שתף קטע נבחר

יפתח רמון: "מסרבים להפוך שם נרדף לטרגדיה"

בנאום בפלורידה, הכריז בנם של אילן ורונה רמון ז"ל שימשיך בפעילות החינוכית של הוריו: "ממשיכים לקחת את העצב והשכול ולהפוך אותם לפעולות שמייצרות עתיד טוב יותר. מתעקשים לבחור בחיים"

יפתח רמון, בנם של אילן ורונה רמון ז"ל, אמר הלילה (יום ו') בכנס בפלורידה: "אנחנו מסרבים ששם המשפחה שלנו יהפוך לשם נרדף לטרגדיה. כל אדם יכול להפוך טרגדיה למשהו שמייצר עתיד טוב יותר". הוא נאם מעל במת IAC בהופעה פומבית ראשונה והכריז שימשיך את דרכם של הוריו בפעילות החינוכית למען ילדי ישראל.

 

 

 

"אחיי ואני ממשיכים לקחת את העצב והשכול ולהפוך אותם לפעולות שמייצרות עתיד טוב יותר. אבא, אמא ואסף הקדישו את חייהם לישראל ולעם היהודי. זו החובה והזכות שלי להמשיך את המשימה שלהם - זו המשימה של כולנו עכשיו", אמר. בסיום הנאום נותר הקהל לעמוד כמה דקות והריע ליפתח במחיאות כפיים.

 

יפתח סיים את נאומו באמירה שהמשימה להירתם לפעילות חברתית למען ילדי ישראל היא משימתם של כולם, אזרחי ישראל והקהילות בתפוצות גם יחד - וזוהי גם צוואתם של בני משפחתו.

יפתח רמון בכנס הIAC (צילום: נועם גלאי)
יפתח רמון בכנס IAC(צילום: נועם גלאי)
  

ואלו דבריו המלאים:

"ערב טוב,

כשהייתי בן תשע, איבדתי את אבי - אלוף משנה אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון. כשהייתי בן 16, איבדתי את אחי הבכור- טייס הקרב סרן אסף רמון. ובשנה שעברה אימי - רונה רמון, נפטרה ממחלת הסרטן. הם כולם איתי כאן היום. קוראים לי יפתח רמון ואני כאן כדי לומר לכם - שמשפחתי ואני מתעקשים שהשם 'רמון' לא יהפך לסמל לטרגדיה או שכול. אני כאן כדי לומר לכם שכל אדם יכול לקחת כאב, צער או שכול ולהפוך אותו לפעולה. לפעולה שמייצרת עתיד טוב יותר. כשאבא נבחר לאסטרונאט הישראלי הראשון, הוא הבין שהוא צריך לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל. הוא לקח איתו חפצים ששיקפו את הקשר שלו לעבר האישי שלו, ולעם שלנו. אוכל כשר, מזוזה, ציור יפיפה שצייר ילד שחלם על חופש בגטו טרזינשטאט, וספר תורה קטן איתו עלה ילד לתורה בבר מצווה במהלך השואה.

 

אבא תמיד חיפש משמעות 'גדולה יותר' וכוונה בחיים. הוא נהרג על סיפון מעבורת החלל קולומביה עם חבריו - ריק, ווילי, מייק, קיי-סי, לורל ודייב. הוא נהרג כשהוא מגשים את החלום שלו. לשרת את המדינה שלו, ואת העם שלו. הוא נהרג כגיבור ציוני. מייק מאסימינו, אסטרונאט שהתאמן עם אבא, כתב בספרו: "כשאיבדנו את אילן, איבדנו יותר מטייס נהדר או חבר נפלא. איבדנו מישהו שרצה לייצר עתיד טוב יותר, באחד האזורים הכי קשים בעולם".

 

ההורים שלי גידלו אותי להבין שכדי למצוא משמעות לחיים, צריך למצוא מטרה, ולהאמין במה שאתה עושה. אני מאמין שחינוך ונתינה היא הדרך הטובה ביותר לייצא חברה טובה יותר. ובכך טמון גם הסיכוי שלנו לעתיד טוב יותר. אבא שלי האמין בזה, אמא שלי האמינה בזה והיא זו שגרמה להכול לקרות. אחרי שחזרנו לישראל, בחרנו בחיים. אימי התחילה לעסוק בפיעלות חינוכית, ואסף אחי הגשים את חלומו והפך לטייס בחיל האוויר הישראלי. טקס סיום קורס הטיס שלו היה חגיגה לאומית ענקית. כיוון שסיים כמצטיין, נשיא המדינה שמעון פרס העניק לו את כנפי הטייס אסף הפך לסמל של קימה ממשבר. של התרוממות רוח מטרגדיה.

 

כמו אבא, גם אסף נהרג כשהוא מגשים חלום. גם אסף נהרג כשהוא משרת את המדינה שלו. הוא איבד את חייו בתאונת אימונים כשהוא טס על F-16 בדרום ישראל. היינו הרוסים. והרגשנו חסרי תקווה. באופן אישי, הייתי שבור לגמרי. אמא נהגה לומר ש"יד הגורל, הטבע או האלוהות פוגעת בכולנו. מי יותר ומי פחות. וכל מה שנשאר לנו כבני אנוש זו הבחירה. איך אנחנו בוחרים לקום ואילו צלילים אנחנו בוחרים לנגן". אחרי המוות של אסף, כולנו בחרנו שוב בחיים.

 

טל, אחי הגדול, הוא מוסיקאי. מוסיקה היא האור בחייו והוא מצליח לעורר השראה באמצעותה. נועה אחותי הצעירה, היא אמנית מוכשרת, האיכות האמיתית של האמנות שלה, היא שכל אדם יכול לראות את הרגשות שלה דרכה. ואני גיליתי בשלב מסוים. שלעזור לאחרים עוזר לי. זה היה בערך בזמן השיחות הראשונות שלי עם אמא על ההקמה של 'קרן רמון'. היא ידעה שההקמה תהיה קשה, אבל היא ידעה שהיא רוצה להמשיך את הדרך של אבא ואסף. אמא התחילה לעבוד בלנתב את המשברים שחווינו לכח חיובי איתו היא תשפיע על הדור הבא.

יפתח רמון בכנס הIAC (צילום: נועם גלאי)
יפתח רמון ממשיך בדרכם של הוריו(צילום: נועם גלאי)

"החובה שלי - להמשיך את המשימה שלהם"

היא ביקשה מהאסטרונאטים שהגיעו לאזכרה של אבא להעביר הרצאות בכיתות. זו הייתה התחלה של שבוע החלל הישראלי - שמובל היום על ידי משרד המדע. לוקחים בו חלק 100 אלף ילדים מדי שנה. היא חברה ליזמים חברתיים, והיום יותר מ-20 טייסות מבצעיות, בהם משרתים החברים של אסף, מתנדבות בתכנית 'מועדון הטייסת'. היא סייעה להקים כנס מקצועי ליזמי חלל ישראלים בו הם יכולים להציג את הרעיונות שלהם. היא יזמה יחד עם הממשלה ועיריות פתיחה של קרנות מלגות, מרכזי מדע וחלל, תחרויות מדעים לילדים. היא תמיד אמרה שהיא לא מעוניינת בהנצחה של 'אבנים' - בניינים או רחובות, אלא ברוח - בחינוך והשראה. גם בזמן בו חלתה בסרטן, היא הספיקה להניח אבן פינה למכינה קדם צבאית על שם אסף, שמעניקה הזדמנות אחרונה לבני נוער לגיוס.

 

החינוך נתן לכולנו תקווה וכוח. אמא מעולם לא רצתה שאנשים יזכרו אותה כאם או אישה שכולה. לפני שנה היא זכתה בפרס ישראל על היותה אישה מעוררת השראה, ועל מפעל חיים חינוכי יוצא דופן. היא נפטרה בשנה שעברה. גארת ריזמן, אסטרואנט מנאס"א וחבר שלנו, אמר על אמא בטקס האשכבה שלה, שהייתה לה 'מתנת אלוהים'. היא ידעה לא רק לראות מי האדם שעומד מולה, אלא ידעה גם מה הוא יכול להיות. זה מה שהניע אותה. להעניק הזדמנות ומשמעות לאנשים מסביבה.

 

אני כאן כדי לומר שזה הסיפור של המשפחה שלי. אנחנו מתעלים את הטרגדיות שלנו לכוח של טוב. אנחנו מסרבים ששם המשפחה שלנו יהפוך לשם נרדף לטרגדיה. הוא לא. שם המשפחה שלנו צריך לסמל תקווה, הגשמת חלומות, וצמיחה מתוך משבר.

 

אנחנו ממשיכים לקחת את העצב והשכול ולהפוך אותם לפעולות שמייצרות עתיד טוב יותר. זו הדרך שלי ושל משפחתי להמשיך את המורשת של אבא, אמא ואסף. למרות כל מה שעברנו בשנים האחרנות - אנחנו מתעקשים לבחור בחיים. ואנחנו בוחרים בהם כל יום. אז אני רוצה להזמין אתכם לעזור לנו לסייע לכמה שיותר ילדים. אבא, אמא ואסף הקדישו את חייהם לישראל ולעם היהודי. זו החובה והזכות שלי להמשיך את המשימה שלהם. זו המשימה של כולנו עכשיו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נועם גלאי
יפתח רמון בנאומו
צילום: נועם גלאי
מומלצים