחים סטרלינג שעמד פנוי לגמרי מאחורי מגן ליברפול.

 

פפ גווארדיולה (צילום: EPA)
פפ גווארדיולה זועם(צילום: EPA)
 

 

מי יודע אם בשבריר השנייה של קבלת ההחלטה בזמן אמת לא הבזיקה אצל אוליבר המחשבה "יגידו שאני נותן פנדל כדי לרצות את גווארדיולה". אחר כך אלכסנדר-ארנולד שוב נגע ביד ברחבה, הפעם הוא היה עם הגב לכדור, אוליבר שוב לא שרק ופפ יצא מדעתו. אולי הפעם השופט חשב לעצמו "יגידו שאני שורק כי לא שרקתי לפנדל הקודם".

 

ובנוגע לאי-התערבות ה-VAR – תופעה ראויה לציון בעונת הבכורה של המערכת בליגה האנגלית היא ההקפדה על עיקרון אי-התערבות במקרים שאין בהם טעות ודאית וברורה של השופט. כלומר, אם בניידת לא משוכנעים במאה אחוזים שנפלה טעות, לא קוראים לשופט לצפות במהלך.

 

טרנט אלכסנדר-ארנולד (צילום: רויטרס)
טרנט אלכסנדר-ארנולד(צילום: רויטרס)

 

במשחק בין מנצ'סטר יונייטד לליברפול הקבוצה של קלופ הייתה זו שסבלה מהעניין הזה כשחשבה שהשער של יונייטד היה צריך להיפסל בגלל עבירה שלא נשרקה על דיבוק אוריגי. הדבר המעניין הוא שאפשר לראות בכך המשך ישיר לסגנון השיפוט המקובל בכדורגל האנגלי – נותנים לשחק. לא כל מה שהוא עבירה במקומות אחרים נחשב לא חוקי באנגליה, ולא כל מה ששווה לבדוק במקומות אחרים שווה בדיקה באנגליה.

 

עבר ללא VAR: הפגע וברח של שומאכר

במשחק בין מערב-גרמניה לצרפת במונדיאל 1982 בספרד, מישל פלאטיני שלח לעומק את פטריק בטיסטון המחליף. טוני שומאכר, שוער מערב-גרמניה, יצא לעברו והתחיל את "הזינוק לכדור" הרבה אחרי שבטיסטון כבר בעט בו. הוא התנגש בו במהירות גבוהה, פגע בעוצמה עם הירך בפרצופו והשאיר אותו שוכב ללא תנועה על הדשא, עם פגיעה באחת מחוליות עמוד השדרה, ללא הכרה וללא כמה משיניו. פלאטיני סיפר אחר כך שהיה בטוח שבטיסטון מת, מפני שלא היה לו דופק ופניו היו חיוורות לגמרי.

 

טוני שומאכר  (צילום: גטי אימג'ס)
הציע לשלם על הכתרים. טוני שומאכר (צילום: גטי אימג'ס)

 

 

השוער לא התרשם ומיהר לחדש את המשחק תוך כדי סימון התנועה הבינלאומית "לא היה כלום". כשסיפרו לו לאחר המשחק שבטיסטון איבד שיניים, הוא גיחך והציע לשלם לו על הכתרים. עוד אחד שלא התרשם מהאירוע שכמעט עלה לבטיסטון בחייו היה שופט המשחק, ההולנדי צ'רלס קורבר, שאפילו לא שרק לעבירה. היום, סביר להניח, היו מזמינים אותו בנימוס לבוא לבדוק שוב אם הוא עומד מאחורי ההחלטה שלו. בסוף , אגב, הגרמנים ניצחו.


פורסם לראשונה 12/11/2019 17:17

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
דוד פוקסמן
צילום: עוז מועלם
מומלצים