שתף קטע נבחר

אושרה תוספת תקציב של 42 מיליון שקל לקופ"ח לטובת התחשבנות עם בי"ח

לפי ההסכם בין משרד האוצר והבריאות, כללי ההתחשבנות לשנת 2020 בין קופות החולים לבתי החולים יהיו דומים לאלה של השנים 2017-2019, אך התקרה שממנה יקבלו הקופות הנחות מבתי החולים תועלה; הן ישלמו לבתי החולים 42 מיליון שקל, ויפוצו תקציבית בסכום דומה

משרדי האוצר והבריאות הגיעו היום (ג') להסכמה סביב שיטת ההתחשבנות ("קאפ") בין בתי החולים לקופות החולים לשנת 2020. כך עולה ממכתב ששיגרו ליאור קוטלר, רפרנטית בריאות במשרד האוצר ונריה שטאובר, תמחירנית ראשית של משרד הבריאות, לראשי המערכת. 

 

תשריינו חופש: ועדת הכספים לא הצילה את ביה"ס של החגים

אל תשכחו את הגירעון הנוכחי והגירעון שבדרך בגלל סבב הלחימה

דו"ח המבקר על "טיפול" האוצר בגירעון צפוי להיות ללא שיניים

 

לפי ההסכם, כללי ההתחשבנות לשנת 2020 יהיו זהים לאלו שחלו בין השנים 2017-2019 (הסכם הקאפ האחרון) אך עם שינויים קלים. "התקרה" שממנה יתחילו לקבל קופות החולים הנחות מבתי חולים תעלה "ברוטו" ב-105 מיליון שקל נוספים. המשמעות היא שקופות החולים יתחילו לשלם פחות, החל מתקרה גבוהה יותר - צעד שהוא לטובת בתי החולים, שכן הוא מרחיק את התקרה ובכך את ההנחה הממוצעת.

בית חולים (צילום: shutterstock)
בית חולים. תוספת תקציב למחלקות הפנימיות(צילום: shutterstock)
 

המשמעות של צעד זה היא שקופות החולים ישלמו עוד 42 מיליון שקל לבתי החולים, אך כדי לא לפגוע בארבע קופות החולים אשר משלמות מדי שנה כ-22 מיליארד שקל לבתי החולים השונים בגין ימי אשפוז - הסעיף הגדול ביותר בסל הבריאות - האוצר יעניק להן תוספת תקציבית של 42 מיליון שקל. הגדלת התקרה אמורה לקחת בחשבון את השינוי הדמוגרפי של תוספת מטופלים והזדקנות האוכלוסיה.

 

עוד קובע ההסכם, כי לא תתאפשר חתימת הסכמים נוספים מעבר לשנת 2020. כמו כן, על רקע המשבר של המחלקות הפנימיות ומסקנות ועדת טור כספא שבחנה את הבעיה, הוחלט כי המשרדים יקבעו מבחני תמיכה (בקשה לתוספת תקציבית) לאותן מחלקות, אך לא נקבעו סכומים. מבחני תמיכה הם הוראות הקובעות קריטריונים אשר על פיהם ניתן להעניק תמיכה מתקציב המדינה למוסדות ציבור. על פי הוראות אלו, לכל סוג של מוסד ציבור או תחום פעילות מובחן, נקבעת תקנה תקציבית ובה סכום התמיכה הכולל לאותו מוסד.

 

חוקי הקאפ תקפים לשלוש שנים, כאשר חוק הקאפ נכנס בתוך חוק ההסדרים. אלא שהשנה אין חוק הסדרים כי אין תקציב בעקבות הקיפאון הפוליטי. החוק החדש היה צריך להסדיר את מנגנוני התחשבנות בין השנים 2017-2019 כך שב-1 בינואר יפוג תוקפם. יתרה מזו, השנה, על רקע הפלונטר הפוליטי, משרד הבריאות והאוצר טרם הסכימו על תקציב סל הבריאות, סל התרופות ומענקי איזון, כך שחוסר הוודאות הוא מוחלט.

 

הסוגיה מדירה שינה מעיני ראשי מערכת הבריאות, שכן לראשונה מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המערכת היתה אמורה להתחיל להתנהל ללא המנגנון החיוני הזה, דבר שהיה עלול להביא אותה לכאוס מוחלט שבו כל בית חולים יכול לגבות תעריף מלא מכל קופה ולסגור הנחות בהתאם לכוחו במערכת. חמור מכך, המצב איים לפגוע במבוטחים, להאריך את התורים, לפגוע בבתי החולים העצמאיים (לא של כללית, של הממשלה או של מכבי) והחלשים, לעודד את הרפואה הפרטית ולפגוע בבתי החולים הציבוריים לטובת בתי החולים הפרטיים.

 

"הסכום הוא מזערי אבל מה שחשוב כאן זו הוודאות שהמכתב הזה נותן לנו", מסר ל"כלכליסט" אחד מבכירי המערכת. במכתב ששיגרו למנכ"ל משרד הבריאות, סגן הממונה על התקציבים, מנהל הרגולציה של משרד הבריאות, היועץ המשפטי של משרדי האוצר והבריאות, כותבות קוטלר ושטאובר כי המהלך נעשה "על מנת להקטין ככל הניתן את רמת האי וודאות למערכת הבריאות בעניין חשוב זה".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים