שתף קטע נבחר

"אבא, מה זה שוחד?"

כשבנו בן השש של ברק סבר שאל אותו מה זה שוחד, הוא ניצל את המומנטום כדי לבדוק עם עצמו מה ה"אני מאמין" שלו כהורה ואילו ערכים הוא מעביר הלאה

יום ראשון בערב, רגע לפניי כיבוי אורות, סביבי מתרוצצים הילדים סחור סחור בקפיצות לולייניות, ספק מנעימים בשירתם ולרוב מחרישי אוזניים בדקלומם את השיר האחרון שלמדו בגן הילדים ובבית הספר. ברקע מתנגנים בקול רם מדי צלילי מהדורת החדשות של השעה שמונה, ואנוכי, בעייפות וחוסר סבלנות של סוף יום, מסנן לעברם: "ילדים, עוד חצי שעה אתם במיטה. הגיע הזמן לצחצח שיניים ולהתארגן לקראת השינה".

 

עוד ערב טיפוסי, אני חושב לעצמי, וגולל בפעם המי יודע כמה את מסך הסלולר, אך פתאום מגיעה אל אוזניי שאלה ברורה ותמימה מבני הקט בן השש. הוא מישיר אליי את מבטו בתמימות, בסקרנות ובפליאה, ושואל: "אבא, מה זה שוחד?"

 

חינוך וערכים

ילדים הם כחומר ביד היוצר, את זה שמענו למכביר. גם את האמירה כי עלינו ההורים לקחת ברצינות תהומית את מלאכת חינוכם ועיצובם הרגשי והערכי של ילדינו הבנו מזמן. אבל איך לעזאזל עושים זאת? והאם בכלל תכננו וחשבנו על המהות ועל הדרך? ובכלל מה הדרך הנכונה לחינוך? 

 

"ילדים הם כחומר ביד היוצר" (צילום: shutterstock)
"ילדים הם כחומר ביד היוצר"(צילום: shutterstock)

איך נחנך את ילדינו? האם להצלחה בכל מחיר, גם בדרכי מניפולציות, שקרים ורמיה או שמא ללכת בדרך האמת, הצדק והיושרה, גם על חשבון הפסדים אישיים במלחמות הנעשות שלא בתום לב? כי הרי זוהי דרכה של מלחמה.. ומה חשוב יותר? אושרם ושלוותם או אולי הישגיהם והתבלטותם? ואיך נחנך כאשר שני הדברים עומדים לפעמים בסתירה? 

 

חישוב מסלול מחדש

לא פעם ההורות שלנו היא על אוטומט: היריון, לידה, חופשת לידה, חזרה לעבודה, שגרה, פעוטון, גן ילדים, כיתה א', תיכון וצבא. כל התסריט קבוע מראש ורובו כבר מוכתב מעצם הלידה. אוטומט זהו שם המשחק, אך עצרו לרגע - האם זה אחראי והאם זו הדרך הנכונה? האם החינוך או המודל שהתוו לנו הורינו הם הדרך היחידה והראויה? ומה מטרתנו כהורים?

 

קראו עוד:

מה עושים כשהדיבור של הילד "נתקע"?

10 עקרונות פשוטים להורות מעצימה

דימוי הגוף של בתך מתחיל במבטים שלך

 

מחקרים מוכיחים כי המודל ההורי מהווה פלטפורמה אשר ממנה נשאבת ההתוויה. לרוב אנו נחקה ונפעל באותה הגישה ורק לעיתים רחוקות נאמץ את ההפך הגמור, אולם ברוב רובם של המקרים, החינוך שקיבלנו יהווה את נקודת המשיק, ההתייחסות וההשוואה, ועל פיה, בצורה כמעט עיוורת, נחנך את הדור הבא.

 

וכעת לאחר ההקדמה הקצרה, אני חוזר ברשותכם למהות הכתבה - בה למעשה זכיתי בזכות אותה שאלה תמימה למעין הארה, נפלה בחיקי באותו הערב אתנחתא קלה לחישוב מסלול מחדש על מנת לבצע אתחול וחשיבה, בראש ובראשונה, עם עצמי, מהו למעשה ה"אני מאמין" שלי כהורה? ובמה שאיפתי לחנוך את ילדיי לנוכח העולם בו אנו חיים?

 

הורה וילד (צילום: Shutterstock)
חשבתם פעם מה ה"אני מאמין" שלכם?(צילום: Shutterstock)

להתבונן עמוק בפנים

לצערי נתקלתי בקושי עז למצוא תשובה אחת נכונה, כי אם על מנת להתבלט בעולם הפוליטי צריך להיות נחקר באזהרה (וזאת כמובן בהכללה גסה), אזי האם ברצוני שבני יהיה ראש עיר או ראש ממשלה?

 

ולחלופין, אם על מנת להתבלט בעולם העסקי, לרוב צריך להרוויח על חשבון מי שהפסיד כי כך מתחלקת העוגה בכלכלה, ולהשתמש בחוסר הגינות כגון פשיטות רגל יזומות או תספורות אג"ח אימתניות הפוגעות בכיסם של החוסכים והעומלים קשות על כספם? האם שאיפתי שילדי יאמץ דרך זו כדי להגיע לפסגת האלפיון העליון ושיא ההכנסה?

 

ובחזרה לילדיי, אכן הדילמה קשה, מה נכון, מה עדיף ובכלל מהי הצלחה? עדיין למרות מאמציי, אין בידי תשובה אחת נכונה, ופסקה אחת לפניי סוף הכתבה, שמונעת ממכם לרוץ חזרה לחיי היום-יום, המציאות והאוטומט שבשגרה, לפניי שאתם עונים בחוסר נוחות לילדיכם מהו שוחד או מהי חקירה תחת אזהרה, רגע לפני, אתעקש ואשאל - האם דרכנו כהורים הנה על אוטומט ואולי בלי לשים לב גם אנו מנוהלים ומשוחדים על ידי התניות, לחץ ופחדים? הולכים כעיוורים אחר מודל ההורים, או שהעזנו לעצור ולו לרגע אחד להתבונן עמוק בפנים?

 

אז מה להסביר לילדינו? ששוחד הוא נתינת דבר שהנה אסורה. למה? כיון שהיא לא חוקית ולא נקייה. וזה הזמן להרחיב על מהו חוק ומהי חברה איכותית, מוסרית וישרה, וגם לדבר פשוט ובגובה העיניים עם ילדינו על הקושי לקבל החלטה ועל כך שלעיתים גם אצל הרמים והבכירים ביותר בנבחרינו מתגנב לו יצר הפיתוי והיכולת למעוד ולטעות בבחירה.

 

הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
פועלים על אוטומט
צילום: shutterstock
מומלצים