שתף קטע נבחר

הדירה הראשונה שלי: הכירו, זה ג'ו טראסט, האיגואנה שלי

זה לא היה המקום האידאלי ביותר עבורו, אבל גם לא עבור האיגואנה שלו

הדירה הראשונה שלי (AdobeStock)
(AdobeStock)

 

כבר ביום הראשון שהבאתי את ג׳ו טראסט הבנתי שזו הייתה טעות. לגדל איגואנה כשאשתחרר היה רעיון מטופש שהתקבע בראש שלי באיזה 4־4 בחברון, ואיכשהו נשאר איתי כולל הרגע שיצאתי מהבית של ההורים. אז הלכתי על זה. ככה שחוץ ממיטה, מיני מקרר, ופלייסטיישן — בדירת ה־21 מטר רבוע שלי היה גם טרריום מאולתר לאיגואנה משולחן סלון של איקאה שאבא שלי בנה.

 

כן, לגמרי. זה היה רעיון גרוע אפילו יותר מהקונוטוציות שעולות לכם כשאתם קוראים את המשפט "טרריום מאולתר לאיגואנה משולחן סלון של איקאה״. חוץ מהרס טוטאלי של דירת החדר, וגרוע מכך, הוא חירב גם את התמונות לטינדר — רציתי להיות ההוא המגניב עם האיגואנה — הפכתי להיות הייתי הפריק מאזור נחמני שלוחצים עליו Block. וכן, גם לקחת חיה טרופית, לשנע אותה לתל אביב ולקוות שיהיה בסדר זה אולטרה אגואיסטי.

 

את ג׳ו טראסט לקחתי כשהוא באורך של כ־15 סנטימטר. אחרי כמה חודשים הוא שדרג את עצמו לאורך, גובה, כובד, שיעור קומה ויכולת הרתעה של סמל ראשון בפלוגות הסער שהתמזג עם מוטציה של טי־רקס. בעל החיים שכל כך רציתי שיהיה שלי, שיאהב אותי ושיישב לי על הכתף בשדרות רוטשילד לצהלת העוברים והשבים, קלט שהוא הגיע למצב שבו הוא יכול לשלוט עליי. וככה, בלי ששמתי לב, כבר לא יכולתי לשבת בנוח בבית. וכן, זה כל מה שאתם חושבים. כשג׳ו טראסט חטף ג׳ננה, הדרך היחידה להינצל ממוות הייתה לברוח מהבית ולתת לו להירגע. העונש הזה הגיע לי. הכל עליי.

 

באיחור ילדותי של שנתיים הקשבתי סוף־סוף לחברים ולמשפחה והסכמתי להעביר את ג׳ו לטריטוריה הולמת יותר מדירת חדר בתל אביב. אז שלושה שבועות לפני שהעברתי אותו לחוות גידול זוחלים בקצרין, הושבתי אותו לידי וצילמנו ביחד סרטון אחרון. ניגנתי לו את ״הללויה״ של לאונרד כהן בפסנתר וירטואלי באייפון, ובגלל שזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הסכים לשתף פעולה החלטתי להעלות לאינטרנט כדי שכולם יראו.

 

בצער רב, בטיפשות אין קץ ובאכילת לב מטורפת הגענו לחוות הזוחלים. בעל המקום קיבל אותנו בזרועות פתוחות והכניס את ג׳ו טראסט למתקן מיוחד בגודל של הדירה שלי כפול שלוש. היו שם מזרקה קטנה ואיזה שש מנורות חימום, ועצים קטנים, וגם איגואנה נקבה שביחד הם עשו ריקוד נחמד כזה. הקלה. חזרתי הביתה, התיישבתי על המיטה, הסתכלתי על התקרה ותהיתי — אם זו הטעות הראשונה שעשיתי בדירה הראשונה שלי, מה הלאה? לאיזה שפל נוסף אצטרך להגיע בשביל ללמוד דברים חדשים? אבל אז הגיע מייל: ״ברכותינו, אתה הזוכה במקום הראשון בתחרות״. אחרי שבוע החזקתי ביד צ׳ק אמיתי בסך 2,500 דולר. לא למדתי כלום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים