שתף קטע נבחר

מכרו נחלה במושב, ודרשו 600 אלף ש' על ביצים

בעלי משק באבן מנחם הסכימו על סכום כ-1.5 מיליון שקל, אבל אז התעוררה מחלוקת מול הרוכשים: האם עליהם לשלם על 400 אלף הביצים בנחלה?

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה לטובת רוכשי נחלה במושב אבן מנחם שבגליל המערבי, בנוגע לסכום שיצטרכו לשלם עבורה: השופטת ברכה בר-זיו קבעה שהסכום שנקבע עבור הנכס בהסכם בין הצדדים כלל גם 400 אלף ביצים ששווין יותר מ-600 אלף שקל.

 

מסמך שכותרתו "זיכרון דברים" נחתם ביולי 2013, ובו הוסכם שהתובעים - ששוכרים את הנחלה החל מ-2011 - ירכשו את הזכויות בה. המחיר שצוין בו היה 1.54 מיליון שקל (בפריסת תשלומים). בסעיף אחר צוין כי "לקונה תינתן אפשרות להפחית את רכישת כמות מכסת הביצים במחיר של 1.55 שקל לביצה לא כולל מע"מ". בהמשך צוין כי "מכסת ביצים תחושב לפי 1.55 שקל לא כולל מע"מ לביצה סה"כ לפי 400 אלף ביצה 620 אלף שקל".

 

המוכרים הודו שמדובר בהסכם מחייב, והמחלוקת התמקדה בפרשנות סעיפים מסוימים בו. עיקר המחלוקת נסובה על השאלה אם התמורה שנקבעה בזיכרון הדברים כוללת רק את הנחלה או גם את מכסת הביצים. המוכרים טענו ששני הסעיפים מתווספים זה לזה.

 

שמאי שמונה בהסכמת הצדדים העריך את שווי הנחלה נכון ל2017 ב-1.3 מיליון שקל, ומכסת הביצים ב-600 אלף שקל. הרוכשים טענו שיש לאכוף את זיכרון הדברים כלשונו, באופן שהסכום שנקבע בו כולל את מכסת הביצים. בנוסף הם טענו שיש לקזז את דמי השכירות ששילמו מאז החתימה על זיכרון הדברים ועד מועד המכירה בפועל.

 

לתמיכה בטענתם הם הפנו לעדותו של מי שהיה באותה עת יו"ר המושב, שאמר כי נחלה כוללת "מבנה מגורים, מחסנים/מבנה לול, מכסת ביצים, שותפויות בנכסים בתוך האגודה ואדמות לעיבוד". לדבריהם, גרסת המוכרים לא הגיונית, שכן לפי גרסתם יוצא שהתמורה עבור הנחלה ומכסת הביצים הייתה 2.14 מיליון שקל – סכום גבוה ב-50% משווי השוק על פי קביעת השמאי.

 

בשלב מסוים טענו המוכרים שבזיכרון הדברים חסרים פרטים מהותיים, אך השופטת בר-זיו הבהירה כי נכללו הו הפרטים המהותיים כמו שמות הצדדים, מהות העסקה, המחיר, ומועדי התשלום, ודי בהם כדי לקבוע שזהו הסכם מחייב.

 

באשר לשאלה מה כולל המחיר, היא סברה שהסעיף שעוסק בחישוב מחיר מכסת הביצים, יכול להשתלב בסכום שבתחילת המסמך, שכן מדובר באופן החישוב ולא נאמר כי הסכום הוא בנוסף לתמורה הכוללת בגין העסקה. כמו כן, נקבע, מעבר ללשון המסמך גם יתר הנסיבות – בהן עדות יו"ר המושב לשעבר והערכת השמאי – מתיישבות עם פרשנות זו.

 

בהתאם להערכת השמאי מ-2017, בתוספת ריביות מאז ועד למועד פסק הדין, השופטת קבעה כי שווי התמורה כיום יעמוד על 1,945,600 שקל.

 

היא דחתה את טענת הרוכשים שביקשו לנכות מסכום הרכישה את דמי השכירות ששילמו לאורך השנים, לאחר ששוכנעה כי נוסח המסמך קבע במפורש כי "העברת הנחלה לשמו של הקונה יחול בתום כל התשלומים (השכירות החודשית וסכום הקנייה)". המוכרים חויבו לשלם לרוכשים שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל, שאותו הם רשאים לקזז מהמחיר עליהם לשלם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים