איך נזכור את בנימין נתניהו?

ביום רביעי האחרון נפל דבר בישראל - לראשונה בתולדות המדינה הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. עדיין מוקדם להגיד אם הקריירה הפוליטית של בנימין נתניהו תגיע לסיומה לאחר 13 שנים במצטבר שבהן כיהן כראש ממשלה, אבל שאלה שמעניינת כבר עתה היא כיצד יזכרו אותו בעתיד? האם נתניהו ייזכר בעיקר כראש ממשלה שהואשם בעבירות שחיתות או שמא פועלו המוקדם יותר יהיה מה שנזכור ממנו בעתיד?

התשובה לשאלה הזו תלויה במושג הנקרא זיכרון קולקטיבי, מונח שאותו טבע הפילוסוף הצרפתי מוריס האלבווקס. זיכרון קולקטיבי בפשטות הוא זיכרון המשותף לכל החברה. בניגוד לזיכרון אישי, המבוסס על אירועים שחווית, כאן מדובר באירועים שברוב המקרים תווכו לך על ידי אחרים. לדוגמה, האופן שבו מערכת החינוך מלמדת על מלחמות ישראל והנרטיב שהיא בוחרת להשתמש בו משפיעים על האופן שבו נזכור אותן. 

כיצד תיזכר מורשת נתניהו? (צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)

ההנחה העומדת מאחורי תפיסת הזיכרון הקולקטיבי היא כי העבר הנשאר בתודעתנו אינו כפי שהיה בדיוק, אלא מורכב מדימויים שלו. הזיכרון הקולקטיבי משלב בין עובדות לבין דימויים, שחלקם עשויים להיות מיתוסים. 

פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, ראש מכון טרומן לחקר קידום השלום באוניברסיטה העברית וחוקרת זיכרון קולקטיבי, ניסתה להסביר מה יהיו הגורמים שישפיעו על האופן שבו תיזכר מורשת נתניהו: "אומנם עדיין מוקדם מדי לדבר על מורשת נתניהו, אבל עקרונית המורשת תיקבע בהתאם לסוכני הזיכרון שלו - אנשים שיעסקו בבניית הזיכרון שלו ובשימורו. גם הוא עצמו יכול להיות מאוד פעיל בנושא הזה. אין ספק שהנסיבות שבהן ראש הממשלה עשוי לסיים את תפקידו יכולות להשפיע על האופן שבו נזכור אותו, אבל זה לא הגורם היחיד שמשחק", היא אומרת. 

במקרה של אדם שהחזיק בתפקיד רם ומשמעותי כמו ראש ממשלה, לסוכני הזיכרון יש תפקיד חשוב. "סוכני זיכרון יכולים להיות חברים עם יכולת לכתוב עליו ספרים", מסבירה פרופ' ויניצקי-סרוסי. "לפעמים גם יש חקיקה שכופה על מערכת החינוך והצבא להזכיר דמות מסוימת, יש אפשרות לקבוע ימי זיכרון שיעסקו במורשת של האדם, להקים אתרים על שמו. יש הרבה מאוד פרקטיקות של הנצחה".

מנדלבליט מודיע על כתבי האישום נגד נתניהו (צילום: לע"מ)

סוכני הזיכרון שאת מציגה ישפיעו על הזיכרון שלו אחרי מותו. השאלה היא, איך הוא ייזכר בעוד 15-10 שנה?
"שאלה מצוינת. קשה לדעת איך אנשים יתפסו את תקופת כהונתו. האם היא תיתפס כתקופה מאוד טובה בהיסטוריה הישראלית או שהיא תיצבע באמת בצבע של הסיום? אם באמת אנחנו הולכים למקום הזה של כתבי אישום על שחיתות ושוחד, הוא ייחשב כדוגמה ליכולת של מערכת דמוקרטית לטפל בכל אדם ללא קשר למעמדו".

מה יכול נתניהו עצמו לעשות כדי שהזיכרון הקולקטיבי שלו יהיה חיובי?

"הוא יכול ליזום כל מיני פעולות לשם שימור של מה שהוא מגדיר כמורשת שלו. זה יכול להתבצע באמצעות הקמה של מרכז מורשת על שמו, ובו כל פועלו במרוצת השנים, או באמצעות כתיבת ביוגרפיות שיגוללו את פועלו המקצועי. בארצות הברית למשל יש ספריות נשיאותיות שהן שילוב של מוזיאון עם זיכרון הנשיאים, באטלנטה יש מוזיאון שעוסק בפועלו של הנשיא ג'ימי קרטר ובשיקגו ודאי יוקם מוזיאון שיעסוק במורשת של ברק אובמה. אם בוחנים את זה בהקשר של מדינת ישראל, אז ישנו דוד בן גוריון שהשאיר אחריו ספרים רבים על אודותיו, המהווים חלק ממורשתו, ושני בתים שבהם אפשר להיחשף לחייו, לספריו ולהגותו".

היה כבר ראש ממשלה שנשלח למאסר. הדבר היחיד שיזכרו מאהוד אולמרט זה שהוא הלך לכלא? 

"זה קצת מוקדם להחליט מה בסוף יזכרו. הרבה פעמים הזיכרון שלנו על אודות אנשים משתנה לאורך השנים. אתן דוגמה אחת, את לוי אשכול לא כל כך זכרו למרות שהוא היה ראש הממשלה במלחמת ששת הימים, ללא ספק אחת מהנקודות ההיסטוריות המשמעותיות של מדינת ישראל. בכל זאת, אשכול נשכח להרבה מאוד שנים, יש שיאמרו שבצדק ויש שיאמרו שלא בצדק. רק בשנים האחרונות אנחנו רואים סוג של תחייה, אפשר לומר געגוע למנהיגות של אשכול, נפתח מקום להנצחתו בבית בירושלים שבו הוא גר - זו גם פלטפורמה שמעוררת את הזיכרון". 

מהי ההשפעה של היות אדם "הראשון במשהו" על הזיכרון הקולקטיבי שלך? למשל דוד בן גוריון כראש הממשלה הראשון או במובן השלילי, אהוד אולמרט כראש הממשלה הראשון שנשלח למאסר? 

"להיות ראשון במשהו זה דבר מאוד מיוחד שמשמר ייחודיות. הדברים אמורים למשל במקרה של הילד הראשון שנולד במשפחה, ראש ממשלה ראשון במדינה או אישה ראשונה המכהנת כשופטת. יחד עם זאת, גם אם מדובר באירוע שלילי, מדובר על אירוע ייחודי שיכול להעצים מדינה וחברה כמו למשל שוויון בפני החוק. בסופו של דבר יש כוח מסוים בלהיות ראשון, לטוב ולרע, שכן את השני והשלישי (וכן הלאה) לא תמיד זוכרים. קל יותר יהיה לזכור את מי שהיה ראשון או לחלופין, אחרון".

המורשת של רבין הושפעה מאוד מהרצח. זה מה שהכתיב את איך שאנחנו זוכרים את דמותו?
"אין ספק שהעובדה שרבין נרצח בידי מתנקש יהודי, על רקע פוליטי, קודם כל שימרה אותו בזיכרון. זה אגב לא מובן מאליו - בארה"ב יש נשיאים שנרצחו ולא נשארו בזיכרון הקולקטיבי. גם הסיפור של מורשת רבין משתנה לאורך השנים, בשנים שבהן עניין השלום היה יותר דומיננטי אז הנושא הזה במורשת שלו עלה. בשנים שבהן השלום הוא נושא פחות פופולרי, מתחילים לדבר על המורשת החברתית של רבין - ענייני חלוקת התקציב". 

עד כמה מסוכנת לדעתך ההתערבות של הממסד בעיצוב זיכרון קולקטיבי? זכור לך מקרה שבו הממסד ניסה לעצב זיכרון קולקטיבי מסוים, אבל בכל זאת הוא השתמר בצורה אחרת לגמרי?

"ממסדים תמיד מתערבים בזיכרון הקולקטיבי כי זה חלק מעיצוב זהות לאומית. הזהות הזו חשובה, ולכן הממסד מתערב באמצעים שונים בהקשר הזה. דוגמאות לכך ניתן לראות בימי זיכרון, ימי לימוד מיוחדים במוסדות החינוך ותוכניות לימודים שמיועדים ליצור דבק בין האזרחים, כדי שירגישו קשר למדינת הלאום. באופן כללי, לא ניתן לזכור כל דבר מכיוון שזה עלול להתיש, ועל כן נשאלת השאלה: מה משתיקים, ומה משמרים וזוכרים דורות קדימה? יש דברים שלממסד אין עניין לטפח, כמו למשל הקרב על אלג'יר שהממסד הצרפתי העדיף להעלים מהזיכרון הציבורי, או העבדות בארה"ב והאפרטהייד בדרום אפריקה. גם בישראל ודאי אפשר לחשוב על כמה דוגמאות. ממסד, כל ממסד, מקדם זיכרון אחד ומדחיק את האחר – תמיד יודחק הנרטיב שיוציא את הממסד פחות טוב. חשוב להבהיר כי ככל שהמדינה דמוקרטית וליברלית יותר, כך יתאפשר להשמיע יותר קולות אלטרנטיביים ולהטמיע זיכרונות רבים ומגוונים יותר".

בחודש יולי האחרון רשם נתניהו נקודת ציון היסטורית כשעקף את דוד בן גוריון כראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הממושך ביותר. לפרופ' ויניצקי-סרוסי אין ספק כי למשך הכהונה יש השפעה גם על המורשת - ובכל זאת היא נזהרת מלקבוע באופן נחרץ לגבי האופן שבו ייזכר נתניהו. "משה שרת למשל שירת תקופה קצרה מאוד, אבל במקרה שלו היה גם עניין האב המייסד בן גוריון שהאפיל עליו, כך שבמובנים רבים לא היה לו שום סיכוי להיזכר. רוב הסיכויים שישראל לא תשכח את שנות כהונתו של נתניהו בכל מיני הקשרים, אבל זה עדיין לא מבטיח זיכרון לאורך שנים. זה מאוד תלוי כמה עבודת זיכרון תיעשה סביבו". 

השתתף בהכנת הכתבה: יוגב ישראלי