שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אין מים: כך משפיעים שינויי האקלים על מפלי ויקטוריה

    הזרימה במפלים המפורסמים שבדרום יבשת אפריקה נמוכה מאוד מבעבר ומדענים אומרים כי זו תוצאה של שינוי האקלים. נשיא זמביה: "תזכורת בוטה למה שעושה שינוי האקלים לסביבתנו"

     

     

     

    הבצורת הקשה במאה השנים האחרונות האטה מאוד את זרימת המים במפלי ויקטוריה המפורסמים שבדרום יבשת אפריקה. במקום זרם חזק מאוד של מים, יש טפטוף קל. החשש הוא כי שינוי האקלים עלול לפגוע קשות באחת האטרקציות התיירותיות הגדולות ביותר באזור. מדענים אומרים בפירוש כי מדובר בתוצאה הרסנית של שינוי האקלים. מדובר במפל מים גדול בנתיבו של נהר זמבזי (Zambezi) בין זמביה מצפון לזימבבווה מדרום. מפלי ויקטוריה רחבים ועמוקים פי שניים ממפלי הניאגרה. גובהם המרבי 128 מטרים, ורוחבם המרבי 1.5 ק"מ. 

     

    בדרך כלל הזרמים במפל מאטים במהלך העונה היבשה, אך גורמים רשמיים אמרו כי השנה יש ירידה חסרת תקדים ברמות המים במפל. דומיניק ניימבה, המוכר מזכרות לתיירים ליד המפלים, אמר: "בשנים קודמות, כשיש התייבשות, לא מדובר ברמה כזו. זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים את המפלים כך". הוא הוסיף כי הדבר משפיע על מספר התיירים המגיעים למקום: "הם רואים באינטרנט שאין זרימה ולא מגיעים".

     

    מפלי ויקטוריה, בעבר וכיום (צילום: רויטרס)
    מפלי ויקטוריה, בעבר וכיום(צילום: רויטרס)

     

    בימים אלה דנים במדריד, בוועידת האקלים השנתית, בניסיון לעצור את ההתחממות הגלובלית, הנוצרת מפליטת גזי חממה. אזור דרום יבשת אפריקה סובל בשנים האחרונות ממחסור במים, דבר המשפיע על חייהם של כ-45 מיליון בני אדם הזקוקים לסיוע.

     

    אבל לא מדובר רק פגיעה במים ובמזון. זימבבואה וזמביה סובלת מדי פעם מהפסקות חשמל, כיוון ששתי המדינות מייצרות חלק מהחשמל שלהן באמצעות כוח המים במפלים ובנהר.

     

    מנתוני רשות נהר זמבזי עולה כי זרימת המים הייתה הנמוכה ביותר מאז 1995, ונמצאת מתחת לממוצע של עשרות השנים האחרונות. נשיא זמביה אדגר לונגו כינה זאת "תזכורת בוטה למה שעושה שינוי האקלים לסביבתנו".

     

    מראה מדהים, שמושך תיירים

    מפלי ויקטוריה נוצרים עם נפילת מי נהר זמבזי לתהום תלולה שעומקה 108 מטרים. בזרם המרכזי זורמים כ-33,000 מטרים מעוקבים לשנייה בקירוב. עוצמת הנפילה יוצרת שאגת מים אדירה ומעטה מצועף של נתזי מים. משום כך ילידי המקום, בני קלולו-לוזי ( Kalolo-Lozi), כינו את הנהר "עשן רועם" (Mosi-oa-Tunya). שפת התהום מחולקת בכמה איים וצוקים, ובעונות יבשות צדו המזרחי של הנהר יבש, ושטף הזרימה נמוך.

     

    מפלי ויקטרויה, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)
    מפלי ויקטרויה, בשבוע שעבר(צילום: רויטרס)

    מפלי ויקטרויה, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)
    מפלי ויקטרויה, בשבוע שעבר(צילום: רויטרס)

     

    מי המפלים אינם נופלים לאגן פתוח, אלא לבקיעים שרוחבם נע מ-25 מטרים ועד ל-75 מטרים. ההבדלים נוצרים בשל מדרונות ומצוקים, והמוצא היחיד מהבקיעים הוא בערוץ צר בקיר הסלע, שלוש חמישיות הדרך מהקצה המערבי בקירוב, ודרך ערוץ זה שגודלו פחות מ-65 מטרים ורוחבו 120 מטרים, שוצף הנפח האדיר של הנהר. סוף הערוץ נגמר בבריכה עמוקה ובה מי המפל קוצפים בימי שיטפונות. המשך הערוץ נחצה על ידי גשר מפלי ויקטוריה (זמבזי) המוביל רכבות, מכוניות ואנשים בין זמביה לזימבבווה. מי הנהר ממשיכים את דרכם בפתלתלות ועיקשות בערוץ בקוטה (Bakota) במישור בזלת ארוך, 100 ק"מ בקירוב.

     

    החוקר הסקוטי, דיוויד ליווינגסטון, היה לאירופי הראשון שראה את המפלים ב-16 בנובמבר 1855, והעניק להם את כינויים על שם המלכה ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת. סביב מפלי ויקטוריה הוקמו פארקים לאומיים (הפארק הלאומי מפלי ויקטוריה בזימבבואה, ופארק טוּנְיָה אוֹאָה מוֹסִי בזמביה). את הפארקים פוקדים תיירים רבים, ובהם שפע אטרקציות ומתקני נופש. מינים רבים של עצי שיטה, דקל, תאנה וטיק צומחים באיזור זה, ובעלי חיים כאנטילופות, היפופוטמים, פילים, ג'ירפות, זברות, ראמים, אריות ונמרים גודשים את הפארק. בצוקי סלע גרים בזים, ועיטים. ב-1989 נכללו המפלים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    מימין המפל כיום, משמאל בימים הטובים
    צילום: רויטרס
    מומלצים