שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    נהלים חדשים: "מעצר ילדים מועמדים לגירוש - אמצעי אחרון"

    בעקבות הביקורת הציבורית, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה עדכנו את ההנחיות בנוגע לכליאתם של ילדים לעובדות זרות בלתי חוקיות במסגרת מבצע הגירוש. מעתה ייעצרו קטינים "רק כאשר עולה שאמצעים אחרים להבטחת יציאתם מישראל לא יהיו אפקטיביים"

    בעקבות הביקורת הציבורית על מעצר ילדי עובדות זרות ששוהות בישראל שלא כחוק, משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה הודיעו היום (ד') על עדכון הנהלים בנושא. במסגרת הנהלים המעודכנים נקבע כי "החזקה במשמורת של קטינים היא האמצעי האחרון שניתן לנקוט לצורך הבטחת יציאתם מישראל ויש לנקוט בו רק כאשר עולה, בסבירות גבוהה, שאמצעים אחרים להבטחת היציאה, כגון שחרור בערובה או בתנאים וסיוע כספי - לא יהיו אפקטיביים".

    תלמידים בבית הספר רוגוזין בתל אביב (צילום: מוטי קמחי)
    "מעצר קטינים כמוצא אחרון" (צילום: מוטי קמחי)

     

    הישיבה התקיימה במשרד המשפטים לפני כשלושה שבועות, בראשות המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר וד"ר רועי שיינדורף, ובהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין וההגירה וגורמים ממשלתיים נוספים. בהודעה נכתב כי בישיבה הוחלט, בהסכמת כלל הגורמים, לחדד את נהלי הרשות בנושא ולעדכנם כך ש"טובתו של הילד תהווה שיקול מרכזי בהחלטות על הרחקה מישראל או משמורת. לשם כך, לפני קבלת החלטה בדבר הרחקה של משפחה - ילדים מגיל 12 ומעלה יעברו שימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות. יש לבחון את טובת הילד ולשקול אותה גם כאשר מדובר בילדים שטרם מלאו להם 12 שנים, שבעניינם לא ייערך שימוע. במסגרת השימוע, תינתן לילד הזכות להביע בחופשיות דעה משלו בעניינו, תוך מתן משקל ראוי לדבריו".

     

    עם זאת, במסגרת הנהלים הודגש כי "טובת הילד איננה שיקול בלעדי. הכלל בדיני ההגירה, שקבוע בחוק הכניסה לישראל, הוא כי 'מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות ושוהה בישראל שלא כדין, יורחק ממנה בהקדם האפשרי, אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן'. שיקול רלוונטי נוסף הוא התמריץ ההגירתי שנוצר על ידי מתן מעמד בישראל. בהתאם לכך, המבחן באיזון בין השיקולים הוא האם שיקולי טובת הילד במקרה הפרטני מחייבים חריגה מהכלל שקובע החוק - ולא באיזו מדינה יש תנאים טובים יותר עבור הילד. יישומו של המבחן הוא בבירור השאלה, האם מעבר לקושי המובנה, שיש לכל ילד הנעקר מהמקום שאליו הורגל למקום אחר, כרוכה העקירה במקרה פרטני בפגיעה עודפת, שהיא קשה לאותו הילד, ומשום כך מצדיקה את השארתו בישראל".

    פגנה של מאות תלמידים מול בית הכלא גבעון במחאה על מעצרם של גנה בת ה-12 וראלף (הראל) בן העשר מהפיליפינים (צילום: יריב כץ)
    "טובת הילדים איננה שיקול מרכזי". הפגנה נגד גירוש ילדי עובדים זרים(צילום: יריב כץ)
     

    כ-20 ילדים, שנולדו וגדלו בישראל, ישבו בכלא בחודשים האחרונים, במסגרת מבצע הגירוש של עובדות זרות בלתי חוקיות, רובן מהפיליפינים. חלקם היו עצורים במשך יותר משבוע. האחרון שבהם הוא פייבור, תלמיד כיתה ג' בבית ספר הגליל בתל אביב, שבחודש האחרון נעצר ושוחרר פעמיים, ביחד עם אמו, שוהה בלתי חוקית מניגריה.

     

    מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, שלחה כמה מכתבים בנושא ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שבהם קראה לו להתערב כדי "להפסיק לאלתר כליאה של ילדים על לא עוול בכפם". וינדמן הוסיפה כי "שלילת חירותם של ילדים והחזקתם בתנאי כליאה, רק בשל החלטות המבוגרים האחראים עליהם או סטטוס ההגירה של הוריהם, מנוגדת לאמנה בדבר זכויות הילד ומהווה פגיעה אנושה בילדים ובזכויותיהם לחירות, לכבוד ולהגנה. מדובר בפעולה פוגענית שאין לה הצדקה והיא מנוגדת באופן קיצוני לעקרון טובת הילד".

    עו
    "כליאה של ילדים ללא עוול בכפם". עו"ד ורד וינדמן

    יונתן יעקובוביץ ()
    "ההנחיות מנוגדות לחוק המפורש". יונתן יעקובוביץ'

     

    לפני כחודש עשרות אמנים, אנשי רוח ואקדמיה חתמו על עצומה בקריאה להשבתת מערכת החינוך כל עוד עצורים ילדי עובדים זרים במסגרת מבצע הגירוש. את העצומה יזמו הורים מבתי ספר בתל אביב, שבהם לומדים ילדים שנולדו בישראל לעובדות זרות וגדלו בה ועומדים בפני גירוש. בין החתומים - המוזיקאים אביב גפן, ארקדי דוכין, יובל בנאי, שלומי ברכה, דיוויד ברוזה, שלמה גרוניך, מיקי גבריאלוב, יהלי סובול, פיטר רוט, דנה ברגר, ערן צור, גלעד כהנא וגל תורן; הסופרים דויד גרוסמן, אתגר קרת, אורלי קסטל-בלום, דורית רביניאן ואשכול נבו; המשוררת אגי משעול; התסריטאי רן שריג; המחזאי יהושע סובול; והשחקנים איתי טיראן, נטע גרטי, אפרת בן-צור, עידן אלתרמן ומירה עוואד. בין החותמים גם מנהל בית הספר לילדי הזרים ביאליק-רוגוזין בתל אביב, ג'לאל טוחי.

     

    מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר כי הארגון "מברך על ההצהרה המפורשת אם כי המובנת מאליה - החזקה במשמורת של קטינים היא האמצעי האחרון וטובת הילד תהווה שיקול מרכזי בהחלטה אם לעצרו או לגרשו מישראל. עם זאת, מטריד השיקול אודות 'התמריץ ההגירתי'. את עובדות הסיעוד שאת ילדיהן עוצרת עתה רשות ההגירה, מדינת ישראל תמרצה להגיע לכאן, מאחר שסברה שתוכל לייבא ידיים עובדות בלבד. רוב עובדות הסיעוד אכן עוזבות את הארץ בתום תקופת עבודתן החוקית. אם מדינת ישראל מתעקשת להמשיך ולייבא עובדות ועובדים ממדינות אחרות, עליה להסכין עם העובדה שיהיו ביניהם שיקימו משפחות ושילדיהם יגדלו כישראלים לכל דבר".

     

    מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, יונתן יעקובוביץ', מתח ביקורת על עדכון הנהלים: "אין לאפשר שינוי דרמטי כל כך של מדיניות ההגירה הישראלית על ידי משפטנים לא נבחרים ובזמן שהממשלה בתפקוד חלקי. יתרה מכך, ההנחיות מנוגדות לחוק המפורש. יש מקום לשקול את טובת הילד לעניין החזקה במשמורת, אבל הפיכתה ל'שיקול מרכזי' בכל הנוגע להענקת מעמד גם להורים תייצר תמריצים מסוכנים מאוד לניצול לרעה של מדיניות ההגירה של ישראל ובמקרי קיצון, של הילדים עצמם". 

     

    בתגובה לנהלים המעודכנים בנוגע לכליאת ילדים העומדים בפני גירוש, מסרה מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן: "סוף סוף, אחרי שלוש פניות בהולות של המועצה ליועץ המשפטי לממשלה - הוציא משרד המשפטים הנחייה מחייבת שאמורה לסיים את פעולות כליאת הקטינים הלא חוקיות והמנוגדות לאמנה בדבר זכויות הילד. אנחנו מצפים שרשות האוכלוסין וההגירה לא רק תקיים את ההנחיה ככתבה וכלשונה, אלא גם שלא תערים קשיים על הילדים מבחינת גובה ערבות וכיוצא בכך, שיהפכו את ההנחיה לאות מתה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים