שתף קטע נבחר

כשגרמניה מטיפה מוסר לישראל

אף שהיא מכירה באחריותה לביטחון ישראל, גרמניה לא מתנהגת כמו חברה אלא כמו מורה קשוחה עם סרגל בידה. 8 ההצבעות באו"ם הן דוגמה לכך

 

אנגלה מרקל וראובן ריבלין (צילום: אוהד צויגנברג)
ארכיון. אנגלה מרקל וראובן ריבלין(צילום: אוהד צויגנברג)

בשבוע שעבר הגיעו שר החוץ הגרמני הייקו מאס, ובת זוגו השחקנית נטלי וורנר, למוזיאון היהודי בברלין. הם התייצבו על הפודיום עם הפרגוד האדום והצטלמו יחד. לאחר מכן ישבו מסביב לשולחנות בתוך המוזיאון, וכשמאס הוכרז כזוכה בפרס להבנה וסובלנות, עבור המילים הברורות שלו במאבקו בפופוליזם של הימין הקיצוני ובאנטישמיות, הם קמו ביחד, החליפו נשיקה, ומאס המשיך לבמה כדי לקבל את הפרס. ממש הוליווד.

 

 

רק שכמעט באותו זמן הועברו בבניין האו"ם בניו יורק שמונה החלטות נגד ישראל. גרמניה הצביעה נגד ישראל שבע פעמים. פעם אחת נמנעה. דפוסי ההצבעה האלו אינם חדשים. כבר במאי הכריז מאס כי הגיע לפוליטיקה בגלל אושוויץ, שישראל זוכה ליחס לא הוגן באו"ם, והבטיח שגרמניה תעמוד כנגד כל ניסיון לבודד את ישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה.

 

מי שאחראי באופן בלעדי להצבעה הגורפת נגד ישראל הוא שגריר גרמניה לאו"ם כריסטוף הויסגן. פעם הוא השווה בעקיפין בין ישראל לבין צפון קוריאה, ובין ירי הרקטות של חמאס להריסת בתים על ידי בולדוזרים ישראליים. לפני שנכנס לתפקיד, שם הואשם בנפוטיזם לאחר שאשתו קיבלה עבודה באו"ם, היה הויסגן היועץ הפדרלי לענייני חוץ של הקנצלרית אנגלה מרקל. תקופתו בתפקיד תיזכר משום נרמול היחסים עם ישראל.

 

זו לא מחמאה. בתקופתו של הויסגן כיועץ מיוחד עוקרו היחסים ההיסטוריים המיוחדים בין גרמניה לישראל. למעשה, דפוס ההצבעה הגרמני באו"ם הפך לכל כך חד-צדדי ועוין כלפי ישראל, כולל הצבעות אנטי ישראליות ביחד עם משטרים טוטליטריים, עד שבמרס הובאה הצעה לבונדסטאג לשנות את דפוס ההצבעה הזה כי הוא מהווה הפרה של ההבטחה הגרמנית לביטחון ישראל. ההצעה, שהובאה לפרלמנט על ידי מפלגת הדמוקרטיה החופשית, נדחתה ברוב גדול.

 

הגרמנים ברובם אכן רואים בישראל ידידה. רובם גם מאמינים בזכות המדינה היהודית ומכירים בכך שגרמניה אחראית לביטחונה. הבעיה היא רק בתרגום. גרמניה לא מתנהגת כמו חברה, או אפילו לא כמו אב שמלווה את בנו, נותן לו קצת הדרכה ומשחרר אותו לנפשו. לא, גרמניה מתנהגת כמו מורה קשוח עם סרגל בידיו. היא לא רוצה רק להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, ולהחליט בשבילה מה טוב ומה לא טוב עבורה, אלא שגרמניה רוצה גם ללמד את ישראל שיעור במוסר.

 

העולם הוא מקום מרתק: שר החוץ הגרמני שנכנס לפוליטיקה בגלל אושוויץ מקבל פרס במוזיאון היהודי בברלין. ראיתי השנה ילד שההורים שלו שלחו אותו לטקס השואה עם חולצה של נבחרת גרמניה בכדורגל. יש בישראל אאודי על הכבישים ובוש במטבחים. אבל כל עוד הגרמנים לא הוכיחו שהם יכולים להבטיח לתושבים היהודים שבה לחיות בביטחון - שיחסכו מאיתנו את הטפות המוסר.

 

  • זאב אברהמי הוא תושב ברלין

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים