שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הסטטוס-קוו יצא מהתחנה

    יוזמת האוטובוסים הפרטיים בסוף השבוע מוכיחה שוב, בדיוק כמו בגיור, בכשרות או בתחום הנישואים, שהשידוך בין דת ומדינה מזיק קודם כל לדת

     

    תחבורה ציבורית בשבת (צילום: דנה קופל)
    (צילום: דנה קופל)

    בשבת האחרונה בחרו אלפי אנשים ברגליים ועלו על אוטובוסים שהם פרי יוזמות פרטיות או מטעם הרשויות המקומיות. אלפים יכלו להגיע בנוחות ובקלות לבקר את סבתא וסבא, לארוחת שבת או לסרט בקולנוע, ועל פי הביקוש המיזם יתרחב ויגדל. זהו רווח נקי לאזרחים במדינה נורמלית.

     

     

    כמו כן למדנו כולנו שיעור חשוב מאוד על כוחו של מאבק אזרחי עיקש שנמשך שנים רבות ונשא פרי. אבל לצד הרווח הזה ישנו הפסד שאי אפשר להעלים ממנו עין: השבת הישראלית הפסידה באחת מהמערכות הכי חשובות שקשורות ליחסי דת ומדינה. לא השבת ההלכתית, אלא השבת כמתנה התרבותית החשובה ביותר שהעניקה היהדות לעולם.

     

    במשך שנים רבות אטמו נבחרי הציבור את אוזניהם ועצמו את עיניהם. הם נתנו למשבר השבת לתפוח לממדי ענק ונכנעו פעם אחר פעם לתכתיב החרדי: היאחזות בסטטוס-קוו דמיוני. כל יוזמה פוליטית בכל מה שקשור להסדרה של השבת במרחב הציבורי נתקלה בחומה בצורה, והרצון לשמר מציאות שכבר איננה קיימת עוד עשתה את שלה.

     

    במקום שנבחרי הציבור ישבו זה עם זה, ידונו, ישקלו ויגיעו למתווה משותף שאיתו יכול רוב הציבור לחיות בשלום, הם הפקירו את הזירה. המשמעות היא שהוואקום הזה התמלא לבסוף ביוזמות שהגיעו מלמטה. ראינו את זה בכל מה שקשור למסחר בשבת, שמעולם לא היה כל כך משגשג, וכעת גם בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית.

     

    בפשטות, מדינת ישראל עוברת החלנה. מעולם לא היו כל כך הרבה מקומות פתוחים בשבת, מעולם לא היה קל יותר להשתמש בתחבורה ציבורית. ההתעקשות לסרב לכל פשרה הובילה להפסד מפואר. ניצחונם של הפוליטיקאים החרדים והדתיים בכך שהחוק לא ישתנה היה לניצחון פירוס.

     

    אמנת גביזון-מדן של פרופ' רות גביזון והרב יעקב מדן כבר הפכה לקלישאה חבוטה בכל מה שקשור לדת ומדינה. ישבו הרב הדתי והמשפטנית החילונית בראשית שנות ה-2000 וניסחו אמנה בעלת איזונים ובלמים ביחסים העדינים של דת ומדינה. פוליטיקאים אוהבים להשוויץ שהם תומכים בה אבל מעולם לא עשו דבר על מנת לקדם את עקרונותיה.

     

    כעת אף אחד לא מתעכב למשל על זכויות העובדים שעובדים בשבת ולא תמיד מקבלים יום חופש חלופי. בניגוד למיתוס, רובם בעלי משפחות שיעדיפו לא לעבוד בשבת. אף אחד לא דן על הצביון של מדינת היהודים ומשמעותו. האם לא היה עדיף שמדינת ישראל תוביל תחבורה ציבורית מוגבלת באופן חכם ומפוקח ובכך תיתן מענה גם לחילונים וגם לדתיים?

     

    יוזמת האוטובוסים הפרטיים מוכיחה שוב, בדיוק כמו בגיור, בכשרות או בתחום הנישואים, שהשידוך בין דת ומדינה מזיק קודם כל לדת. הישראלים אוהבים את היהדות ושונאים את הכפייה. עד שלא נשכיל לייצר שיח חדש, של פשרה, אחריות ומכנה משותף, תפסיד היהדות גם במערכה הבאה.

     

    • חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים