שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שירה לוי: "תמיד ידעתי שאנציח את אבא שלי"

    כשאביה של השחקנית והזמרת שירה לוי שם קץ לחייו, היא לא הצליחה לעצור את הכעס. עכשיו היא מקדישה לו שיר, ומספרת: "מחלת הדיכאון ניצחה אותו. אני מגשימה לו את החלום בעזרת הקריירה שלי"

     

    הקליפ החדש של שירה לוי

    הקליפ החדש של שירה לוי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפני שבע שנים היא חזרה מבית הספר לבשורה המרה שתשנה את חייה: "אבא שלך ניסה להתאבד, רוב הסיכויים שהוא לא יחיה", אמרה לה העובדת הסוציאלית בבית החולים. יומיים אחר כך, אביה של השחקנית והזמרת שירה לוי הלך לעולמו. היום (ג') היא מוציאה את "אפילו לדקה", שיר לזכרו. "זה משהו שתמיד ידעתי שאני אעשה - תמיד ידעתי שאנציח את אבא שלי, שאעשה משהו לזכרו. עכשיו אני מרגישה מספיק מוכנה ומספיק בשלה".

     

    לוי הצעירה מככבת בימים אלו בפסטיגל ובסדרת הטלוויזיה "התחנה" של HOT. "הכי עצוב לי בעולם שהוא לא שם כדי לראות אותי שרה ומופיעה. אני חושבת שהוא היה הכי גאה בעולם. אני זוכרת שכשהודיעו לי שהוא ניסה להתאבד ורוב הסיכויים שהוא לא יחיה - כעסתי עליו. צרחתי. בכיתי. לא האמנתי, פשוט יצאתי מהכלים. כמה דקות אחר כך נכנסתי אליו והבנתי שאין לי מה לכעוס עליו, כי מחלת הדיכאון ניצחה אותו. אני מגשימה לו את החלום בעזרת הקריירה שלי. הוא מאוד האמין בי. כשהוא היה ילד הוא בעצמו רצה להיות זמר, ועכשיו אני שמחה שיש לי הזכות לעשות את זה עבורו".

     

    אפילו לדקה

     מילים: נעם חורב

    לחן: עמרי קסטן וחן מצגר אדר

     

    בלילות רק בלילות זה חוזר אליי פתאום

    כל הזיכרונות שאז נעלתי בארגז

    מתגנבים אחד אחד נכנסים לי לחלום

    שנינו שם ביחד יד ביד בדיוק כמו אז

     

    והתרגלתי עם הזמן להסתיר את הפנים אתה לימדת אותי לא לבטוח עד הסוף

    והריח שנשאר מפרק אותי בפנים

    אני בוכה כשלא רואים גם כשטוב גם כשטוב

     

    ואם אתה מקשיב ואם אתה שומע

    תגיד לי איך אפשר להפסיק להתגעגע

    נשארה לי החולצה שאהבת אז ללבוש

    והמילים הכואבות שלא הספקתי אז ללחוש

    אני עדיין אוהבת עדיין מחכה

    שתחזור אליי אפילו אפילו לדקה

     

    והקירות ספוגים בך בצלילים ובקולות

    הם אומרים לי שבסוף כל פצע הוא שיעור

    עוד לא מצאתי את התשובה לכל השאלות

    האם יכולתי לשנות את הסוף של הסיפור

     

    והתרגלתי עם הזמן להסתיר את הפצעים

    בחוץ יש עוד חיים אנשים יוצאים לרחוב

    רק אצלי זה עוד שורף זה עוד בית משוגעים אני נשארת עצובה גם כשטוב גם כשטוב

     

    ואם אתה מקשיב ואם אתה שומע

    תגיד לי איך אפשר להפסיק להתגעגע

    נשארה לי החולצה שאהבת אז ללבוש

    והמילים הכואבות שלא הספקתי אז ללחוש

    אני עדיין אוהבת עדיין מחכה

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים