שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם ילדי ישראל מקבלים את הזכויות שלהם?

    חוק הפיקוח על הפעוטונים לא קרוב ליישום, יותר מ-800 אלף ילדים חיים מתחת לקו העוני, והחינוך רחוק מלהיות חינם. 28 שנה אחרי הצטרפות ישראל למדינות החתומות על אמנת זכויות הילד של האו"ם בדקנו עד כמה מיישמת המדינה את הסעיפים שהתחייבה להם. מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "ילדים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות"

    היום, בדיוק 30 שנה מאז אימץ האו"ם את אמנת זכויות הילד, מציינים ברחבי העולם את יום הילד הבינלאומי. 54 סעיפים כוללת האמנה, שעליה חתומות 196 מדינות ובהן גם ישראל שהתחייבה אליה בשנת 1991.

     

    כל מדינה שחתומה על האמנה מחויבת להוראותיה ונדרשת לדווח לוועדה המיוחדת לזכויות הילד באו"ם על אופן יישומה. לאמנה תוקף משפטי בינלאומי מחייב וכל חוקי המדינה שעוסקים בילדים צריכים להיות מותאמים לה. אך האם ישראל אכן מיישמת כראוי את סעיפי האמנה, שקובעת מהן הזכויות הבסיסיות של כל ילד ומה חובות המדינה כלפיו? סקרנו כמה מהסעיפים העיקריים באמנה ומתברר שיש מקום רב לשיפור.

     

    כיתה (צילום: shutterstock)
    החינוך בישראל אינו ממומן באופן מלא על ידי המדינה(צילום: shutterstock)

    סעיף 19 - "המדינות החברות ינקטו אמצעים תחיקתיים, נהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים, על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית לסוגיהן, ומפני חבלה, פציעה או שימוש לרעה, הזנחה או טיפול רשלני ניצול או התעללות".

    פרשות ההתעללות שנחשפו לאחרונה בפעוטונים ברחבי הארץ העלו למרכז סדר היום הציבורי את נושא הטיפול בילדי הגיל הרך בישראל ואת היעדר הפיקוח הראוי עליהם.

     

    אף על פי שהחוק שמסדיר את מערך הפיקוח והרישוי על כלל מעונות היום, שבהם שוהים שבעה פעוטות לפחות, נכנס לתוקף כבר בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, נראה שייקח עוד זמן רב עד ליישומו, בין היתר מאחר שלפי העדכון האחרון שמשרד העבודה והרווחה מסר לכנסת בחודש יולי - פחות מ־4% מהמעונות הפרטיים נרשמו עד כה לצורך קבלת אישור הפעלה.

     

    מחדל הפיקוח על הפעוטונים:

     

     

    סעיף 20 – "ילד אשר באופן זמני או קבוע נשללה ממנו סביבתו המשפחתית או אשר מרב טובתו מחייב כי לא יושאר בסביבה זו, יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה. המדינות החברות יבטיחו טיפול חלופי לילד שיכול לכלול השמה באומנות, אימוץ, או השמה במוסדות מתאימים לטיפול בילדים".

    176 בני נוער משוטטים, מכורים לסמים, עוסקים בזנות ובעבריינות וחשופים לאלימות, נמצאים כיום ברשימת ההמתנה למעונות לנוער בסיכון של משרד הרווחה, שמלאים עד אפס מקום – כך נחשף לפני כשלושה שבועות ב"ידיעות אחרונות". אלה הם הנתונים הרשמיים של משרד הרווחה, אך לפי נתוני העמותות שעוסקות בנושא - המספרים גבוהים בהרבה ונעים סביב 500־600. זמן ההמתנה הממוצע למעון עומד על שבעה עד תשעה חודשים ובינתיים, הם מופקרים לגורלם.

     

    סעיף 26 - "המדינות החברות יכירו בזכותו של ילד ליהנות מביטחון סוציאלי וינקטו אמצעים להשיג את מימושה המלא של זכות זו בהתאם לדיניהן הלאומיים".

    בישראל ישנם 814,800 ילדים עניים, נכון לדו"ח העוני האחרון של המוסד לביטוח לאומי, והיא נמצאת במקום האחרון במערב. למרות צמצום מסוים בהיקפי העוני בקרב ילדים בשנה האחרונה, במהלך העשור שחלף שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב 30%.

     

    קראו עוד:

    הציורים שחושפים את תחושות הילדים 

    האם צריך ללמוד להיות הורים?

    "האובססיה לאיתור מחוננים עברה כל גבול"

     

    סעיף 28 - "המדינות החברות מכירות בזכותו של הילד לחינוך ומתוך כוונה להשיג זכות זו בהדרגה, על בסיס הזדמנות שווה, יעודדו את פיתוחן של צורות שונות של חינוך תיכון, יעשו אותן זמינות ונגישות עבור כל ילד, וינקטו צעדים מתאימים כגון הנהגת חינוך חינם והגשת סיוע כספי לפי הצורך".

    החינוך בישראל אינו ממומן באופן מלא על ידי המדינה וההורים נדרשים להוסיף "תשלומי הורים" עבור סל תרבות, השאלת ספרי לימוד, טיולים, מסיבות במהלך השנה, מסיבות סיום, ועד הורים יישובי וארגון הורים מייצג ברמה הארצית. התשלומים הללו, שמוגדרים כתשלומי רשות, מגדילים את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך על רקע מצבם הכלכלי של הוריהם.

     

    סעיף 37.2 - "לא יישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, חבישתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר".

    עם תחילת החופש הגדול פתחה רשות האוכלוסין וההגירה במבצע גירוש עובדות זרות שאשרתן הסתיימה וילדיהן, שנולדו וגדלו בישראל. אחת לכמה ימים נעצרים אם וילדיה שמועמדים לגירוש. בחצי השנה האחרונה כ־20 ילדים בגיל בית הספר ישבו בכלא על לא עוול בכפם, רק בשל החלטות המבוגרים האחראים עליהם וסטטוס ההגירה של הוריהם.

     

    "על אף שלאורך 30 השנים האחרונות, ואף לפני כן, נחקקו חוקים רבים ומשמעותיים שנועדו להגן על ילדים ועל זכויותיהם, מדינת ישראל נכשלת לעיתים קרובות מדי במימוש, ביישום ובאכיפה של החוקים שהיא מחוקקת, כמו גם בתעדוף ובהקצאת המשאבים הנדרשים עבור ילדים בכלל, ועבור ילדים במצבי סיכון בפרט", אמרה אתמול מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. "ילדים צריכים להיות בראש סדר העדיפויות הציבורי והפוליטי בכל ימות השנה ולא רק ביום סמלי אחד בלוח השנה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    "יום סימלי אחד לזכויות הילדים לא מספיק"
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים