ניקוי שולחן בוועדת הכספים: אושרה העברת 9.5 מיליארד שקל
הוועדה הגדילה את תקציב הביטחון ב-1.66 מיליארד שקל, ואישרה קיצוץ רוחבי של כ-1.47 מיליארד שקל מתקציב המשרדים לטובת תקציב משרד הרווחה, ההשכלה הגבוהה ופיתוח התחבורה. בין היתר אושר המענק לאינטל בסך 4 מיליארד שקל
בתום דיון סוער, אישרה היום (ד') ועדת הכספים העברות בתוך תקציב המדינה בסכום של 9.43 מיליארד שקל. בין היתר אושר קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ומענק לחברת אינטל בסך של 4 מיליארד שקל.
תשריינו חופש: ועדת הכספים לא הצילה את ביה"ס של החגים
אושרו פיצויים רטרואקטיבית למסעדנים ובעלי אולמות בעוטף עזה
הישיבה היום נערכה בצל דרישות חברים בוועדה שלא לאשר העברות תקציביות עד למתן מענה לכ-200 נערים ונערות הממתינים למקום במעונות נעולים, וכן לעצירת מימון הסייעות לילדים הסובלים מאלרגיה, בסוף החודש. הח"כים ציינו כי רק כך האוצר יענה לדרישתם, וכי יש לשנות את מאזן הכוחות בכל הנוגע לתקציבים במדינה.
חנן פריצקי, מנהל אגף בכיר במשרד הרווחה, הסביר כי "בסופו של יום נגיע לפתרון אבל אנחנו צריכים מספר ימים. במציאות שבה אנו נמצאים אי אפשר לבצע עצירה של התקציבים. אין לי יכולת לשלם למשפחות".
ח"כ מיקי לוי (כחול לבן) אמר כי "אני ממליץ לכולנו, לא יכול להיות שלא נעביר כסף למשפחות אומנות, לאוטיסטים ולשכר דירה".
העברת כ-187.4 מיליארד שקל למשרד הכלכלה והתעשייה. חלקו הגדול של התקציב (כ-4 מיליארד שקל) נועד כהרשאה להתחייב עבור מענק לחברת אינטל מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. בשל כך התחייבה החברה לבצע תוכנית השקעות בהיקף של כ-37 מיליארד שקל.
לראשונה: מסעדנים ובעלי אולמות אירועים בעוטף עזה יקבלו פיצוי
תשריינו חופש: ועדת הכספים לא הצילה את ביה"ס של החגים
אושרו פיצויים רטרואקטיבית למסעדנים ובעלי אולמות בעוטף עזה
7.513 מיליארד שקל אושר במסגרת העברות תקציביות בין ובתוך תקציבי המשרדים לשנת 2019, וכ-1.918 מיליארד שקל, שהם עודפי המשרדים משנת 2018, עברו לשימושם בשנת 2019. הדיון כלל רביזיות (בקשות של ח"כים להצבעה חוזרת) רבות, חלקן טרם נידונו.
דיון בוועדת הכספים
"אלפי ילדים בסיכון זקוקים לתקצוב"
מיד בתחילת הדיון הכריז יו"ר הוועדה משה גפני על הפסקה קצרה, לאחר שחלק מהח"כים הודיעו כי ימשיכו להתנגד להעברות. "יש כאן העברות שאם לא יאושרו, לא יהיו תשלומי שכר דירה למשפחות נזקקות, הן לא תקבלנה סיוע בשכר דירה", אמר גפני. ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) אמר כי "האוצר שיקרו לנו לפני מספר חודשים. מה האמת, זו שנאמרת לנו או שמוצגת בפני בג"ץ? אנחנו קובעים מה חשוב לנו וזה אותם נזקקים עבורם אנו נלחמים, אני קורא לכולם לעצור את הכל, זה הכוח שיש לנו".
יו"ר ועדת הכספים, משה גפני(צילום: אלכס קולומויסקי)
ח"כ אורלי לוי אבקסיס (העבודה-גשר) אמרה כי "יש לנו הזדמנות לקחת את העניינים לידיים ככנסת. יש לכם במשרד תקציבים שיכולתם בעזרתם לפתור את בעיית הילדים האלרגיים ולפתוח שני מוסדות של מעונות נעולים. הלכתם על מה שקל".
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר כי "חושבים שהח"כים הם הרעים והאוצר הם הטובים. צריכים להבין, אנחנו רוצים להביא עוד כסף לעם ישראל, והאוצר הוא שעוצר זאת". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) קבע כי "יש כאן תרגיל שמשרד האוצר לא נמצא פה כמעט, למעט נציג אחד שלא מהדרג המקבל את ההחלטות. האוצר מודע שיש מספר נקודות ממוקדות של עוול מתמשך והוא בורח, ובמקום זה הוא שולח את חשבי המשרדים לבוא ולהתמודד. צריך ללחוץ על האוצר".
ח"כ ינון אזולאי(צילום: מוטי קמחי)
"משרד האוצר עם אפס תשובות"
יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, אמר כי "ברור שאנחנו לא במגמה לעצור את המדינה, המגמה הנכונה היא לא לאשר את מה שאפשר לא לאשר. יש בעיה שכורכים באותה העברה דברים שחיוניים ודברים שאינם חיוניים, ומאלצים את חברי הוועדה לאשר העברות בלי בחינה מעמיקה שלהן".סגן הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, הסביר כי "במסגרת תקציב 2019 הגענו להסכמה עם הכנסת שיש עודפים לא מחויבים של כ-300 מיליון שקל בתקציב הכנסת, מתוכם כ-200 אנחנו צריכים לצרכים תקציבים שאושרו כבר. 100 מיליון מיליון נוספים הכנסת ביקשה להשאיר אצלה למקרה שתצטרך. אני מציע שננסה לעשות משהו עם חלק מהכסף הזה, לגבי הילדים האלרגיים והמעונות, זה כסף חד פעמי שנוכל להשתמש בו ב-2019. המצב קשה, הממשלה מוגבלת בקבלת החלטות. המשרדים בקושי מצליחים לתפקד".
ח"כ ניסנקורן הוסיף כי "בסופו של דבר בא משרד האוצר עם אפס תשובות, לצערי. אני חושב באופן אישי שזו לא התנהלות מכובדת של המשרד. גם מזלזלת כלפי הוועדה, אבל גם אנחנו צריכים לאזן את האחריות לתושבים. אני מציע שהעברות לא חיוניות לדעת הוועדה לא נאשר. גם העברות עתידיות שנחשוב שלא חיונית לא נאשר, עד שנקבל תשובות מהאוצר".
ח"כ אבי ניסנקורן(צילום: אבי מועלם )
ההעברות המרכזיות במסגרת תקציב 2019
קיצוץ רוחבי של כ-1.472 מיליארד שקל מתקציב משרדי הממשלה השונים. זאת לטובת תקציב משרד הרווחה, ההשכלה הגבוהה, בינוי ושיכון, ופיתוח תחבורה.
העברת 1.666 מיליארד שקל מהאוצר למשרד הביטחון. לנוכח הסיווג, הפירוט יינתן בוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון.
העברת כ-192 מיליון שקל ו-56 תקני כוח אדם מהאוצר למשרד העבודה והרווחה. התקציב נועד ברובו לזרוע העבודה במשרד, לביצוע התאמות תקציביות לביצוע בפועל - הוצאות תפעול, מרכז הכוון תעסוקתי במזרח ירושלים, לימוד הנדסאות לנשים חרדיות וערביות, תשלום לבתי הספר המקצועיים לנוער, הקמה של בתי ספר ושיפוץ בתי ספר קיימים, תקצוב המכללות הטכנולוגיות וכיסוי התחייבויות המדינה על סטודנטים במוסדות אלה. לעניין תקני כ"א, כ-30 מהם מיועדים למפקחי בטיחות בעבודה, ושישה עבור יישום חוק הפיקוח במעונות. ההעברה אושרה בכפוף לרביזיה.
במהלך הדיון בנושא אמרה ח"כ לוי-אבקסיס: "למה אתה לא מביא להצבעה את העברה למכללות הטכנולוגיות? אתה משחק משחקים כדי להרוויח רווח אישי, לכן אתה לא מביא את ההעברה להצבעה. יהיו עוד מרים פרץ וזה יהיה על הידיים של כולנו. לך חשובות המכללות, לי חשובים הילדים בסיכון. אנחנו נשנה את מאזן הכוח בוועדה הזו, אם האוצר יבין שאנחנו הריבון, המצב ישתנה".
ח"כ גפני ענה בתגובה: "איך את מדברת? הכל צביעות. נשים חרדיות לא צריכות לקבל חלק במכונים הטכנולוגיים? הן לא צריכות להשתלב? התקציב פה משאיר את הנשים החרדיות ללא תקצוב".
ראש סיעת הרשימה המאוחדת, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי "מה שהשגנו לעניין צרכי הרווחה במהלך הדיון זה חשוב, אבל להתעלם מנשים חרדיות זו צביעות".
ח"כ אחמד טיבי(צילום: אבי מועלם )
עוד נועד התקציב למימון התחזית המעודכנת ושיתופי פעולה של הרשות לחדשנות עם משרדי החקלאות, השיכון והחינוך וכן עם הביטוח הלאומי. כמו כן, למימון תמיכה לחברות המבצעות פרוייקטי מו"פ, בהוצאה עבור זירת הזנק ועבור זירת צמיחה.
ח"כ ניצן הורוביץ (המחנה הדמוקרטי): "אנחנו מתווכחים על רווחה וארבעה מיליארד שקל מוענקים לאינטל. האם זה הדבר החשוב ביותר שהממשלה והכנסת צריכים לתת? האם משרד האוצר יכול להתחייב שהמענק העצום הזה יוביל לתשואה למשק, למקומות עבודה? המדינה לא תרוויח שקל ב-15 השנה הבאות, בגלל ההפחתה במס לחברה".
ח"כ מיקי לוי השיב כי "ההעברה היא מתוקף התחייבות חוזית של המדינה. הייתי בזמן החתימה עם אינטל, היה שלב שלא חתמו, ומפעל נפתח באירלנד".
כשני מיליון שקל לתקצוב פרויקט שיפוץ ופיתוח של המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות ותקצוב פרויקט מחשוב.
כ-35 מיליון שקל עודפי שירותי דת. העודף נוצר בשל התחייבויות חוצות שנת תקציב מסגרת: קצבות למבני דת (אוכלוסייה יהודית), בתי עלמין, תפעול שוטף ובתי הדין הרבניים.
לפנייה לכתב/ת 
ועדת הכספים
מומלצים
