דיווח: צה"ל זייף את מספר המתגייסים החרדים

חרדים בלשכת גיוס. ארכיון(צילום: עופר עמרם )

המדור לגיוס חרדים לצה"ל "ניפח" במשך שנים ארוכות את מספר המתגייסים החרדים כדי להתקרב ליעדי הגיוס ולהימנע מביקורת ציבורית. כך פורסם הבוקר (יום ד') בכאן רשת ב'. מתברר כי נתוני המתגייסים הוכפלו ואף שולשו על ידי צירוף נתונים של מתגייסים שאינם חרדים או דתיים כלל.

מנהלת חרדים חדשה בצה"ל שהוקמה ב-2018, והחלה לבצע בדיקה עצמאית של מספר החרדים שהתגייסו לשירות צבאי, מצאה פערים של מאות אחוזים בין מספר החרדים שדווחו בעבר לבין מספר החיילים החרדים בפועל.

מתברר כי במשך שנים המדור לגיוס חרדים זייף בכוונה את מספרם של החיילים החרדים שהתגייסו לצה"ל כדי לעמוד ביעדי הגיוס. הדיווחים המנופחים אף הועברו לגורמים שונים בתוך הצבא ומחוצה לו, בהם הרמטכ"ל, שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

בתחקיר שפרסמה כרמלה מנשה נמצא כי בשנת 2017 דיווח צה"ל על 3,070 חיילים חרדים שגויסו לצה"ל, אולם בפועל התגייסו רק 1,300 חיילים. בשנת 2011 היו 600 מתגייסים, אך בפועל דווחו על 1,200 חרדים שהתגייסו, ובכל שנה הגדילו את המספרים ודיווחו על עלייה. בצה"ל הוסיפו לרשימות המתגייסים החרדים גם מתגייסים שאינם חרדים וכאלה שאינם דתיים כלל.

בסוף 2018 הוקמה מנהלת חרדים צבאית חדשה שבראשה עומד סגן אלוף תלם חזן. הוא התבקש לדווח על מספר החרדים שהתגייסו באותה שנה, ערך ספירה עצמאית ופנה לכלל יחידות צה"ל - ומצא כי בצבא משרתים 1,650 חיילים חרדים בלבד. חזן התבקש על ידי גורמים בצבא לנפח את מספר החרדים, כך שיתאימו לנתוני 2017 שעמדו על 3,070 חיילים חרדים.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "לאחרונה התגלתה בצה"ל טעות בספירת החיילים החרדים בשנים האחרונות. עם היוודע הטעות הופקו לקחים באשר לקריטריונים לספירה ובאשר להקפדה על הגוף האמון על ספירת החיילים החרדים בתוך צה"ל. עוד יצוין כי הנתונים ביחס לשנת הגיוס 2018, שהסתיימה ביוני 2019, טרם סוכמו".

מנכ״ל תנועת "ישראל חופשית" אורי קידר אמר: "השקר שנחשף הבוקר מטריד במיוחד משום שהבלוף המספרי הזה הוא מה שהביא לתהליכי הדרת נשים בצבא, להשתקת שירת חיילות ולערעור פקודת השירות המשותף - לכאורה כדי להתחשב במספרי החרדים המתגייסים. הבלוף הזה עלה ועוד יעלה לכולנו ביוקר. ממשלות שימשיכו להימנע מלטפל בסוגיות דת ומדינה יקבלו מדינה שממשיכה לשקר לעצמה בצבא, בנישואים ובתחבורה ציבורית בשבת".

הניסיונות לגבש מתווה חלופי

מאז ביטול "חוק טל" בשנת 2012 על ידי בג"ץ בטענה כי אינו שוויוני, פעלו (ועדיין פועלות) הקואליציה והמפלגות החרדיות לגיבוש מתווה חלופי, שמצד אחד יסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות וינציח בפועל את הפטור הכמעט גורף הניתן להם משירות צבאי, ומצד שני ייצור מראית עין של קידום השוויון בנטל.

לצורך כך הוקמו ועדות מיוחדות בממשלה ובכנסת וגויסו מיטב המוחות הפוליטיים והמשפטיים, שלבסוף ניסחו חוק המציע שילוב הולך וגובר של חרדים בשירות הצבאי והאזרחי, בכמה פעימות, באמצעות יעדי גיוס שנתיים שאי עמידה בהם גוררת סנקציות פליליות ואזרחיות על תלמידי הישיבות והמוסדות עצמם, ומביאה לביטול החוק.

כדי להימנע ממציאות בלתי אפשרית שבה על כל צעיר חרדי בן 18 חלה חובת גיוס וכל תלמידי הישיבות מוכרזים כעריקים, נדרש משרד הביטחון להציג נתונים המוכיחים עמידה ביעדים.

לאחר הצטרפות ש"ס ויהדות התורה לממשלה ב-2015 בוצעו בחוק כמה שינויים לטובת הצעירים החרדים. ב-2017 התערב בג"ץ שוב בעניין ופסל את החוק כולו, ומאז מתקשים הפוליטיקאים לגבש מתווה חלופי שיעמוד בדרישות בית המשפט וגם יוסכם על כל סיעות הקואליציה ויזכה לרוב בכנסת. למעשה, כישלון המאמצים בעניין הביא להתפוררות הקואליציה בסוף 2018 ולשתי מערכות בחירות ב-2019.