סרט כתוב היטב: בתעלומה בלשית כזאת מזמן לא נתקלנו
ב"רצח כתוב היטב", הבמאי ריאן ג'ונסון מאפשר לדניאל קרייג להפגין את יכולותיו הקומיות, ומציג גרסה שנונה במיוחד של אחד הז'אנרים הכי מוכרים בתולדות הספרות והקולנוע. מי שיקרא בין השורות, יימצא גם ביקורת על האג'נדה של חסידי טראמפ
בשלושת סרטיו הראשונים ריאן ג'ונסון נע ממחוזות הקולנוע העצמאי האמריקני לעבר הפקות גדולות יותר. "בריק" (2005) היה מותחן נואר בתיכון אמריקני, "הנוכלים בלום" (2008) דרמת פשע קומית רווית רפרנסים ספרותיים, ו"לופר" (2012) סרט מדע בדיוני מאתגר על מפגש בין מחסל וגרסה עתידית שלו. בסיום ההשתלמות הזו הוא זכה לקפיצה נחשונית לאחת ההפקות היוקרתיות של הקולנוע המסחרי, בימוי "מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי". המפיקה הראשית קתלין קנדי הייתה כה מרוצה מעבודתו עד שהחתימה אותו על חוזה לכתיבת הטרילוגיה הבאה לאחר סיומה הקרב של סאגת סקיווקר.
כש"אחרוני הג'דיי" עלה למסכים הכל השתבש. הוא גרף סכום מרשים של 1.3 מיליארד דולר, אבל עורר צונאמי של גיקים שזעמו על הדרך בה ג'ונסון פירק וסתר מרכיבי יסוד. הוא עדיין עובד על הטרילוגיה הבאה, אבל כלל לא ברור אם רעיונותיו הם אלו שבסופו של דבר יפותחו. בינתיים הוא חוזר לקולנוע בתקציב הפקה בינוני, ומשלב את המיטב בין הקולנוע המסחרי (כוכבים גדולים, מערכת הפקה משומנת) והנטייה שלו לקולנוע מתוחכם.
האחוזה של סופר ספרי בלש מצליח וזקן בשם הרלן טרומבי (כריסטופר פלאמר) גדושה בחפצים מסתוריים ומאיימים: בובות, דלתות נסתרות, מתקן ועליו אוסף מרשים של סכינים בסגנונות וגדלים שונים. כפי שהמקום יתואר על ידי אחד מבלשי המשטרה "האדם הזה חי על הלוח של (המשחק) הרמז". בבוקר שלאחר מסיבת יום ההולדת ה-85 שלו, הרלן נמצא מת בחדרו. לכאורה הוא שיסף את גרונו עם סכין, אך לא היה כל מניע שיעשה זאת לעצמו.
לעוד ביקורות קולנוע:
בני המשפחה נחקרים על ידי בלשים, כשמהצד משקיף אדם נוסף היושב דומם על כורסא, ומדי פעם מקיש באצבע אחת על קליד בודד של הפסנתר שלידו. הטיפוס התיאטרלי הזה מתגלה כבלש המהולל בנואה בלנק (דניאל קרייג בהופעה קומית מלבבת), שנשכר על ידי אדם לא ידוע לפענח את מה שנחשד כרצח.
מול בלנק ניצבים שאר בני המשפחה כקריקטורות לא מחמיאות של אנשים שגדלו ברווחה, בזכות הצלחתו של הפטריארך המנוח. הבת לינדה (ג'יימי לי קרטיס) שבנתה אימפריית נדל"ן בעזרת ההון שאביה העניק לה. בעלה ריצ'רד (דון ג'ונסון) שתלוי בה כלכלית בעודו בוגד בה. הבן שלהם המכונה "רנסום" (כריס אוונס), פלייבוי ערמומי ופרוע שמשום מה נעדר מלוויית הסבא.
וולט (מיקל שאנון), הוא בן הזקונים של הארלן שאחראי על הוצאת ספריו, ומי שקמל כל חייו תחת הצל של אביו. לו ולאשתו דונה (ריקי לינדהולם) יש בן, נער בשם ג'ייקוב (ג'יידין מרטל), טרול אינטרנט המשפריץ עמדות של הימין הקיצוני. להרלן היה גם בן שלישי שמת, אך אלמנתו ג'וני (טוני קולט) נותרה חלק מהמשפחה. היא הקימה חברת לייפסטייל נלעגת א-לה Goop של גווינת' פאלטרו. יש לה בת בגיל הקולג' בשם מג (קתרין לנגפורד) שלומדת תואר מיותר ותופסת את עצמה, בחוסר צדק, כאקטיביסטית פוליטית. אחרונה חביבה היא ה"ננה" (ק. קאלן) אמו הכה זקנה של הארלן שאף אחד לא יודע את גילה האמיתי.
מול כל אלו ניצבת אחת טהורה - מרתה קבררה (אנה דה ארמס) האחות האישית שטיפלה בהרלן. אמא שלה היגרה באופן לא חוקי מאקוודור, ולכן הבת נמצאת בסכנת סחיטה אם הדבר ייוודע לרשויות. היא הייתה האדם הקרוב ביותר למנוח, וללא ספק אהובה עליו הרבה יותר מבני משפחתו. היא כה טהורה עד שכל ניסיון שלה לומר דבר שקר מעורר בה רפלקס הקאה - תכונה אירונית למדי בבית שבו כולם מסתירים דברים.
מרתה חשופה ל"מיקרו אגרסיות" של בני משפחת טרומבי - היא לא הוזמנה ללוויה, וכל אחד מדור ההורים טוען בפניה שדווקא הוא הצביע בעד הזמנתה. לכל אחד נדמה שהיא הגיע ממדינה דרום אמריקנית אחרת מכיוון שהם מעולם לא טרחו לזכור. יש הנחה אוטומטית שאם היא נמצאת ליד בני המשפחה היא גם סוג של משרתת שניתן להגיש לה כלי אוכל שבהם נעשה שימוש. בסמיכות אליה בני המשפחה מנהלים דיונים חסרי רגישות על זכויותיהם של מהגרים. למרות כל זאת, בני המשפחה מחזיקים בתפיסה ש"עשינו כל כך הרבה בשבילך". מרתה היא הדמות הראשית באנסמבל הדמויות, והתפתחות החקירה תציב אותה בעימות שבו היא לא חפצה מול בני המשפחה.
בשנה בה זכה הסרט הדרום קוריאני "פרזיטים" להצלחה והערכה ביקורתית, "רצח כתוב היטב" פוסע במחוזות דומים. גם כאן יש "קרב על הבית" המתרחש בקונטקסט מעמדי, ובהקשר הספציפי של הסרט גם גזעי. ההשוואה בין הסרטים מבהירה את מוגבלותו המסוימת של הסרט האמריקני. סרטו של בונג אינו נשען על תבנית מוכרת של "גופה בטירה" אלא בנוי כיצירה מקורית יותר בהווייתה הקרימינלית, פרועה הרבה יותר ופחות צפויה באחריתה. בנוסף, "פרזיטים" היא סאטירה שבה אף צד אינו חסין מביקורת ארסית, וזאת בשונה מ"רצח כתוב היטב" המבסס דיכוטומיה מובהקת של טוב ורע הנובעת מהעמדה הפוליטית המעודכנת מדי של ג'ונסון.
הוליווד אינה מסוגלת להתעלם מהמדיניות של ממשל טראמפ כלפי המהגרים מדרום אמריקה. האתגר הוא כיצד לעסוק בכך בתוך המסגרת המסחרית של בידור ז'אנרי. רק בחודשים האחרונים ראינו את סרט האקשן "רמבו 5" (המציג הגנה על הבית האמריקני המבוצר מפני כנופיית אנסים מקסיקנים) ומד"ב האקשן "שליחות קטלנית: גורל אפל" (שרה קונור 2.0 המקסיקנית, וטרמינייטור חדש בלוק היספאני). כעת הגיע תורו של המותחן הבלשי-קומי. למרות ש"רצח כתוב היטב" נובע מעמדה פוליטית שיש בה קמצוץ צדקנות עודפת, הוא דוגמה מוצלחת לאיזון בין המבדר והרלוונטי מבחינה פוליטית.
