שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: אוהד צויגנברג

    לפני שנתפצל לשתי מדינות ישראל

    אל תקימו ממשלות אחדות רק כשהאויבים מבחוץ מאיימים עלינו. זוהי שעת חירום כי חיידק השנאה מפריד בינינו. תמצאו את הדרך לפני שיהיה מאוחר

     

    היינו פה: הנפת ותקיעת דגל על פסגת ההר (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    פרשת כתבי האישום נגד בנימין נתניהו מעלה לקדמת הבמה את הבעיה המרכזית של מדינת ישראל: הפכנו למעין שתי מדינות ואנו נפרדים לשני עמים. באחת - ראש הממשלה מושחת, ממריד, מסית ומדיח, והעם מעדיף להעלים עין ולהתעלם מהעובדה שהחוק היבש לא עומד לטובתו. באחרת - ראש הממשלה הוא מגדולי המנהיגים שידענו, הוא ומשפחתו נרדפים, מתעלמים מהישגיו, אליטות מנהלות את ישראל ומבצעות הפיכה שלטונית, כשתומכיו מעדיפים להתעלם מכשלים מוסריים גדולים - גם אם לא משפטיים - בהתנהלותו.

     

     

    כך אימפריות שוקעות. כשאין סיפור לאומי משותף, כשהנרטיב מנוגד, כשהיחד נפרם. אנחנו בשעת חירום. ממשלת אחדות לא נחוצה כדי להתמודד עם כאוס פוליטי - היא נחוצה כדי להתמודד עם טרגדיה לאומית המאיימת על קיומנו. אנו זקוקים לממשלת אחדות שאלה עשרת קווי היסוד הערכיים שלה:

     

    1. ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. יהדות ומורשת אינן הדתה. בכל מדינה יש חוקים וגבולות שמקשים על היחיד, אבל תכליתם ליצור סיפור. שבת היא לא רק עול, גיור הוא לא רק עול. הם חלק מסיפור של אלפיים שנה. דמוקרטיה וחופש דעות אינן קנוניה שמאלנית. הן אבני היסוד של הקיום המשותף. אי אפשר לוותר על המורשת היהודית, אי אפשר לוותר על דמוקרטיה מהותית. צריך למצוא את הדרך ליישב ביניהן. חוק הלאום הוא לא גזענות. היעדר שוויון אזרחי הוא פגם מוסרי ויהודי.

     

    2. תם עידן הסטטוס-קוו. עלינו להקדיש שנתיים לשיח ישראלי נרחב, משותף, ללא פסילות. לעצב מחדש שבת, נישואים, כשרות וחינוך. לא מתוך בעיטה במה שהיה אלא מתוך התאמה להווה המשתנה.

     

    3. כולם יישארו כאן. חרדים וחילונים; ספרדים ואשכנזים; יהודים וערבים. כולם חלק מהמרקם האזרחי. אי אפשר שלא לתת לכל אחת מהקבוצות מרחב תרבותי למימוש הזהות שלהן. אי אפשר לכפות אורח חיים, לבטל אמונות של קהילות אחרות. כור ההיתוך מת. צריך לבער שנאה שבטית, על גבול הגזענות לשונה, לאחר.

     

    4. חינוך משותף. דווקא בשעה הזו יש להעמיק את החינוך הציבורי, להגדיל את המפגש והחיכוך. לא לאפשר בורות וחוסר הכרות.

     

    5. שוויון הזדמנויות. חלק מהכעס נובע מחלוקה לא צודקת של נכסי המדינה. נערים ונערות מכל עדה ומכל קהילה זכאים לסיכוי שווה למיצוי הפוטנציאל. אזרחים בדרום ובצפון זכאים למערכות בריאות ראויות, למרכזי השכלה, תעסוקה ופיתוח מקצועי.

     

    6. ארץ ישראל ומדינת ישראל. יהיה הפתרון המדיני אשר יהיה, בבסיס ההכרה עומדת אהבת מולדת אמיתית לתל אביב ולבית אל, לרעננה ולחברון. מולדת אינה הגדרה סתמית אלא מרחב צמיחה לשורשים עמוקים. זלזול באהבת הארץ הוא כריתת ליבת החיים. לבוז לכמיהה ולאהבה הפשוטה לחבלי מולדת זו בורות היסטורית וחוסר הבנה בסיסי. בה בעת, האם לא תיתכן פשרה? אין קשר. הלוואי שנוכל לקרב את קץ הסכסוך. יהיו לכך מחירים, כמו לכל דבר, אבל הסיפור המשותף שלנו הוא סיפורה של ארץ התנ"ך שהתגלגלה בנס להקמתה של מדינת ישראל.

     

    7. עם ישראל. מדינת ישראל לא מוותרת על יהודים החיים מחוץ לה. לא משנה הזרם שאליו הם משתייכים, הם אחינו. אנו נעשה הכול כדי שירגישו שישראל היא הבית של כולם.

     

    8. סולידריות. ערך הנתינה הוא הכלי המרכזי ליצירת סיפור ישראלי משתף. עזר מציון לצד מתן סיוע משפטי של האגודה לזכויות האזרח.

     

    9. ערביי ישראל. הם חלק ממדינת ישראל. הם זכאים לכל הזכויות. בנייה, תעסוקה וחינוך. ויש להטיל עליהם חובות: שירות לקהילה, נתינה והדדיות.

     

    10. ענווה. הסיפור הישראלי יתקיים אם נצליח להפוך את הסיפור של כל קהילה לסיפור אחד גדול.

     

    אל תמרחו אותנו. אל תקימו ממשלות אחדות רק כשהאויבים מבחוץ מאיימים עלינו. זוהי שעת חירום. חיידק השנאה מפריד בינינו. תמצאו את הדרך לפני שיהיה מאוחר.

     

    • הרב שי פירון, שר החינוך לשעבר מטעם יש עתיד, הוא נשיא תנועת "פנימה"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים