מערכת הביטחון דורשת עוד 4 מיליארד שקל ב-2020
מסמך ובו הדרישה התקציבית הופץ לשרים ולח"כים. במערכת הביטחון טוענים שהתוספת דרושה לנוכח שורת קיצוצים רוחביים שביצע האוצר, אולם דו"חות הממשלה חושפים עד כמה הפנסיות בצה"ל נדיבות
מערכת הביטחון דורשת תוספת תקציבית של 4 מיליארד שקל. מסמך ברוח זו הופץ לחברי כנסת, שרים בכירים ובכירים במועצה לביטחון לאומי, כך נודע ל"כלכליסט". המסמך מפרט את השימושים לתוספת העצומה, שאותה מבקשת מערכת הביטחון כבר בתחילת 2020. גם במשרד האוצר מכירים את המסמך.
בין איראן לעזה: התוכניות הביטחוניות של המפלגות
פנייה לממשלה: טפלו בתוספות לפנסיות בצה"ל שעולות מיליארדים
מי שאמור להכריע בכמה סוגיות מפתח הוא פרקליט המדינה שי ניצן, שכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי ולכן מנוע מקבלת החלטה. כמה פגישות בעניין זה בוטלו, ולפני כחודש נפגשו הצדדים אך לא הושגו הסכמות. אחת הנקודות המרכזיות שבמחלוקת היא מה שמכונה תוספות רמטכ"ל: תוספת לפנסיה שמקבלים אנשי קבע המגדילה בכ־12% את הצבירה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עלות סבב הלחימה והנזקים למשק: 1.5 מיליארד שקל
בין איראן לעזה: התוכניות הביטחוניות של המפלגות
פנייה לממשלה: טפלו בתוספות לפנסיות בצה"ל שעולות מיליארדים
עוד נודע כי פירוט השימושים כולל גם חלקים של התוכנית הרב-שנתית של הרמטכ"ל אביב כוכבי, המכונה תר"ש תנופה. תוכנית זו היתה אמורה להתחיל בתחילת 2020, אך בהיעדר ממשלה ותקציב מועד תחילתה אינו ידוע. כמו כן, המסמך כולל דרישות תקציביות המופיעות בתר"ש שגיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלות של כ-40 מיליארד שקל על פני 12 שנים. התר"ש של נתניהו, הנקראת ביטחון 2030, הוצגה לכוכבי והיא מקובלת עליו. יש כמה נקודות חופפות בין התוכניות, אך גם כמה מחלוקות.
הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: MCT)
אישור מניצן
במערכת הביטחון טוענים כי בעקבות מספר רב של קיצוצים רוחביים שביצע משרד האוצר מאז 2015 נוצר מחסור מצטבר בתקציב הביטחון ל-2020 שלא יאפשר למערכת לתפקד החל מהשנה הבאה. במערכת הביטחון מזכירים כי במסגרת תר"ש גדעון - התר"ש הקודמת - בוצעה התייעלות מצטברת בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לשנה, שנאמדת עד כה ב-6‑7 מיליארד שקל.
קבלת התוספת בעת הנוכחית מורכבת: בהיעדר ממשלה קבועה ותקציב מדינה מאושר, הדבר מצריך אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה ואישור ממשלה. כמו כן, התוספת תצטרך לבוא על חשבון קיצוצים בשאר תקציבי משרדי הממשלה. תוספת זו תתנגש עם העמדה המסורתית של האוצר שלפיה חלק מהמימון של התוספות התקציביות חייב להגיע ממקורות פנימיים, לרבות הפנסיות של אנשי הקבע - הנדיבות ביותר במערכת הציבורית.
בחוק ההסדרים ל-2017‑2018 נקבע כי הפנסיה הממוצעת לאנשי הקבע חייבת להתכנס ל-11.9 אלף שקל עד שנת 2025, בעוד שעתה היא עומדת על 17.2 אלף שקל. בצה"ל טוענים כי הדבר יקרה, אולם לפי חישובים באוצר, הפנסיה הממוצעת תגיע ל-14.5 אלף שקל.
פנסיה נדיבה
לפי הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל ל-2018, הגמלה החציונית בצה"ל היא כ-12.5 אלף שקל, כמעט כפול מעובדי הבריאות והחינוך וכ-40% יותר מהשוטרים. רובם המוחלט של כ־40 אלף אנשי הקבע אינם קרביים ומבצעים תפקידים אזרחיים לחלוטין, ובהם כלכלנים, משפטנים, אנשי דוברות ותקשורת ואנשי מחשבים. בניגוד למקביליהם ביתר המשרדים הממשלתיים, הם נהנים מגמלה כפולה הנפרסת על פני הרבה יותר שנים, שכן גיל הפרישה מצה"ל עומד על כ-46.מהאוצר נמסר: "המשרד טרם קיבל דרישות תקציביות ממערכת הביטחון לתר"ש הקרובה. ככל שיגיעו, נושאי קיצור השירות, הפנסיה וכוח האדם יהיו חלק מרכזי בשיח בנוגע להתייעלות המערכת ולמציאת מקורות תקציביים בתוכה". מדובר צה"ל נמסר כי לא ינהלו מו"מ מעל דפי העיתון.
לפנייה לכתב/ת 
אביב כוכבי ובנימין נתניהו
צילום: gettyimages
מומלצים
