שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות

      אתלטיקו רוצה לשבור את הקללה / תוכן גולשים

      לקבוצה של דייגו סימאונה יש כינוי מוכר אחד שמשתמשים בו בעולם, אבל הגיע הזמן לדבר על כינוי מעט שונה שדבק בקבוצה - ועל הדרך בו היא אולי תצליח להעלים אותו

      לאתלטיקו מדריד יש כינוי אותו כולם מכירים, הקולצ'ונרוס, ובתרגום מספרדית - המזרנים. אך המועדון שמגיע מגדות נהר המנסנרס זכה לכינוי נוסף עם השנים, כינוי אפל יותר, חשוך יותר והאמת, מעט משפיל. כינוי שהסיפור החבוי מאחוריו גרם לאוהדי המזרנים לפרוץ בבכי על המזרנים.

       

      אז פחות נעים להכיר, Atletico (el pupas) de madrid: נחזור בזמן לתאריך 15/5/1974, אצטדיון הייזל שבבריסל שאירח את גמר גביע אירופה לאלופות.

      אתלטיקו פגשה בבאיירן מינכן של גרד מולר. במהלך 90 הדקות לא נכבשו שערים והמשחק הלך להארכה. בדקה ה-114 היה זה לואיס אראגונס שהעלה את אתלטיקו ליתרון ונראה שהקולצ'ונרוס עמדו לזכות בפעם הראשונה בתולדותיהם בגביע האירופי הנכסף. 42 שניות לסיומה של ההארכה, 42 שניות המבדילות בין תהילה לבין מפח נפש, ותתרגלו, וכשמדובר באתלטיקו זה תמיד ייגמר במפח נפש, הכל התחיל. באיירן משווה את התוצאה, ובמתכונת הישנה ומחוסרת בעיטות העונשין, יש משחק חוזר. לאחר המשחק, נשיא המועדון ויסנטה קלדרון טבע את המושג Pupas באומרו - "Somos el Pupas FC". את משמעות המילה קשה לתרגם לעברית, אבל הרעיון העומד מאחוריה הוא קללה. כעבור יומיים, הקבוצות נפגשו פעם נוספת והפעם התוצאה הייתה 0:4 לזכותה של באיירן מינכן! התפרקות טוטאלית של הספרדים וכתם שחור בהיסטוריה האדומה-לבנה שיאפיל על המועדון עוד שנים רבות.

       

      אצטדיון ויסנטה קלדרון (צילום: גטי אימג'ס) (צילום: גטי אימג'ס)
      אצטדיון ויסנטה קלדרון(צילום: גטי אימג'ס)

       

      נקפוץ 40 שנה מאוחר יותר לגמר ליגת האלופות 2014. אתלטיקו פגשה את יריבתה העירונית ריאל מדריד לגמר שכל כולו מגיע מבירת ספרד. אצטדיון האור בליסבון אירח גמר של דרבי ראשון מסוגו בהיסטוריית המפעל. גם הפעם אתלטיקו הייתה הראשונה לכבוש ותקוותיהם של האוהדים הלכו והתחזקו ככל שחלף הזמן אל עבר שריקת הסיום, אבל באותם רגעים לאוהדי אתלטיקו הוותיקים חלף בראש זיכרון צרוב אחד, אותו שער שוויון של באיירן בגמר המקולל של שנת 74’. וכאשר הראש של האוהדים עסוק בחלום הבלהות, ראשו של סרחיו ראמוס עסוק בלהפוך את חלום הבלהות למציאות. הלבנים משווים  בתוך תוספת הזמן והסיפור מתחיל לחזור על עצמו. אתלטיקו מצאה עצמה פעם נוספת בנקודה הנמוכה ביותר שהיא יכולה לתאר, רק שאז הגיעה מדריד בהארכה עם שלושה שופלים בדמות בייל, מרסלו ורונאלדו שחפרו בור עמוק יותר לפופאס. רביעייה. שוב רביעייה שאתלטיקו סופגת בגמר החשוב ביותר. וכמו שמטאדור מתעלל בשור המדמם בזירה, כך מדריד התעללה באתלטיקו שלא הצליחה לעמוד על רגליה. הקללה של ויסנטה קלדרון ממשיכה לרחף מעל הרוחיבלנקוס ומסרבת להיעלם.

       

      ואם כבר מזכירים את ויסנטה קלדרון, לדרבי האחרון במגרש המיתולוגי לפני הריסתו, אתלטיקו הגיעה במטרה להביא לה, לאוהדים ולקלדרון כבוד אחרון. וגם כאן, האדון שעליו קרוי המגרש צדק, פופאס הייתם ופופאס תישארו. 0:3 מנחילה ריאל למארחת, ואתם מבינים לבד שכבודם של הפופאס נרמס כמעט בכל דרך אפשרית.

       

      אך קיימת סיבה לאופטימיות זהירה. לאחרונה, נחשפנו לתמונה של היציע האחרון שנשאר מהקלדרון, אותו יציע מפורסם ומוזר שמתחתיו עובר כביש מהיר. אולי מה שאתלטיקו הייתה צריכה לעשות זה למחוק מעליה את אותו הזיכרון מהלילה ההוא לפני ארבעה עשורים. ועכשיו, עם הריסת הפיסה האחרונה מזכרו של הוויסנטה קלדרון, האצטדיון הקרוי על שם המקור של קללת הפופאס, זה הזמן להגיד שלום ל-Atletico el pupas de Madrid וברוכה הבאה-Atleti! Atleti! Atletico de Madrid!

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים