שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    נתניהו לבג"ץ: אחדל לכהן כשר, אמשיך כראש הממשלה

    בעקבות עתירה לבג"ץ אחרי הגשת האישום נגדו, ראש הממשלה הודיע שימנה במקומו שרים עד ה-1 בינואר. המשמעות: יחדל לכהן כשר הבריאות, הרווחה, החקלאות והתפוצות

     

    ישיבת ממשלה (צילום: מארק ישראל סלם)
    נתניהו(צילום: מארק ישראל סלם)

    שלושה שבועות אחרי הגשת כתב האישום נגדו , מודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יחדל לכהן כשר עד 1 בינואר 2020 וימנה שרים במקומו - אך אין בכוונתו להפסיק את כהונתו כראש ממשלה. המשמעות היא שנתניהו יחדל לכהן כשר הבריאות, הרווחה, החקלאות והתפוצות.  

     

    נתניהו מסר זאת היום (ה') לבג"ץ בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון שדרשה כי השופטים יורו לו להתפטר מתפקידו כראש ממשלה, וכן יממשו את סמכותם ויפעלו בהתאם להלכה שקבע בית המשפט בעניינם של השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי, ויעבירו את נתניהו מתפקידיו כשר. בנוסף דורשת התנועה כי בית המשפט יורה לממשלה למנות ממלא מקום לראש הממשלה מבין השרים.

     

    פרקליטיו של נתניהו הודיעו שמשפטית הוא אינו חייב לעשות זאת, אך למרות זאת בחר לחדול לכהן בתפקידיו כשר בתחילת השנה החדשה. בתגובה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי של הליכוד עו"ד אבי לוי ועו"ד מיכאל ראביליו ממשרד "שמרון-מולכו", דחה נתניהו את הטענה שהוא חייב להתפטר מתפקידו, והזכיר כי הוא כופר בכל האישומים נגדו וכי זכות החפות עומדת לו.

     

    כמו כן נטען בתגובה כי החוק מחייב שר להתפטר רק לאחר הרשעה עם קלון ולא חל על ראש הממשלה. לעמדת נתניהו, אין מקום להתערבות של בג"ץ בסוגיית ההתפטרות. "אמון הציבור במערכת המשפט מחייב שקביעתו המפורשת של המחוקק בחוק

    יסוד היא זו שתקבע את הרף המחייב", צוין בתגובה. "התערבות שיפוטית בעניין זה, אינה ראויה ותפגע קשות בעקרון הפרדת הרשויות, בדמוקרטיה הישראלית ובסמכותה של הכנסת להסדיר את הסוגיה בחוק יסוד מפורש כפי שעשתה". למרות זאת, נתניהו הודיע כי יחדל מתפקידיו כשר אך לא מתפקידו כראש ממשלה. כך או כך, נתניהו נאלץ לחדול מתפקידיו כשר לאחר שהבין כי בכל מקרה הוא יחויב לעשות זאת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בהסתמך על הלכת "דרעי פנחסי".

     

    ממשרד המשפטים נמסר שהיועץ המשפטי לממשלה השיב לבג"ץ כי "נוכח הודעתו של ראש הממשלה לבג"ץ, לפיה הוא יחדל מלכהן כשר במשרדים הנוספים שבהם הוא מכהן עד ליום 1.1.20, הרי שמבלי להידרש לניתוח המשפטי שהוצג על ידי ראש הממשלה בסוגיה, סעד זה עתיד להתייתר מאליו במועד קרוב ולכן אינו מצריך הכרעה משפטית בעת הנוכחית".

     

    נתניהו הגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"    (צילום: לע"מ)

    נתניהו הגיב: "ניסיון להפיכה שלטונית"    (צילום: לע"מ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה כי "צר לנו שראש הממשלה בחר ביודעין להפר את הדין משך שבועות ארוכים והודיע על ההתפטרות רק בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישה התנועה. אנו קוראים לבית המשפט להורות לראש הממשלה להתפטר לאלתר מכל תפקידיו, גם כראש ממשלה.

     

    "נתניהו צריך להילחם על חפותו כאדם פרטי ולא מתוך לשכת ראש הממשלה. אוי לנו אם ראש הממשלה יגרור את המדינה כולה יחד איתו אל ספסל הנאשמים".

     

    הריאיון עם פרופ' רייכמן    (צילום: אלי סגל)

    הריאיון עם פרופ' רייכמן    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    פרופ' אמנון רייכמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה התייחס במשדר של אולפן ynet לסוגיית האפשרות המשפטית שנתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה. לדבריו, "זה ייתכן. אם אנחנו מנתחים את חוקי היסוד בכלל לא בטוח שלבחירות הבאות שיהיו בשניים במרץ מר בנימין נתניהו צריך להגיע כראש ממשלה, משום שיש טענות משפטיות חזקות שאומרות כי לאחר הגשת כתב אישום - ראש הממשלה צריך לצאת והממשלה צריכה למנות שר אחר מאותה מפלגה במקומו. מבחינה משפטית נקייה יש טענות חזקות מאוד בעד הטענה הזאת.

     

    "הרובד השני זה השאלה האם בג"ץ צריך להתערב עכשיו. ברגע שהכנסת הקדימה את הבחירות או קבעה בחירות, בג"ץ נמצא בדילמה משום שהאינטואיציה המשפטית והערכים היסודיים של השיטה אומרים שצריך לתת לציבור להחליט. ואם בג"ץ יתערב, לא בגלל שהוא צריך להתערב כי החוק אומר שהוא לא צריך להתערב, דווקא מבחינה משפטית יכול להיות שמר בנימין נתניהו לא צריך להגיע לבחירות הבאות מפוזיציה של ראש ממשלה. אבל יכול להיות שבג"ץ , משיקולים מוסדיים, לא צריך להיות הגורם שקובע את זה.

     

    "הרובד השלישי הוא השאלה מה קורה אחרי הבחירות, מה נשיא המדינה צריך לעשות. כאן אני חושב שצריך להבחין בין שני מצבים: אם יש רוב ברור לאחד משני הגושים, אז נשיא המדינה צריך לפעול לבי הרוב הברור. אבל אם אין הכרעה, חוקי היסוד שלנו הם כאלה שמסמיכים את נשיא המדינה לשקול ולדעתי הוא אפילו חייב לשקול את העובדה שנגד מר בנימין נתניהו הוגש כתב אישום".

    עיקרי האישום תיק 4000 (צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן)
    (צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן)

    עיקרי האישום תיק 1000 (צילום: אוהד צויגנברג)
    (צילום: אוהד צויגנברג)

    עיקרי האישום תיק 2000 (צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)
    (צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)

    היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע בחודש שעבר כי החליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה), מרמה והפרת אמונים בתיק 1000 (פרשת המתנות) ומרמה והפרת אמונים בתיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס).

     

    נתניהו הגיב בחריפות מיד לאחר מכן: "אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי. בוודאי שמתם לב שההחלטה של היועמ"ש מתפרסמת דווקא היום, במהירות שיא חסרת תקדים, הייתי אומר בעיתוי הרגיש ביותר של המערכת הפוליטית מאז קום המדינה. ממש כשם שכתב החשדות פורסם גם כן כמה שבועות לפני הכרעת הבוחר, בבחירות הקודמות, בזמן הרגיש ביותר של הכרעת הבוחר. אני חושב שהעובדות הללו ממחישות עד כמה התהליך הזה נגוע בשיקולים זרים".

     

    הוא הוסיף אז: "אני לא אתן לשקר לנצח, אמשיך להוביל את המדינה לפי החוק, בדיוק כפי שכתוב, אמשיך להוביל את המדינה באחריות, במסירות, תוך דאגה לביטחון ולעתיד של כולנו. למען המדינה צריך לחקור את החוקרים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים