גינס 2020: השיאים המדהימים ביותר של בעלי חיים
מה משקלו של הדג הכבד בעולם? היכן חי הנחש הכי ארסי? ומי הכלב עם הכי הרבה עוקבים באינסטגרם? ספר השיאים החדש של גינס מספק לנו רשימה ארוכה של הישגים מפתיעים
נמלת המדבר המכונה נווטת (Cataglyphis) שחיה בסהרה אשר בצפון אפריקה, יכולה לשרוד חום גוף של 53 מעלות צלזיוס. לעומתה נמלת הדבש האדומה מאוסטרליה (Melophorus bagoti) הגיעה למשך זמן קצר לחום גוף של 56.7 מעלות צלזיוס, במהלך בדיקות מעבדה. רק לצורך ההשוואה, הטמפרטורה הפנימית הכי גבוהה שגוף האדם יכול לשאת לפני שהוא לוקה במכת חום היא 40 מעלות צלזיוס.
נמלי המדבר פיתחו דרכים שונות כדי לשמור על טמפרטורת הגוף, כולל רגליים ארוכות שירחיקו את גופן מהחול הלוהט ומהירות גבוהה כדי למזער את משך החשיפה שלהן לשמש. למעשה, נמלת הכסף הנווטת מסהרה (C. bombycina) היא הנמלה שרצה הכי מהר. היא יכולה לפרוץ בריצה במהירות של 1.8 קמ"ש - או פי 100 מאורך גופה לשנייה. שווה למצב בו אדם בגובה ממוצע רץ במהירות של 650 קמ"ש.
כלב הפומרניאן ג'יפפום מקליפורניה שבארה"ב בנה לעצמו מאגר של 9,018,251 עוקבים. הפיד של ג'יפפום כולל תצלומים שלו במגוון תלבושות כשהוא מבלה בביתו, בהקרנות בכורה של סרטים, בטקסי חלוקת פרסים, באולפני טלוויזיה ובתצוגות אופנה.
בשמורת הטבע פורט לים שבקנט, בריטניה, חי כיום הטפיר המבוגר בעולם. הטפיר האסיאתי ששמו קינגוט (Tapirus indicus) נולד ב־ 27 בינואר 1978, מה שאומר שהוא אוטוטו בן 42. קינגוט נולד בג'קרטה שבאינדונזיה, שם הוא נקרא תחילה הוטא, לפני שעשה רילוקיישן לבריטניה, ב-1992. הוא אוהב שהמטפלת שלו, אליס אליוט (משמאל) מברישה את פרוותו והחטיפים האהובים עליו הם מיני מתוקים, כמו בננות.
אם בעבר סברו כי ינשופים אלה מתגוררים רק בתוך חורים שנחפרו בתוך קקטוס הסגווארו, כעת אנו יודעים שהם חיים גם בתוך עצים ולעתים אפילו בתוך עמודים של גדרות.
LD50 (ראשי תיבות של "מנה קטלנית 50 אחוז") הוא מדד עוצמת הארס של נחשים, בהתבסס על כמות הרעלן הנדרשת למינון קטלני. ערך ה-LD50 של הטאיפן הפנים יבשתי האוסטרלי, הידוע גם בשם טאיפן קטן (Oxyuranus microlepidotus), טאיפן הקשקשים או טאיפן אכזר - הוא 0.03-0.01 מ"ג לק"ג. בדרך כלל מאוחסנים בבלוטות שלו 60 מ"ג של ארס, אם כי ידוע על זכר שהפריש 110 מ"ג - כמות המספיקה להרוג 125 אנשים. למרות היותו קטלני, מעולם לא יוחס למין הזה קורבן אנושי, ככל הנראה בזכות בית הגידול המרוחק שלו.
הירבוע הוא מכרסם מדברי שבדומה לקנגורו, משתמש ברגליו האחוריות הגדולות כדי לנתר. טכניקת ההימלטות שלו כרוכה, במקרים רבים, בקפיצות לכיוונים שונים - עד 3 מטר בכל פעם - בניסיון להיפטר מרודפיו. הירבוע הענק (Allactaga major) חי בעיקר בערבות הצחיחות של מרכז אסיה. אורך גופו 18 ס"מ, אורך זנבו 26 ס"מ והוא משמש לו כאמצעי עזר לאיזון במהלך הדילוגים.
עם כפות רגליים ענקיות ומרופדות, ריסים ארוכים ומכלי מזון שבנויים בתוך גופם (הדבשות שלהם הן מאגרי שומן), הגמלים מותאמים היטב לחיים במדבר.
הגמלים החד־דבשתיים, המגיעים עד לאורך של 3.5 מטר ולגובה של 2.4 מטר, עולים מעט בגודלם על בני משפחתם, הגמלים הדו־דבשתיים.
כיום קיימות רק קבוצות של גמלים ששוחררו לטבע ושבו להיות חיות פרא, והאוכלוסייה הגדולה ביותר, המונה 300 אלף גמלים, נמצאת באוסטרליה.
קוף מסוג הפרש האדום (Erythrocebus patas) מבלה את רוב זמנו בחיפוש מזון על פני הקרקע באזורים הצחיחים למחצה באפריקה. השלד והשרירים שלו התפתחו באופן המאפשר לו מילוט זריז, עד כדי כך שהוא מסוגל לרוץ במהירות המגיעה ל־55 קמ"ש.
ב-1990 נצפתה פומת הרים בערך באותו גובה בהרי האנדים שבצפון אמריקה. נמר השלג הוא גם החתול הגדול הכי פחות מסוכן לבני אדם, שכן ידוע רק על שני מקרים שבהם תקף אנשים.
זנבו של נמר השלג הוא הזנב הכי ארוך אצל חתול גדול, ביחס לגודל גופו. אורך הזנב, שמגיע עד למטר אחד, הוא כמחצית מאורכו הכולל של הנמר.
החרדון המתחפר (Phrynocephalus theobaldi) המכונה גם לטאת השלג, תועד בגובה של 5,200 מ' בצדו הטיבטי של הר האוורסט, ובגובה של 5,400 מ' בטיבט המערבית. הנקבות ממליטות ולדות חיים - תכונה נפוצה בקרב זוחלים החיים באקלים קיצוני.
מוטת הכנפיים המרבית של קונדור האנדים (Vultur gryphus) ממין זכר מתפרשת על פני 3.2 מטרים. משקלו של קונדור האנדים נע בין 7.7 ל-15 ק"ג, כמשקלו של ילד בן ארבע.
נשרים אלה שוכנים בהרי האנדים, מוונצואלה דרומה עד טיירה דל פואגו (ארץ האש) שבארגנטינה. מפני שהם כה כבדים, הם מעדיפים לחיות באזורים גבוהים, שבהם נושבת רוח עזה, כדי שהם יוכלו לדאות על גבי זרמי האוויר.
לאנטילופה הטיבטית (Pantholops hodgsonii) שחיה רק באזור הרמה הטיבטית, יש שכבת פרווה תחתונה משיית שקוטר שערותיה 10-7 מיקרומטר בלבד, עשירית מעובייה של שערה אנושית ממוצעת. הפרווה העדינה מעניקה לאנטילופה את הבידוד הנחוץ כל כך בערבה החשופה, שם הטמפרטורה עלולה לצנוח בחורף עד 40 מעלות מתחת לאפס.
המסחר בצמר המבוקש במיוחד של האנטילופה הטיבטית (המכונה שׁהטושׁ בפי המקומיים) הוביל לירידה ניכרת במספרן. על פי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, המין הזה נמצא בסכנת הכחדה כיוון שאוכלוסייתו המשוערת עומדת על פחות מ- 150 אלף פרטים.
הוויקוניה המצויה (Vicugna vicugna) היא בת משפחה קרובה של הלאמה. בממוצע, הזכרים של המין הזה מגיעים לגובה של 90 ס"מ בכתפיים. הוויקוניה, השוכנת בגבהים של הרי האנדים שבדרום אמריקה, המתנשאים עד לגובה של 4,800 מ', היא גם בת משפחת הגמליים שחיה במקום הכי גבוה.
לזבוב זקור־העין (ממשפחת העין־גבעוליים) יש גבעולי עיניים ארוכים יותר משל כל בעל חיים אחר - והמרווח בין העינים גדול יותר מאשר אצל כל בעל חיים אחר. במינים מסוימים המרחק הזה עשוי אף לעלות על אורך הגוף. במדידות שנעשו על זכר גדול של הזבוב זקור-העין המלאי (Cyrtodiopsis whitei), יליד תת־היבשת ההודית ודרום־מזרח אסיה, התגלה שאורך גופו היה 7.5 מ"מ ואילו המרווח בין עיניו הגיע ל-10.5 מ"מ.
Strigops habroptilus, ֹהקאקאפו נטול כושר־התעופה, שוכן אך ורק בשטחם של שלושה איים קטנים לחופי ניו זילנד. הזכרים גדולים מהנקבות ויכולים להגיע בבגרותם למשקל של 4 ק"ג, בין היתר בזכות יכולתם לצבור מאגרי שומן גוף לצורכי אנרגיה. התוכי הכי ארוך, שאורכו מטר אחד, הוא אַרת הענק היקינתונית (Anodorhynchus hyacinthinus) השוכן בדרום אמריקה.
גורילת השפלה המזרחית (Gorilla beringei graueri) ממין זכר מגיע בעמידה לגובה של כ- 1.75 מ' ועשוי להגיע למשקל של 163 ק"ג. מדי יום בונים קופי האדם הגדולים הללו את קן היונקים הכי גדול על פני הקרקע - משטח שינה חדש מענפים ומעלים. המיטות הזמניות הן עגולות ומשתרעות על פני כ-1.5 ק"מ.
גורילת השפלה המזרחית חיה ביערות טרופיים בקונגו המזרחית, הן באזורי שפלה והן בהרים. בשנות ה־90 של המאה ה-20 חיו בטבע כ-17,000 פרטים. מאז, למרבה הצער, הציד הבלתי־חוקי, המכרות וכריתת העצים, יחד עם תסיסה אזרחית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, דיללו את האוכלוסייה של המין הזה. לפי האגודה לשימור חיות הבר והחברה הבינלאומית לשימור החי והצומח, נותרו פחות מ-,4,000 בעולם.
צלילי הקליק החד־כיווניים שמשמיע הלווייתן ממין ראשתן גדול-הראש (Physeter macrocephalus) עשויים להגיע לעוצמה של 236 דציבלים, בערך פי 44 מעוצמתו של קול הרעם. הראשתנים גדולי הראש משתמשים בקליקים הללו כדי לאתר באמצעות הד את הטרף שלהם בעת הציד במעמקים, שם התאורה קלושה.
דג שמש בוגר מסוג מולה ("אבן דרך" בלטינית) שוקל בסביבות 1,000 ק"ג ואורכו הממוצע בין קצות הסנפירים הוא כ-1.8 מטרים. הפרט הגדול ביותר שתועד הוא דג שמש דרומי (Mola alexandrini) שנלכד ב-1996 לחופי קמוגאווה במחוז צ'יבה שביפן. אורכו היה 2.72 מטרים ומשקלו 2,300 ק"ג.
עיניו של הדיונון הענק (Architeuthis dux) גדולות מעיניו של כל בעל חיים - בין אם מדובר בבעל חיים שחי כיום ובין אם בבעל חיים שנכחד. משערים כי לפרט שנמצא ב-1878 במפרץ טימבל-טיקל שבניופאונדלנד, קנדה, היו עיניים בקוטר 40 ס"מ - כמעט כפול מקוטרו של כדור כדורעף.
סרטן הרפאים הטרופים מסוג אוקיפוד (אוקיפוד קואדרטה) שוכן במאורות מעל קו הגאות בחופים חוליים, בדרך כלל על גבול האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי. אף שהוא רץ הצידה ולא לפנים, המהירות שלו היא 4 מטרים לשנייה.
אורכו הממוצע של סוסון הים הננסי סאטומי (Hippocampus satomiae) הוא 13.8 מ"מ בלבד, כלומר הוא קטן מציפורן של אצבע אנושית. דגים זעירים אלה תוארו רשמית כמין חדש ב-2008, והם שוכנים בימים שסביב האי האינדונזי דרוואן, סמוך לבורנאו.
הצבים הנשכניים, ילדי יבשות אמריקה, נקראים כך בשל נטייתם לנשוך בעזרת הלסתות שלהם, דמויות המקור, כאשר הם מאוימים. הגדול שבהם הוא צב האליגטור (Macrochelys temminkcki) שמשקלו עשוי לעלות על 100 ק"ג ואורכו 80-60 ס"מ. בעת הציד הם מטלטלים את הטפולה (התוספת) שעל לשונן, אשר נראית כמו תולעת, כדי לפתות דגים.
נחש האנקונדה הכהה (Eunectes murinus), הידוע גם בשם "האנקונדה הירוקה", שוכן בביצות, בנהרות ובמישורי הצפה בדרום אמריקה ובטרינידד. משקלה של נקבה שנראתה בברזיל בסביבות 1960 הוערך ב-227 ק"ג - משקל דומה למשקלו של פסנתר עומד - ואורכה הגיע ל-8.45 מטרים. רוב ההרפטולוגים (חוקרים הזוחלים) כיום שמרניים יותר כשהם דנים בגודלו של המין הזה, וסבורים כי אורכו המרבי מגיע ל-7.5 מטרים.
התזונה המגוונת של האנקודונות כוללת דגים, עופות, זוחלים ויונקים כמו קפיבארות.
בין הברווזים, האווזים והברבורים, האווז מקרונן הכנף (Plectropterus gambensis) שחי באפריקה הוא הטייס המהיר ביותר, ויכול להגיע ל-142 קמ"ש. אווזים אלה קיבלו את שמם בזכות "הדורבנות" העשויים עצם שבמפרקי הכנפיים שלהם, המשמשים אותם במאבקים נגד עופות יריבים. המין הזה גם עוף המים הכי רעיל. הוא מבודד בגופו רעל הנקרא קנתרידין, שמקורו בחיפושיות מסדרת "הרפואניות" שהוא אוכל לעיתים. מינון של 10 מ"ג בלבד של רעלן זה עלול להיות קטלני לבני אדם.
שחפית הקוטב (Sterna paradisaea) שדוגרת מצפון לחוג הארקטי, עפה דרומה אל אזור אנטארקטיקה למשך החורף ששורר בחצי הכדור הצפוני - ובחזרה. אורכו של המסע הוא בערך 80,400 ק"מ או כמעט כפליים מהיקף כדור הארץ.
