בנות מצליחות יותר בפיז"ה. ומה קורה אז?
בנים נוטים לאחר יותר, להשקיע פחות, לקרוא פחות ולזלזל בבית הספר. זה ניכר בתוצאות הבחינה הבינלאומית, אבל משהו קורה עד שמגיעים לאקדמיה
(Photo: Shutterstock )
48 נקודות. זה הפער בין בנים לבנות בישראל בתחום הקריאה במבחן פיז"ה. לטובת הבנות. הפער הממוצע בין בנים לבנות במדינות המשתתפות בבחינה בתחום הקריאה הוא 30 נקודות. כלומר, זאת מגמה בינלאומית, רק שאנחנו לוקחים אותה רחוק.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
עיקר ההתייחסות לתוצאות הפיז"ה שפורסמו בשבוע שעבר עסק בפערים בין יהודים לערבים, בין המרכז לפריפריה, ובאופן כללי בכך שהמקום שבו נולדת משפיע יותר מדי על הסיכוי שלך להצליח. אלה כמובן פערים דרמטיים שדורשים התייחסות רצינית, אבל אי אפשר להשאיר את המגדר בצד, כי הוא חלק מהתמונה. כל הזמן שם, אבל הכי שקוף.
אחרי מבחן הפיז"ה הקודם, ה–OECD פרסם ניתוח מקיף של ההטיות המגדריות בחינוך בהתבסס על הציונים, והוא הצביע על כך שבנים נוטים לאחר יותר לבית ספר, להשקיע פחות במטלות, לקרוא פחות בשעות הפנאי, שיש להם יחס יותר שלילי ללימודים באופן כללי, והם נוטים יותר לחשוב שבית ספר הוא בזבוז זמן. כל התופעות האלה מובילות להישגים נמוכים יותר של בנים בקריאה.
ולא מדובר רק בתחום הקריאה: באופן כללי, יש יותר בנים מאשר בנות בקרב התלמידים בעלי ההישגים הנמוכים ביותר (אלה שלא מגיעים לציון המינימלי במבחני הפיז"ה). שישה מתוך 10 תלמידים עם הישגים נמוכים הם בנים. נראה שהסלחנות כלפי חוסר ההשקעה של בנים בלימודים מהווה פקטור מרכזי בהישגים הנמוכים שהם מציגים במבחן הפיז"ה.
ציונים זה לא הכול, והדו"ח המלווה את התוצאות השנה מצביע על כך שאף שבנות סגרו את הפער ברמה הפורמלית, המגדר עדיין משפיע על השאיפות שלהן לעתיד. בישראל, הציון הממוצע של תלמידות במתמטיקה ומדעים גבוה יותר מאשר הציון הממוצע של התלמידים, אבל בקרב כלל בעלי הציונים הגבוהים ביותר במתמטיקה ומדעים - יש יותר בנים מאשר בנות.
הדו"ח מצביע על כמה גורמים עקרים לפער הזה. אחד מהם קשור ברמות גבוהות של לחץ בקרב התלמידות בעלות ההישגים הגבוהים ביותר, ונטייה לביטחון עצמי נמוך ביכולת שלהן לענות על שאלות במתמטיקה ומדעים, מה שפוגע ביכולת למקסם ההישגים. נראה שהנטייה של בנות להשקיע יותר בלימודים באופן כללי מסייעת להן להצליח במתמטיקה ומדעים, ומאזנת במידת מה את האמון הנמוך שלהן ביכולות של עצמן. אבל גם בישראל מספר הנשים שבוחרות ללמוד באוניברסיטה את מקצועות ההנדסה וההייטק נשאר נמוך לעומת הגברים.
החדשות הטובות, לפי הדו"ח, הן שלא נדרשות רפורמות יקרות כדי לצמצם את הפער הזה, אלא מאמץ מתואם של הורים ומורים להיות מודעים להטיות המגדריות שלהם עצמם, הגלויות והסמויות. הדו"ח ממליץ להשקיע בהכשרות של צוותי חינוך כדי לתת לבנים ובנות הזדמנות מלאה להצליח בבית ספר.
איך נותנים לבנות ובנים הזמנות שווה? אני מצטרפת לרוח האופטימית של הדו"ח, אבל זוכרת שמאמץ ומודעות הם רק ההתחלה. בלי שינוי ממשי בפדגוגיה, במישוב והערכה, בתקשורת, בניהול הכיתה ועוד, ההטיות יישמרו. את הרצון לתת לבנות ובנים הזדמנות שווה להצליח צריך לתרגם לפעולות מעשיות, ולהחליף את הפדגוגיה שמשמרת הטיה מגדרית, בפדגוגיה שמקדמת שוויון.
- יעל בוים-פיין היא מנהלת המרכז הישראלי לשוויון מגדרי בחינוך, האגודה לקידום החינוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יעל בוים-פיין
the photoset
מומלצים
