שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אוכל של בית אחר

    אפליקציה ישראלית חדשה מחברת בין בשלנים מקומיים לאכלנים מקומיים. כל הפרטים

    הוא למד הנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן גוריון, עשה את התואר השני שלו באוניברסיטת MIT היוקרתית שבבוסטון במנהל עסקים ויזמות; בהמשך חצה גם את היבשת עד לעמק הסיליקון על מנת לעשות התמחות בגוגל, וגם נהנה ממשרה נחשקת בחברת הייעוץ BCG. אורן סער בן 34, במקור מרעות, נשוי פלוס שניים וכלב, לכאורה כבר הספיק לסמן וי על צ'ק ליסט החלומות של כל הייטקיסט ישראלי, אך משהו מבחינתו, משהו היה חסר שם. הוא החליט לרדוף אחר רעיון שנולד לו איי שם במטבח שבדירתו שבסן פרנסיסקו, בשנת 2016 בעת שעשה את התמחותו בגוגל.

     

    היום הוא יזם, נמצא בעיצומו של המרדף אחר החלום, ולפני כשלושה שבועות השיק את אפליקציית WoodSpoon, ביחד עם שותפתו מירב קליש רוזנגרטן, מייסדת וסמנכ״לית השיווק, המחברת בין בשלנים מקומיים לאכלנים מקומיים באמצעות אוכל ביתי.

     

    השילוב של אוכל ביתי ויזמות תמיד קינן בו. סער מעיד על עצמו שתמיד היה בשלן: "כשהייתי ילד בן 6 נהגתי למכור לשכנים בחניה של הבית את האוכל שאמא שלי הייתה מכינה. הייתי אומר לה: "תראי אמא, יש לי את העסק המושלם- בלי הוצאות ורק עם הכנסות!" אמא שלי השתעשעה מהתבונה שהייתה לי בתור ילד בגיל 6, ואמרה לי בקריצה: "אבל חמוד, מה עם לאכול?!" סער מספר גם הוא בקריצה שהיא לא קיבלה אחוזים״.

     

    סטרטאפ נולד

    את התקופה שלו בגוגל, הוא מתאר בדיוק כמו שדמיינו, עבודה נוחה, קמפוס מפנק, פסיליטיז למכביר כמו הפי האוור וחדר כושר, שעות נוחות, חבר'ה מכל העולם והמון זמן פנוי להשקיע בעצמך.

    "כל החיים אהבתי לבשל ולארח", מספר סער, וקורא לעצמו בחיוך 'גורו של שקשוקות'. "אף פעם לא הגבלתי את עצמי למשהו אחד ואני מכין מאכלים מכל קשת העדות: כריימה, ג'חנון, קובה, שקשוקה ועוד.

     

    ב-2016 בתקופה שעבדתי בגוגל גרתי בסן פרנסיסקו עם שני שותפים, אחד אמריקאי ואחד ישראלי. כל יום הייתי חוזר הביתה ב-6 בערב מהעבודה הנוחה שלי,
    מבשל לי ולשותפים, משקיע, מגוון, מקפיד מאוד על חומרי גלם איכותיים ובריאים, ומאוד נהנה מאורח החיים הזה. השותף האמריקאי שלי היה בעננים, הוא סיפר לי שמעולם לא אכל ככה. יום אחד חזרתי הביתה ב-9 בערב, שזה בעולם של גוגל נחשב מאוחר מאוד. הייתי עייף ומותש ואמרתי לשותף שלי: "ראיין, היום תאלץ להזמין אוכל בעצמך מאחת מהאפליקציות הזמינות". ראיין הסתכל עליי במבט שבור ואמר: "אבל חיכיתי כל היום לשקשוקה שלך". כך, במשפט אחד ומבט מאוכזב של ראיין, נולד החלום הבא: "ברגע אחד, הרעיון ניצת במוחי: איך זה יכול להיות שעדיין לא קיים קונספט כזה שמחבר בין בשלנים מקומיים לאכלנים? הרי אפליקציות של הזמנת אוכל ממסעדות יש באלפים, כאן אנחנו ממש לא ממציאים את הגלגל. ובכל זאת, הקונספט של אוכל שניתן להזמין מהשכן או מהשכנה שגרים שני בלוקים מפה ובדיוק מכינים איזה מאכל מקומי עדיין לא קיים? אוכל ביתי, בניגוד למסעדה, הוא אוכל יותר בריא, פחות תעשייתי, מוכן בהזמנה אישית ומספק את המרכיב האותנטי הזה שלא ניתן למצוא במסעדות״.

     

    דדעדג ()
    אורן סער.

     

    שלוש שנים עברו מאז, בינתיים הספיק לסיים את ההתמחות, והרעיון, לא הרפה. השנה, הוא הפך מחלום למציאות: ״יש לי תשוקה לאוכל, יש לי תשוקה ליזמות, אני מסוגל להרים דבר כזה - זה עכשיו או לעולם לא".

     

    וכך, החל לפעול לפי הספר, ממש כמו שלמד ב-BCG, שם ייעץ למנכ"לים של החברות הגדולות ביותר בשוק:אמזון, ג'נסון & ג'ונסון, CITI BANK, אמריקן אקספרס ועוד. הוא החל ללמוד את השוק, ולהפתעתו, או שלא להפתעתו, גילה שהקונספט היה קיים כבר מספר פעמים, אך נכשל בשל כל מיני סיבות. "כמו בכל רעיון- אם הוא טוב- סימן שמישהו חשב עליו כבר", אומר אורן, אך לא ויתר והחליט ללמוד מהטעויות של קודמיו: "דרך חיפושים וקישורים הצלחתי להגיע לשנים עשר יזמים שעשו את זה לפניי. למדתי מהם כיצד הם פעלו והיכן נכשלו", ועוד מוסיף: בניגוד למה שמקובל לחשוב, יזמים עוזרים אחד לשני".

     

    אוכל של בית

     

    אחרי מחקר שארך מספר חודשים, השיק סוף סוף את האפליקציה של ווד-ספון: הפלטפורמה למעשה מאפשרת לבשלנים מקומיים לפרסם מאכלים שהכינו, ומחברת אותם ללקוחות המעוניינים להזמין אוכל ביתי לפי דרישה, במרחק של עד שני מייל זה מזה, באופן מיידי או לפי הזמנה מראש. היא פועלת למעשה כמו כל אפליקציית אוכל אחרת, המאפשרת לכם להזמין אוכל לפי בקשתכם, אך במקום להזמין ממסעדות, תוכלו כעת לנסות מטבחים שונים מטבחים מקומיים סביבכם: ים תיכוני, איטלקי, הודי, מקסיקני ועוד. האפליקציה מספקת שירות משלוחים עד לבית הלקוח, אריזות, דירוג ואפילו כיסוי ביטוח חינם.

     

    "אחת מהטעויות שהייתה לקודמינו, היא שהם ביססו את השירות שלהם על פי הזמנה מראש בלבד. היום השוק הוא ספונטני: אתה חוזר עכשיו מהעבודה, אתה רעב עכשיו, אתה רוצה לאכול- עכשיו. הלקוח פותח את האפליקציה, רואה מה זמין ומזמין לפי זה. אתה לא תוכל לדעת מראש איפה תהייה בעוד כמה ימים בשעה כזו וכזו כדי להזמין מנה מראש. לקח נוסף שלמדנו, הוא שכמה שפחות פעולות שהלקוח יבצע, כך זה יותר נוח עבורו. בגלל זה אנחנו מציעים שירות משלוחים עד הבית, זה גם תורם לשפים שלנו תחושה של ביטחון", אומר. אנחנו פותחים את האפליקציה ביחד ואורן מדגים: "למשל, אדיטי השפית ההודית שלנו מכינה היום צ'יקן טיקה מסאללה, נאאן, וג'י סמוסס. מחר בלילה לדוגמא, שפית אחרת תכין פהיטס מקסיקני, ולזניה, אני עושה ג'חנונים ביום ראשון שניתן להזמין כבר מעכשיו", מסביר. עוד באפליקציה ניתן לראות כמה עולה המנה, מתי היא זמינה, איזו כמות נשארה ממנה, דמי המשלוח ועוד. בנוסף, ניתן לראות את כל מרכיבי המנה מחומרי הגלם ועד התבלינים, וגם פירוט של הקלוריות וכמות החלבון במנה. ניתן להוסיף בחלון מיוחד בקשות אישיות שפותח מין צ'אט אישי עם השף. עוד ניתן לראות פרטים נוספים על השף: כמו דירוגים מלקוחות קודמים, מנות נוספות שהוא מכין, ואת סיפורו האישי.

     

    השפים: איכות על כמות

     

    החברה עובדת היום עם למעלה מ-30 שפים באזור מנהטן, וסער מעיד שכרגע הם מעדיפים לשמר איכות על פני כמות: "אנחנו רוצים ליצור קהילת שפים שתרגיש מחוברת למוצר. כרגע אנחנו עומדים בקצב גדילה של בין 2 ל-3 בקשות ביום של בשלנים חדשים, אך לא מאפשרים לכל בשלן להצטרף, אלא רוצים לשמור על איכות השפים והאוכל". בהמשך הם יפתחו את האופציה להיות בצד הבשלן לכל דורש. השפים, הוא אומר, מורכבים גם משפים פרטיים מקצועים, וגם מבשלנים חובבנים ברמה גבוהה: "יש לנו את ג'וספה לדוגמה, שהוא בכלל ארכיטקט במשרה מלאה, אבל שהוא בשלן בנשמה. הוא עובד איתנו בזמן הפנוי שלו ומתי שמתאים לו. רק תבקש ממנו להכין את הראגו נפוליטנה כמו שסבתא שלו הייתה מכינה בנאפולי לפני 50 שנה והוא יהיה מאושר. הקונספט הזה הוא כמו האובר של האוכל הביתי: בהתחלה עובדים רק בזמן הפנוי, אבל ככל שהדרישה גדלה, כך מבינים שזה משתלם להפוך את זה לעיסוק העיקרי. אני לדוגמא הרווחתי רק בסוף השבוע האחרון 250$ רק ממכירה של ג'חנונים שהכנתי בבית. זה גם זול יותר ב-20% מכל מסעדה שמוכרת ג'חנונים, וגם ביתי ואיכותי. עבורי זה שווה את זמן ההתעסקות וההוצאות: תוך 45 דקות כל הג'חנונים נמכרו וסיכמתי את העניין בשעתיים של עבודה.

     

    הלקוחות הרעבים

     

    קהל המשתמשים הוא תחת הקטגוריה של "יאנג פרופשיונאלס": חבר'ה צעירים בגילאי 23-35, משכילים, מרוויחים טוב, בעלי מודעות לאורח חיים בריא. "הם היו רוצים אוכל ביתי מצד אחד, אך מצד שני אין להם זמן לבשל. אנחנו מאתרים אותם בעיקר בקהילות", אומר אורן, "איטלקים, מקסיקנים, ישראלים, ומשתדלים לספק להם את האוכל שהם לא יכולים לקבל במסעדות. למשל, קובה או חומוס לישראלים". אני מסכימה איתו שעד היום לא הצלחתי למצוא בכל העיר הגדולה הזו חומוס טוב כמו בבית, או אוכל כמו של סבתא. אני כבר משריינת ג'חנונים לראשון.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים