שתף קטע נבחר

שנה של ממשלת מעבר: סיר לחץ מתגבר

הסיכויים הגוברים והולכים לקיומה של מערכת בחירות שלישית מביאים את ישראל למצב בלתי נסבל - שבו היא מוגבלת ביכולותיה לנהל את המדינה. יש לכך השלכות על המצב המדיני - והבסיס לכך הוא כלכלי. סוגרים חשבון

הסיכויים הגוברים והולכים לקיומה של מערכת בחירות שלישית בסוף פברואר, מביאים את ישראל למצב בלתי נסבל - שבו במשך כשנה וחצי היא תנוהל על ידי ממשלת מעבר, שמוגבלת מאוד ביכולותיה בניהול המדינה. לחוסר יכולת התפקוד של הממשלה השלכות נרחבות גם על המצב המדיני, שחלקן עשוי לייצר "בעבוע" שעלול להבעיר מחדש דווקא את הגדה המערבית. והבסיס לכך הוא כלכלי.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

 

הפתרון לפקקים עובר דרך הגמשת העבודה המאורגנת

למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?

ההפגנות החברתיות רחוקות מאוד מחופי ישראל. בינתיים

 

"כבר למעלה משנה שאין אפשרות להגדיל את מכסת העובדים שמגיעים מהגדה המערבית לישראל כדי לסייע לתעשייה המקומית", סיפר השבוע תעשיין בכיר. לדבריו, כבר באוגוסט אשתקד הוא ביקש היתר להגדיל את מספר העובדים הפלסטינים שהוא מעסיק במפעליו כדי לעמוד בביקושים, אך נתקל בקשיים.

עובדים פלסטינים במפעל ישראלי (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
עובדים פלסטינים במפעל ישראלי(צילום: רויטרס)

פנייה למשרד האוצר העלתה שהצוות הבין משרדי, שמחלק את מכסות העובדים הזרים לתעשייה או לחקלאות, ממשיך לפעול כסדרו, ואף התכנס בזמן ממשלת המעבר; אבל על מנת להגדיל את המכסה הכוללת, נדרשת החלטת ממשלה. וזו, מתברר, לא יכולה להתקבל בעת ממשלת מעבר. המשמעות: הדרך היחידה של מפעלים לקבל עובדים נוספים היא רק על חשבון מפעלים אחרים. העוגה נשארת באותו הגודל, ולא משנים הצרכים.

 

"העסקת עובדים מהגדה זה win-win", הסביר התעשיין. "אנחנו מקבלים את העובדים הנדרשים לנו כדי לצמוח ולהתרחב, והעובדים מקבלים פרנסה נאה שמרחיקה אותם מעוני ומייאוש, שאחר כך עלול להתלקח. גם במערכת הביטחון רוצים בכך".

 

למה לא לחפש עובדים בשוק המקומי?

"קשה למצוא עובדים ישראלים שיתאימו למה שאני צריך", הוא אומר ומתייחס בעיקר לאלמנט הפיזי של העבודה.

 

מנגד, גורמים באוצר ציינו כי אחת הסיבות לכך היא השכר הנמוך המשולם לעובדים הפלסטינים, שחוסכים בעלויות ההעסקה לתעשיינים. יש מקום לטענות של שני הצדדים, והן צריכות להישמע בדיון מסודר, שבסיומו תתקבל החלטה לכאן או לכאן. הבעיה היא שבהיעדר ממשלה, אין אפילו את האפשרות לדון בכך.

 

אל תצפו שנתלהב

ינואר 2018: שר התחבורה, ישראל כץ, מצהיר בחגיגיות שקו הרכבת המהירה והחשמלית בין תל אביב וירושלים ייפתח בפסח.

 

מרץ 2018: חודשיים אחרי ההכרזה, רכבת ישראל מודיעה שלא התקבלו כל האישורים להפעלת הקו והיא תידחה בשישה חודשים. השר כץ מבטיח שהרכבת תפעל בסוכות.

 

 
אוגוסט 2018: הקו אכן צפוי להתחיל לפעול בסוכות, אך כעת מתברר שיגיע רק עד תחנת נתב"ג. הנוסעים? שיחליפו רכבת.

 

ספטמבר 2018 עד נובמבר 2019: הרכבת מירושלים אכן נוסעת, אך לא מגיעה לתחנות שנמצאות צפונית לתחנת ההגנה בתל אביב. תקלות מרובות פוקדות את נסיעותיה.

 

נובמבר-דצמבר 2019: תנועת הרכבות באזור תל אביב משובשת בשל הצורך בהקמת התשתיות שיאפשרו לרכבת מירושלים להגיע גם לתחנות הצפוניות לתחנת ההגנה. שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', מבטיח שפתיחת הקו המלא קרובה מתמיד.

 

19 שנה אחרי שאושר הפרויקט בממשלה, צפוי סוף־סוף קו הרכבת המהירה ירושלים-תל אביב לפעול לפי התכנון. אחרי כל כך הרבה כשלים ודחיות, הציבור מתקשה להתרגש ומעדיף להתמקד דווקא בשיבושים הצפויים בשבועיים הקרובים.

 

אין אזעקות חינם

בבוקר 12 בנובמבר קמה מדינת ישראל למערכה צבאית חדשה שזכתה לשם "חגורה שחורה". מאות אלפי אזרחים התעוררו לשמע אזעקות שפקדו יישובים רבים מדרום הארץ ועד לגוש דן. אל אולפני הטלוויזיה מיהרו להגיע אנשי פיקוד העורף כדי למסור את ההנחיות לציבור, אחת מהן הייתה חריגה במיוחד נוכח הזמן הקצר שעבר מתחילת ההסלמה: אין עבודה בגוש דן.

 
שעות ספורות לאחר מכן, כשצהרי היום התקרבו, התהפכה ההנחיה ופיקוד העורף התיר עבודה במקומות שבהם יש מרחבים מוגנים. זה היה כבר בשעה שבה לא היה כמעט היגיון לשלוח עובדים אל מקומות העבודה שלהם, בטח כשרובם שהו עם ילדיהם בבתים אחרי שבוטלו הלימודים במערכת החינוך.

 

ההנחיות הלא עקביות והבעייתיות הללו לא מנעו מנציבות שירות המדינה ואגף החשב הכללי לקבוע השבוע שלכל עובד שלא הגיע לעבודתו ב־12 בנובמבר ינוכה יום חופש. אין לכם ימי חופש צבורים? תיכנסו למינוס.

 

כלומר, לא רק שהמדינה (פיקוד העורף) שיגרה הנחיות שנויות במחלוקת להתנהלות האזרחים, בזמן שרבים מהם היו בקו האש, עכשיו העובדים גם צריכים לשלם על כך מכיסם. חלם זה כאן.

The Iron Dome missile defense system (Photo: AFP)
כיפת ברזל(Photo: AFP)

מישהו ראה שר בסביבה?

חידה למתקדמים: בשעה שהעולם טרוד בהשלכות זיהום האוויר על כדור הארץ, האם תוכלו להגיד (בלי לבדוק בגוגל) מיהו השר להגנת הסביבה בממשלת ישראל?

 

אחסוך לכם את הבדיקה. מדובר באיש שבתמונה: זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת. מקומו של אלקין נפקד השבוע מוועידת האקלים החשובה במדריד (שר האנרגיה, יובל שטייניץ, נסע במקומו) בטענה שהוא נדרש למו"מ הקואליציוני המורכב - הסבר שהיה מניח את הדעת, אם השר אלקין היה מקדיש אפילו חצי מהמרץ שהוא משקיע בעניינים פוליטיים, גם לעניינים שקשורים למשרד שהוא עומד בראשו ב-3.5 השנים האחרונות.

זאב אלקין (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)
זאב אלקין(צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
עובד פלסטיני במפעל ישראלי
צילום: רויטרס
מומלצים