שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך ללמד ילדים להבין רמזים חברתיים?

    הילד חוזר מבית הספר ולא מבין למה הילדים לא מקשיבים לו ומרחיקים אותו. במקרים רבים מדובר בקושי להבין מסרים ולקלוט רמזים חברתיים. כך תעזרו לו לתרגל ולשפר את היכולות האלו

    "אני לוקחת אוויר ומנסה להשתלב בשיחה שלהן. אני מספרת על הסרטון המצחיק שעלה הבוקר באינסטגרם. בשניות הראשונות הן מסתכלות עליי ונראה שהן מקשיבות לי. אני מדברת בהתלהבות. אף אחת לא שואלת אותי כלום, נדמה לי שהן מחליפות מבטים, ואז שתיים מתוך השלוש פשוט קמות והולכות משם.

     

    "אני ממשיכה לדבר עם השלישית שנותרה, ולנסות לעניין אותה. היא אומרת שהיא מצטערת אבל חייבת ללכת ללוקר שלה לבדוק משהו. ואני? נשארת לבד עם הסיפור על הסרטון המצחיק אבל בלי אף אחד שיקשיב" (נערה בת 15).

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    בכל אינטראקציה חברתית טמונים רמזים חברתיים, שקריאה נכונה שלהם יכולה לעזור לייצר תקשורת חיובית עם הסביבה ולהשתלב עם בני הגיל. ישנם ילדים שקוראים את ה"מפה" והרמזים שבתוכה בצורה טבעית, אך ישנם גם ילדים שעבורם קריאת ה"מפה" החברתית היא כמו שפה זרה שהם לא יודעים לדבר בה. ילדים אלה מפספסים את המידע שנותנים הרמזים החברתים, מה שיוצר קצרים בתקשורת, התנהגויות שנראות מהצד כמוזרות, ופגיעה ביכולת להשתלב בשיחות ופעילויות בצורה מתאימה.

     

    לעזור לילדים לפתח חשיבה אופטימית:

     

     

    כאשר מלמדים ילד לזהות נכון רמזים חברתיים מצד הסביבה, הילד לומד גם לבחור בעצמו התנהגויות שמעבירות את המסר הנכון מבחינתו. כשנלמד ילד שאם חבר יוצר איתו קשר עין ומדבר איתו בטון נעים, זה סימן חיובי שהוא רוצה להיות איתו; נלמד אותו גם להתנהג כך בעצמו, כדי להעביר מסר לחברים שהוא מעוניין בקשר איתם.

     

    קריאה נכונה של שפת הגוף של האחר חשובה כדי להבין מה רצונותיו וצרכיו של הפרטנר שלנו לשיחה. ניתן ללמד ילדים לשים לב לחיוכים, קימוט של המצח, הבעה קפואה, שפתיים קפוצות ועוד, ולהבין מה המשמעות של ההבעות האלה בהקשרים שונים.

     

    להבין שפת גוף

    סיוון ונופר מתבקשות לתרגל בקבוצה החברתית מצב שבו נופר מעוניינת לדבר עם סיוון אך סיוון אינה מעוניינת. הן מתבקשות על ידי המנחה להראות את העמדה שלהן אחת כלפי השנייה ללא מילים, רק דרך שפת הגוף. בסוף התרגול הן מספרות לקבוצה איך הרגישו. נופר אומרת שהיא ממש הרגישה את הריחוק של סיוון ממנה דרך "מה שהגוף של סיוון אמר". היא מספרת שהיה לה הכי קשה שסיוון "אפילו לא הסתכלה עליה".

     

    הילדים בקבוצה שצפו בתרגול מתבקשים לתת דוגמה מבית הספר למצבים בהם ראו "דרך הגוף" שמישהו רוצה או לא רוצה להיות איתם. המנחה מרגישה שהפעילות חידדה לילדים את המודעות לכמה אפשר ללמוד ולהבין משפת הגוף של האחר.

     

    ללמד את הילדים לשים לב להבעות ולמבטים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ללמד את הילדים לשים לב להבעות ולמבטים(צילום: shutterstock)

    קריאה נכונה של טון הדיבור של האחר היא משמעותית כיוון שהטון יכול לספק רמזים חשובים לגבי כוונותיו ורגשותיו של האחר, לא פחות מתוכן הדברים. היכולת להבחין בין טון רך, לטון כועס, או לטון ענייני ונייטראלי, תעזור לנו לפרש נכון את תחושותיו של האחר ביחס למה שאנחנו עושים או אומרים.

     

    מה אומר טון הדיבור?

    שגיא מספר בקבוצה החברתית שלמורה שלו יש קול רם ו"צווחני" ושהוא תמיד חושב שהיא צועקת עליו, גם כשהיא סתם מדברת איתו. הוא אומר שהיא מפחידה. זה מוביל לשיחה מעניינת בין הילדים בקבוצה על זה שיש אנשים שמדברים חזק וזה נשמע שהם כועסים גם כשהם לא.

     

    קראו עוד:

    בזכות ההורים - עלילת ההצגה שונתה

    מיומנות שחובה לפתח אצל הילדים

    דרכים לעזור לילדים לנצח את הדחיינות

     

    המנחה שואלת אם הם מכירים גם אנשים שמדברים בטון עדין ונעים, אפילו כשהם כועסים, והילה מספרת על היועצת בבית הספר שלה שאף פעם לא צועקת גם כשהיא כועסת. הילדים אומרים שזה מבלבל. המנחה מלמדת את הילדים להתאים את טון הדיבור למסר שהם רוצים להעביר כדי לא לבלבל אחרים.

     

    המנחה והילדים מדברים גם על דיבור חלש שלא שומעים, ועל דיבור חזק מדי. המנחה מדגימה את סוגי הדיבור והילדים אומרים שקשה לשמוע כשמדברים חלש וזה מעצבן, ושזה כואב באוזניים כשמדברים חזק מדי. הילדים מתאמנים בלדבר בטון "אמצע"- כזה שאפשר לשמוע טוב, אבל לא עושה חור בראש.

     

    הבנה נכונה של המרחק הבין אישי

    מסביב לכל אדם קיים מעין מעגל פסיכולוגי שמקיף אותו. הוא אינו נראה לעין, אבל הוא קיים ושומר על הצורך שלנו בנפרדות מהאחר. המרחק ה"נכון" משתנה מתרבות לתרבות, וגם מאדם לאדם על פי הרגליו ואישיותו. ישנם ילדים שאינם מודעים למרחק הבינאישי הנכון מהאחר ונצמדים מדי לבן שיחתם או מתמקמים רחוק מדי. היצמדות יכולה לאיים על האחר ולגרום לו להרגיש שחודרים לפרטיותו, בעוד שהתרחקות יכולה לשדר זרות וחוסר רצון לתקשר.

     

    היצמדות יכולה לאיים על האחר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    היצמדות יכולה לאיים על האחר(צילום: shutterstock)

    בקבוצה החברתית המנחה מבקשת מהילדים להתחלק לזוגות ולתרגל איך מרגישים כשמישהו מדבר איתך מקרוב מדי או מרחוק מדי. הילדים מבטאים תחושות קשות בשני המצבים הקיצוניים. המנחה מלמדת את הילדים לשים לב לתגובת בן השיחה שלהם כדי לדעת אם התמקמו נכון מבחינתו.

     

    הילדים מבינים שאם בן שיחתם זז אחורה סימן שהם קרובים מדי, ועליהם להתרחק. אם בן שיחתם מתקרב אליהם, אולי הם רחוקים מדי וכדאי להתקרב. הילדים נהנים מהתרגול, צוחקים הרבה, ואומרים בסוף הפגישה שידעו והבינו את הדברים האלה אבל בתרגול ראו ממש את ההרגשה.

     

    דינמיקה החברתית

    לא תמיד ילדים מבינים את ההתרחשות החברתית ויודעים לפרש אותה נכון ולפעול בהתאם. זה דורש תשומת לב וקשב לפרטים, שימת לב למילים שנאמרות וגם לטון דיבור ושפת גוף, וגם קריאה נכונה של ה"מפה" החברתית והרמזים, גם כשהדברים לא נאמרים במפורש. זאת יכולת מורכבת, וישנם ילדים שמתקשים בה ולכן לא מצליחים לפעול נכון בתוך הסיטואציה.

     

    בקבוצה החברתית מספר נבו שפגש במקרה חבורה של ילדים מהכיתה אחר הצהריים ושאל מה הם עושים ואם הוא יכול להצטרף אליהם. אחד הילדים אמר "לא" ואחד "כן", ונבו בסופו של דבר הצטרף אליהם, אך סיפר שהילדים התעלמו ממנו ושהוא לא נהנה להיות בחברתם.

     

    הילדים בקבוצה אמרו לנבו שאם לא הוזמן מלכתחילה אולי לא היה צריך להצטרף. המנחה שאלה אם אלה חברים שלו ונבו ציין שאלה ילדים שהוא רוצה להיות חבר שלהם, אבל הם קבוצה סגורה, ולו יש בכלל חברים אחרים בכיתה. התפתח דיון בין הילדים על איך אתה יודע אם אתה רצוי בקבוצה מסויימת, ומה עושים כשזה לא מסתדר.

     

    גם ילדים שלא ניחנו ביכולת טבעית להבין את הרמזים החברתיים יכולים לתרגל ולשפר את יכולתם בתחום הזה. היכולת הזאת משמעותית כיוון שהיא מאפשרת לילדים להגיב באופן מתאים לסיטואציות מגוונות בשדה החברתי, לדעת מתי נכון להתעקש ומתי לוותר. היא מסייעת להבין איך לבחור נכון חברים ואיך להשקיע מאמץ במקומות שיש להם פוטנציאל טוב יותר להוביל לאינטראקציות חברתיות מקדמות ומשמעותיות.

     

    אסנת גרתי היא פסיכולוגית קלינית לילדים ונוער. מיטל ארז  היא מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומנחת קבוצות למיומנויות חברתיות ב"מרכז גרתי" ברעננה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אפשר לתרגל ולשפר את ההבנה של רמזים חברתיים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים