שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    התלוננו על פסיכולוג הילדים: "למה שומרים עליו ולא מפרסמים את שמו?"

    רק כשבנו הבכור נולד הפלאשבקים צפו - בין החלפות החיתולים למקלחות - ומ' התחיל לשתף על מה שעבר בילדותו, כשסטודנט צעיר לפסיכולוגיה ערך עימו "שיחות נפש". "הוא אמר לא להגיד לאיש, שזה סוד". כעת הוא ועוד ארבעה מתלוננים נלחמים על פרסום שמו. "רוצים להציל ילדים אחרים"

     

    הקורבנות של פסיכולוג הילדים (צילום: חיים הורנשטיין)
    שלושה מהמתלוננים נגד הפסיכולוג (צילום: חיים הורנשטיין)

    מה דרוש כדי לפרסם את שמו של אדם ששורה של גברים אזרו את האומץ וסיפרו כי פגע בהם כשהיו ילדים ונערים? ככל שמעמדו של אדם גבוה יותר, כך נראה, וככל שמשרתו מכובדת יותר - כך גדלים הסיכויים שבית המשפט ייעתר לבקשתו ויאסור לפרסם את שמו. הנזק שעלול להיגרם לו גובר על האינטרס הציבורי.

     

    כך במקרה של פסיכולוג ילדים ידוע מהצפון שנחשד בעבירות מין בקטינים. לפני מספר שבועות הגיעו ארבעה גברים, חלקם מבאר שבע, לתחנת המשטרה בעיר וסיפרו את הסוד שנצרו בלבם במשך שנים. בהמשך הצטרף מתלונן נוסף, חמישי במספר. כל אחד מהם חשב שהוא לבד. שזה קרה רק לו. בצעד מחושב ואמיץ הם החליטו להתאחד במטרה למנוע ממי שפגע בהם לפגוע גם באחרים. לכאורה כמובן. הכול לכאורה. המעשים שעל פי החשד ביצע בהם הפסיכולוג הנודע, אז רק סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, נמשכו לאורך שנים.

     

    "ידענו שהמקרה שלנו כמעט אבוד", סיפר א' (39). "אבל היה לנו חשוב להוציא את זה החוצה, לשחרר את עצמנו. וכמובן לעצור אותו. הרי אין סיבה שיפסיק איתנו. הוא כנראה רץ עם זה שנים, עוד לפני שהכיר אותנו. הוא היה מיומן. חדור מטרה, עם אסטרטגיה. זה כאילו שהשיטה הזו עבדה בעבר. עלינו הוא פשוט חידד את הכלים".

     

    בית משפט השלום בבאר שבע אסר לפרסם את שמו של הפסיכולוג, ובינתיים הוא שוחרר ממעצר. משטרת ישראל ערערה על ההחלטה, בתקווה כי חשיפת השם תוביל לעוד קורבנות. שופט בית המשפט המחוזי יעקב פרסקי התיר לפרסם את שמו, אך סנגוריו של הפסיכולוג ערערו לבית המשפט העליון. כעת, ההחלטה נמצאת בידיהם של שופטי העליון והמתלוננים לא יודעים האם הם יצליחו במשימתם: להזהיר אחרים. למצוא עוד קורבנות, ולמנוע מהפיכתם של אחרים לקורבנות.

     

    חוקרי תחנת באר שבע הגיעו לחמישה מתלוננים עיקריים, בהם שני אחים. מי שהוביל לחשיפה של הפרשה היה מ' (33). הוא היה ילד כשהפסיכולוג נכנס לחייו ולחייהם של קרובי משפחתו - כמעט משומקום. הוא הפך לחבר, ידיד נפש, אדם שמתייעצים איתו בעת צרה ותמיד נכון לעזור לילדי המשפחה. עם כל אחד מהמתלוננים הוא ניהל קשר חברי אמיץ, מה שאפשר לו, לדבריהם, לפגוע בהם ולנצל את התמימות שלהם.

     

    העימות: "הוא שתק, אמר שטיפל בעצמו"

    "אני לא זוכר איך הוא נכנס לחיי ומתי", סיפר מ' ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "הייתי בן 8 כשהוא פגע בי. אני זוכר את היום שלקח אותי אליו הביתה. אני זוכר שהייתי קפוא. אחרי שזה נגמר הוא אמר לי לא להגיד לאף אחד. שזה הסוד שלנו. הוא היה שם כל הזמן סביבנו". לאחר התקיפה המינית החשוד המשיך לשמור על קשר עם מ'. "בגיל ההתבגרות הוא היה עושה איתי הרבה שיחות נפש. הוא סיפר שהוא לומד פסיכולוגיה ושאני מקבל ייעוץ. הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות עליי סטאז'". מ' סיפר שכשהחשוד עזב ללימודים בחו"ל נהג להתכתב איתו, ותמיד השיחה גלשה לנושאים מיניים.

    אילוס אזיקים אזיקים/תקיפה/אישום  (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    מ' לא שיתף איש במה שעבר עליו. הפעם היחידה שדיבר על זה היה כשהתעמת עם החשוד לפני 11 שנה, אחרי שהבין שגם אחיו הקטן ד' נפגע ממנו. "אני זוכר את הכעס מולו. לא דיברתי על מה שעשה לי. הוא שתק. אמר שהוא מצטער ושהלך לטיפול כדי לטפל בעצמו. מאז לא ראיתי אותו. כלום".

     

    לפני ארבע שנים נולד למ' בן בכור והוא החל לסבול מפלאשבקים. "כשהייתי מחתל ומקלח את התינוק שלי עלו לי כל מיני חרדות וחששות. שנה וחצי הייתי עם זה לבד. כמעט ולא חוויתי את הילד. אבל אז הלכתי לטיפול". בטיפול הזיכרונות צפו ומ' החליט לשתף בזה את הקרובים אליו.

     

    "אמר לי 'אתה חתיך' במיטה"

    "אם מ' לא היה פותח את זה היינו לוקחים את זה לקבר. אף אחד לא ידע על זה. זה היה סוד כמוס שלי בפנים", מספר א'. אז איך הצליח הסטודנט הצעיר לפסיכולוגיה להפוך לחלק מהמשפחה ואיך שבה את כולם? "פגשתי אותו כשהייתי בן 12 וחצי בטיול. הוא היה שומר או מחנך. היה כמו מגנט לילדים. חסון וכריזמטי. כולם התחברו אליו".

     

    לדברי א', הוא סיפר לו שהוא הולך ללמוד פסיכולוגיה בבאר שבע ושאולי ייפגשו. "כמה חודשים אחרי הוא דפק בדלת". המשפחה - עולים חדשים - נשבית בקסמיו של הסטודנט הצעיר לפסיכולוגיה. "הוא הפך להיות כמו אח גדול. עד שהגיע למצב שהיה ישן אצלנו. הוא היה מגיע בערבים למיטה שלי וכך זה התחיל. הוא היה אומר לי 'אתה חתיך, אתה חכם'". במקביל סיפר לילדים ולנערים על הישגיו. "ככה נבנתה הדמות שלו. למרות שהיה סטודנט נחשב לפסיכולוג ועשה איתנו שיחות נפש. הקטע המיני היה שם כל הזמן. אתה מרגיש חייב לו. אתה מנסה לעצור את זה אבל אין לך את היכולות כילד קטן".

     

    אחיו של א', על פי החשד, נפל אף הוא קורבן למעשיו. "אני הייתי בן 15. זה התחיל כקשר חברי ומהר מאוד הוא הפך להיות כמו אח גדול". סיפר ס', כיום בן 43. "נוצרה איזושהי תלות. יום אחד זה קרה. איזה ערב אחד כששכבתי במיטה. זה היה סוג של שוק. קפאתי. לא ידעתי איך להגיב. משם זה הלך והסלים. הוא תמיד בדק גבולות. אצל כולם. הוא לא השתמש בכוח", אמר ס'. "הוא לא היה צריך", הסביר א'.

     

    "הוא בנה את הדמות הזו והשתמש בה כדי להשיג מכל אחד מאיתנו את מה שהוא רוצה", ציין ס'. "הוא היה מאוד מניפולטיבי. ידע להגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון. תמיד ידע להיות הדמות הכי קרובה אליך וידע הכול. לקראת ניתוק הקשר היו לי הרבה שיחות של סוף. התחלתי להתרחק ממנו והוא דיבר על כמה שקשה לו, איים שאולי יעשה משהו לעצמו. אני רציתי שהקשר יסתיים".

     

    נ' (39) היה חבר של המתלוננים. גם הוא, כמוהם, היה עולה חדש. במרכז הקליטה הכיר את החשוד. "אני לא זוכר מתי פגשתי אותו. זה היה כשנה לאחר שהגענו למרכז הקליטה. הכרתי אותו כסטודנט שחנך את א' ולקח אותו תחת חסותו. הוא התחבר לכל המשפחות, ואצל א' הוא הפך לבן בית".

     

    החשוד הפך לאדם שההורים של כולם סמכו עליו עם היקר להם מכל. "הוא היה לוקח אותנו להרבה טיולים בלי ההורים והציע לנו עזרה. כמה מזה היה בגלל טוב ליבו וכמה מזה צעדים מכוונים היטב אני לא יודע לומר. לילה אחד הוא הזמין אותי ללכת לישון אצלו. הלכתי לישון אצלו ותכננו לטייל למחרת בבוקר. מהר מאוד עברנו מלראות סרט ביחד למגע מיני. אני הייתי אז בן 12-13. הפסקתי את זה ולא ישנתי כל הלילה".

     

    נ' סיפר כי חש שקרה משהו מביך. "הייתה תחושה חזקה שאני לא הולך לספר על זה לאף אחד. בבוקר הוא הסיע אותי הביתה ועלה למעלה להורים. הכול כדי להראות שהכול בסדר. אני מודה ושמח שגם אם לא היה לי הכוח לדבר על זה בזמנו, לפחות מצאתי את הכוח להתרחק מהאיש הזה".

     

    אלף נורות אדומות

    ההחלטה של החמישה להתלונן לא הגיעה מתוך נקמה או כעס. זו הייתה החלטה מושכלת לאחר שהתייעצו עם גורמי מקצוע, דוגמת מסל"ן, וקיבלו את התמיכה של המשפחות שלהם. "לא ידענו מה יקרה אחרי התלונה", אומר מ'.

     

    למרות חוסר הוודאות לגבי העתיד, התלונות הוגשו ופסיכולוג הילדים נעצר כעבור זמן קצר - והם התעמתו איתו במסגרת חקירת המשטרה. אבל דבר אחד קרה שהם לא ציפו לו. השם של מי שלכאורה תקף אותם נותר חסוי. "המקצוע שלו צריך להדליק אלף נורות אדומות", אומר מ'. "גם אם כולנו משקרים, תבדקו. הוא אפילו לא הכחיש את חלק מהעבירות. אמר 'הייתה סקרנות מינית'. מדובר באדם שנדבק למשפחות חלשות, נזקקות, ובונה את החיים שלו סביב ילדים".

     

    "אין קשר למה שאנחנו רוצים שיקרה וקבלת ההחלטות של בית המשפט", אומר ס'. פה נוצר הנתק. הגענו למשטרה והיא מיד פעלה. תוך יום היינו בעימות איתו והוא עצור. "פה ביהמ"ש לקח את המושכות והחליט מה שהחליט. ולנו אין ברירה אלא לשתף את הסיפור שלנו. יש פה חמישה אנשים שחוו חוויות שונות עם אותו אדם באותו הקשר. אי-אפשר להתווכח עם זה".

     

    "כשהייתי איתו בעימות הוא היה די בהלם", סיפר נ'. "הוא נראה לי עלוב ומסכן. באותו רגע הבנתי שעברתי שלב נוסף בהתמודדות שלי עם מה שעשה לי. הבנתי מי החזק האמיתי. הוא גמגם, אמר שפעם עבר טיפול. רוב הזמן הוא שתק. כשנכנסתי וראיתי אותו אזוק הבנתי שאני כבר לא מפחד ממנו. לא הורדתי ממנו עיניים עד שהוא השפיל מבט".

     

    שעון מתקתק

    "ידעתי מה המטרה בתלונה", אומר א'. "אני עושה את זה בשביל ילדים אחרים. בשביל המשפחה שלי. בחדר החקירות, בעימות, הוא היה סמרטוט. נראה מסכן ובקושי דיבר. אני לא מבין למה אחרי כל כך הרבה תלונות צריך לשמור עליו? לקחנו בחשבון שעל חלק מהעבירות יש התיישנות. אבל רצינו לשפוך את זה מאיתנו, לתת למשטרה את שק האבנים שיש לנו על הגב".

     

    מ' מוסיף כי "מבחינתנו הוא היה שעון מתקתק. לא עשינו את זה רק בשביל עצמנו אלא כדי להציל ילדים אחרים, וגם כדי להיות דוגמא לילדים שלנו". בדיון בו שוחרר החשוד, ביום בו התיר ביהמ"ש המחוזי לפרסם את שמו, הגיעו המתלוננים לצפות בו חוזר הביתה. "היה לי חשוב להיות שם", סיפר נ'. "כמו שהוא ליווה אותי הביתה בלילה שפגע בי, שיראה שאני מלווה אותו כשהוא חוזר הביתה, ושיבין שאני והחברים שלי לא נשתוק עוד".

     

    הסנגור: החשוד מכחיש כל קשר, מלבד אחד מוסכם

    סנגורו של החשוד, עו"ד שמעון ברזני, מסר: "החשוד מכחיש כל קשר לחשדות שהעלו מתלוננים נגדו, מלבד קשר אחד חברי ומוסכם שהתנהל לאורך שנים עם אחד מהם (הכוונה למתלונן א', א"ק). כך או כך המדובר באירועים מלפני כ-30 שנים, עת היה החשוד כבן 20. גם אם היה נעשה מעשה הרי שהיה מתיישן מהותית ואין כל תוחלת לחקירה משטרתית בעניינו. לא ברור לנו המניע לתלונה המתואמת ולאן מועדות פניהם של המתלוננים ואולם הריצה לכל כלי תקשורת לא מבשרת כי פניהם לבירור ענייני אלא לעליהום רבתי, דבר שלכשעצמו מעלה סימני שאלה ולא מעיד על טוהר וכנות הטענות".

     

    יצוין בהקשר לסוגיית ההתיישנות כי למרות שבית משפט השלום בבאר שבע - ששחרר את החשוד - ציין כי עולה שחלה התיישנות על העבירות בהן הוא חשוד - זה לא בהכרח סוף פסוק. העובדה שהחשוד היה חלק כל כך גדול בחייהם של המתלוננים, והם היו תלויים בו וראו בו דמות בעל סמכות והשפעה על חייהם, יכולה להטות את הכף ולהאריך את תקופת ההתיישנות.

     

    התיישנות על העבירות: סוף פסוק?

    בעבירות מין, בדרך כלל, מחושב מניין תקופת ההתיישנות מיום ביצוע העבירה. בעקבות שיח חברתי מתקדם ולאור העלאת המודעות המדעית והציבורית לקשיים הנפשיים והחברתיים הכרוכים בעבירות מין, נדרש המחוקק לקביעת תקופת התיישנות מיוחדת. אחד התיקונים החשובים לעניין ההתיישנות הינו לחוק העונשין מ-2002, שבו נקבע כי בעבירות מין שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות (בת 10 שנים) ביום שמלאו לו 28 שנים. המשמעות היא שאדם יכול להגיש תלונה על עבירת מין שבוצעה בו בידי בן משפחה או אחראי על חסר הישע בהיותו קטין עד הגיעו לגיל 38 (בכפוף להסכמת היועץ המשפטי לממשלה).

     

    אם מדובר בעבירות מין שביצע אזרח בקטין חל מניין תקופת ההתיישנות מגיל 18. כלומר, ניתן להגיש תלונה עד גיל 28. זאת מתוך הכרה במאפיינים מיוחדים של נפגעי תקיפה מינית בכלל ונפגעי עבירות מין במשפחה בפרט, לפיהם חל שיהוי ניכר בחשיפת הפגיעה ודיווח מאוחר לרשויות האכיפה.

     

    מיכל מזרחי, המלווה את המתלוננים, הסבירה כי "צריך להבין שפגיעה מינית בגברים לא רווחת בשיח הציבורי. קורבן בגיל העשרה לא ירוץ וישתף את חבריו בפגיעה. הם היו עולים חדשים שראו את הוריהם בעמדת חולשה. החשוד - ישראלי וותיק - נכנס לביתם, היטיב עם המשפחה אך ביצע בהם מעשים שעדיין לא הבינו. זה יוצר בלבול בקרב ילדים ונערים. לאחר שמ' דיבר ראשון הם החלו לדבר זה עם זה. וזה לקח המון זמן. כיום הם תומכים אחד בשני אך לקח זמן רב עד שהחליטו לפתוח את זה. המניע העיקרי היה למנוע מהחשוד לפגוע באחרים".

     

    צרו קשר עם מסל"ן: מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות, קו סיוע 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע: 08-6421313.

    קווי החירום נפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: 1202  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים הורנשטיין
    המתלוננים נגד הפסיכולוג
    צילום: חיים הורנשטיין
    מומלצים