שתף קטע נבחר

הדירה הראשונה שלי: החיים בקלישאה תל אביבית

מטבח מעופש, דילוג מעל הומלסים בכיכר אתרים, מטורללת שחותכת צמיגים - איציק שאשו קורא לזה שגרה משעממת

הדירה הראשונה שלי (AdobeStock)
(AdobeStock)

 

בזמן אמת לא שמתי לב לזה בכלל, אבל במבט לאחור אני מבין שהדירה הראשונה שלי הייתה חתיכת קלישאה תל אביבית. אבל ממש בהגזמה. כאילו עברתי על הצ'ק ליסט של דירה בתל אביב בלקסיקון קלישאות הדיור המלא, ועשיתי וי על כל אחד מהסעיפים. מטבח קטן ומעופש שנכנסים אליו רק כדי להחליף מים בבאנג? וי גדול. שכנה מוזרה שמאכילה חתולים בכניסה? וי קלאסי. עוד אחת — מטורללת לחלוטין — שהייתה חותכת צמיגים של כל מי שגנב ארבעה מילימטר מהחניה הפרטית שלה? וי ענקי ועליו מספר טלפון של גרר אמין ומקצועי.

 

אפילו בקטגוריית השותפים לא הצלחתי להיות ממש מקורי. הראשון היה חבר טוב שאחרי שנה נשבר ועבר לגור בדירה שבה אף אחד לא משאיר קצוות של קבנוס על השולחן בסלון (מה! בגיל 25 אוכלים דברים כאלה). השנייה הייתה ידידה מהעבודה שאחרי ארבעה חודשים גילתה שבעצם אין לה כסף לזה וחזרה להורים, והשלישית הייתה מישהי שהסכימה להיכנס במקומה ופגשתי אולי פעמיים עד סוף החוזה.

 

שנתיים גרתי שם, בדירה עם הנוף לבלוני הגז של הבניין שממול, ברחוב שנקרא על שמו של פרדיננד לסל שהיה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי ועוד כמה דברים שלא הצלחתי לגלות כי מישהו הדביק סטיקר של Free Tibet על החלק השמאלי של שלט הרחוב. שנתיים שבהן ניצלתי את הקרבה לחוף גורדון כדי ללכת לים רק לעתים רחוקות, ואת הקרבה לכיכר אתרים כדי לדלג מעל הומלסים לעתים קרובות. שנתיים שבהן לא שילמתי ועד בית, מה שהשאיר לי מספיק כסף כדי לשלם את הקנסות של החניה. שנתיים שבהן רק בחורה תל אביבית אחת ממש נכנסה לי ללב, אבל שני פורצים שונים נכנסו לי דרך החלון ויצאו עם שלל מצטבר של תיק עם בגדים מהמכון וחיקוי של ברייטלינג מתאילנד.

 

כולה שלושה חדרים, בקושי 70 מטר רבוע, ולא היה אפילו אינטרקום בכניסה. לא עצרתי שם מאז 2002, אבל אני מניח שלא הרבה השתנה חוץ מתג המחיר שבטח עומד עכשיו על 8,500 לחודש, וחדר מדרגות שמלא בקורקינטים שמשכירים דרך אפליקציה. מעניין כמה דיירים כבר גרו שם מאז שעזבתי, והאם בעל הדירה עדיין מאמין ששטיח מעפן בפרוזדור זה מספיק בשביל להגדיר את הדירה כ"מרוהטת בקפידה".

 

כן, אני הראשון להודות: דירה ראשונה ועוד במרכז תל אביב נשמעת כמו פוטנציאל אמיתי, אבל אצלי השגרה הייתה רוב הזמן אפורה על גבול המשעממת. מצד שני, זה עוד טוב לעומת מה שקרה אחרי אותן שנתיים. אחרי הכל, הדירה השנייה שלי כבר הייתה בגבעתיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים