שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מעליות חכמות ותיירות העתיד: חידושים בענף הבנייה

    המרדף אחר שקט, עתידו של הבית המשותף והאתגרים שילוו אותנו עם הכפלת האוכלוסייה – אתר "המקצוענים" עם טעימה של הנושאים המעניינים ביותר שעלו בוועידת המעצבים והאדריכלים השנתית

    בעידן המגדלים, מהו עתידו של הבית המשותף? כיצד אפשר לשמור על איזון ולהתנתק מדי פעם בתקופה שבה כולנו מחוברים כל הזמן לכל דבר? מדוע הבדידות רק תגבר, אם בניית הערים תיעשה בלי התחשבות בצרכים האנושיים ובבריאות הנפש?

     

    השנה ועידת המעצבים והאדריכלים, שהתקיימה בשבוע שעבר בעיר אילת, במסגרת עיר הנדל"ן, שמה יותר דגש על אנשים ועל תופעות חברתיות מאשר על המבנים עצמם. קבלו סקירה של כמה מהאתגרים שנתמודד עימם בעשור הקרוב, הטרנדים ומה שעומד מאחוריהם והערכים של הדור המילניום, שמחייבים את כולנו לחשב מסלול מחדש.

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    מעליות הבית החכם: סריקת פנים ושירות חדרים רובוטי במלונות

    כל מי שמתגורר בבניין גבוה, והיומיום שלו כולל המתנה ממושכת למעלית, כבר מבין שעידן המעליות הישנות חייב להסתיים. אם בבית המשותף מעלית אחת או שתיים הספיקו, כיום גם שלוש או ארבע מעליות לא יעזרו אם הן יישארו בפורמט הנוכחי – לחיצה על כפתורים ואפס בינה מלאכותית.

    תמונה של מגדלי תל אביב בערב (צילום: תומריקו)
    מגדלים. אילוסטרציה(צילום: תומריקו)

    במגדלים שמתנהגים כמו כפר קטן, ובהם מתגוררים מאות דיירים שיוצאים באותן השעות בבוקר לעבודה, מורכבות השינוע של הדיירים הופכת לאתגר, כדי למנוע 'פקק אנושי' בכניסה וביציאה. אז האם זהו סוף עידן הכפתורים במעלית?

     

    "המעלית תהפוך מתא פלדה בקצה חבל, לפלטפורמה דיגיטלית שהיא חלק אינטגרלי ומשולב בבניין חכם", אמר גיא קבילי, מנכ"ל KONE ישראל, במסגרת השקת הטכנולוגיה החדשה של המעליות, בוועידה.

     

    "הפלטפורמה הדיגיטלית תהפוך את המעליות לעמוד שדרה טכנולוגי, שתאפשר לכל בניין להיות בניין חכם. אי אפשר להתעלם מהעובדה שתוך 30 שנה, אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה. הערים משתנות, צרכי הבניינים משתנים וכך גם צרכי האנשים שחיים בתוכם".

     

    לדברי קבילי, "החשיבות של שינוע דיירים בצורה נוחה, תוך סריקת פנים (במקום לחיצות על כפתורים, ומניעת עצירות מיותרות בקומות), הופכת את כל הכניסה והיציאה לבניין לחלקות יותר. כך גם שליטה מרחוק, צפייה וניהול כניסת אורחים לבניין. למשל, אם השליח של אמזון, יגיע אליך כשאתה לא נמצא בבית, תוכל לפתוח לו את הדלת מרחוק, באמצעות אפליקציה, לפתוח לו את המעלית ולכוון אותו עד לפתח הדירה שלך".

     

    אבל לא רק נוחות שימוש ומהירות הגעה חשובות, אלא גם תיקון תקלות קטנות בזמן, וביצוע תחזוקה מונעת, שמונעת השבתת המעלית וחוסכת משאבים רבים. אם בעבר, ניתן היה להשתמש במדרגות כפתרון חלופי, כשמדובר במגדלים של 90 קומות, זו לא אופציה. לכן, הטמעת חיישנים שמזהים תקלות בראשיתן ושולחים התרעה על כך.

     

        (צילום: באדיבות KONE)
    (צילום: באדיבות KONE)

     

    בשוק מכשירי החשמל, הקישוריות מתחילה להיכנס, וחברות מבינות שבעתיד מכשירי החשמל בתוך בתים ועסקים יהיו בליסינג, כך ששירותי התחזוקה יהיו חלק מהמוצר עצמו. טבעי אם כך, שגם מעליות יהיו תחת פיקוח ובקרה און-ליין, ולא כשמאוחר מדי אחרי שהתקלה כבר גרמה להשבתת המעלית.

     

    "בעולם כבר רואים ניצנים של שימוש במעליות חכמות גם בשווקים העסקיים",הוסיף קבילי. "למשל, במלון מריוט בשיקגו, ניתן לשלוח הודעה לשירות החדרים בבית המלון, רובוט לוקח את הזמנה, מזמין בעצמו את המעלית ומגיע עד לפתח דלת חדר המלון. אני צופה שבקרוב נראה גם אפליקציות להזמנת חדרים במלון, שיתממשקו לפלטפורמה דיגיטלית, ויאפשרו למבקרים כניסה חלקה הישר לחדר, ללא מעבר בלובי או בדלפק הקבלה. בדרך, היא תשמיע למבקרים מוזיקה מותאמת אישית, והכל בעזרת בינה מלאכותית".

     

    קבילי קרא לחברות סטרט-אפ ולמפתחי אפליקציות להצטרף ולשתף-פעולה, מתוך הבנה שהעתיד הוא באינטגרציה ושהטכנולוגיה לא יכולה להיות באמת מתקדמת, אם היא לא כוללת חיבורים בין תחומים שונים (יישומים, רובוטים ושירותים דיגיטליים אחרים).

     

    מלונאות שמתחשבת בתיירות החדשה שהיא 'לוקאליזם'

    פרט להרצאות התקיימו מושבים בשולחנות עגולים שבהם התקיים דיון פתוח בין דוברים הקשורים לאותו התחום שסביבו נסוב הדיון. אחד הפאנלים המעניינים עסק ב"דור הבא של המלונות: חיפוש אחר קפיצת מדרגה בחוויית לקוח".

     

    הדיון נפתח במצגת שכללה תמונות מחוייכות של מטיילים מדור המילניום, אלו שגדלים אל תוך עידן הלואו-קוסט, משנים מקצוע ועובדים מהלפטופ כנוודים דיגיטליים. ההגדרה המאפיינת את האופן שבו הם מטיילים הייתה 'לוקליזם' (במקום 'טוריזם'). כלומר: רוצים ללון באפשרות לינה שמאפשרת להם לחוות את החיים האמיתיים במקום, ולא בתוך מלון מפלצתי, מנותק ומרוחק מהחוויה האמיתית. חווית הטיול שלהם היא בין עבודה לחופש, כשהגבולות מיטשטשים. הם יכולים לחוות את הקצוות: מלון יוקרתי על קצה צוק, ולמחרת דירה בבית דירות משפחתי במקום שכוח אל. העיקר שהמלון יספק להם חוויה חד-פעמית, שבאמת תאפשר להם לצאת מהשגרה.

     

    הוצגו שני הערכים העיקריים עבור הצעירים: קיימות ו-Well-Being, ויחד איתם עלתה השאלה איך בונים חוויה שתמשוך אותם גם לתיירות בתוך הארץ, כשב-250 שקל הם יכולים להיות בחו"ל.

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    קצת היה מצער לראות את משתתפי הפאנל מעט מנותקים מיוקר המחייה, כשרבים מהם התחמקו ממתן תשובה לשאלה מדוע בישראל אין מלונות במחירים שפויים, המאפשרים לנו הישראלים תיירות מקומית שמעניקה תמורה לכסף. כשבחו"ל, התמורה גבוהה הרבה יותר בעבור אותו סכום.

     

    "יוקר המחייה בישראל, לא מאפשר עדיין להציע חדרים בסכום של 300-400 שקל, באופן שיאפשר רווחיות", אמר מנחה הפאנל, מיכאל חי, יזם מלונאי, בשיחה ל-ynet. "כרגע יש מלונות קפסולה בהתהוות או מלונות בוטיק יוקרתיים. זה נכון שאין ממש את האמצע, מבחינת שורת המחיר. בשל העלויות הגבוהות בישראל, מלונות הבוטיק, אמנם גובים סכום גבוה יחסית, אבל מעניקים תמורה גבוהה בעיצוב, בשירות ובחוויה הקולינרית. לאט לאט נראה פחות ופחות מלונות מפלצתיים, ויותר מלונות-דירות הפזורים ברחבי העיר, כתגובה לתופעת ה-air bnb, שכרגע אין עליה שום פיקוח ומיסוי, ואשר משנה את פני המלונאות גם בישראל".

     

        (צילום: רגב כלף)
    בתמונה: מיכאל חי, יזם מלונאי(צילום: רגב כלף)

     

    אחת הנוכחות בקהל, קמי כהן, שהיא אדריכלית ובעלת מלון באזור הכנרת, הציעה ש"המדינה תיקח אחריות על תחום תיירות הפנים, ותעניק פטור ממע"מ עבור הלינה במלונות גם לישראלים, ולא רק לתיירים. אנו המדינה היחידה שעושה זאת לתיירים, ואולי הגיע הזמן לשקול לעשות זאת גם לישראליים, כדי לעודד תיירות פנים, במצב שבו ישראלים רבים מעדיפים לנפוש בחו"ל, בשל חוסר אטרקטיביות של מחירים בארץ. אני בתחושה לא נוחה שיש לי תעריף שונה לתיירים ולמקומיים".

     

          (צילום: shutterstock)
    כל מגדל הוא כמו כפר קטן(צילום: shutterstock)

    עתידו של הבית המשותף: אדריכלות שיוצרת שיח בין השכנים  

    עוד פאנל מעניין שעסק יותר בענייני סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאשר בתכנון ואדריכלות הוא הפאנל שעסק בעתידו של הבית המשותף בעידן המגדלים. מרבית המשתתפים הסכימו עם כך שככל שהנדידה הגדולה לערים רק תתגבר, וככל שהערים יהפכו ליותר מנוכרות והחוויה תהיה יותר אנונימית, כך גדלה האחריות של האדריכלים לתכנן בניינים שיאפשרו מפגש בין שכנים: חדרי כושר, חללים למשחקים בין הורים וילדים, חדרי מוסיקה, חדרי יוגה, חמאם, פינות עבודה וחללים רב-שימושיים שיאפשרו מגוון שימושים בהתאם לצרכי הדיירים.

     

    "אנחנו משלמים מחיר כבד על סוג הבנייה כיום", אמר תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי. "אחוז גבוה מאוד של ילדים בחרדות, שיעור האובדנות כיום הוא גבוה מאוד, ולא מדברים על זה בגלל שזה מדבק. לא סתם באנגליה מינו שרה לענייני בדידות. כיום הגיל הבודד ביותר הוא 18-30. לא סתם חבר'ה צעירים אוהבים לעבוד באופן ספייס: הם רוצים להרגיש חלק מקהילה, לייצר אינטראקציה עם אחרים. הם יושבים בתוך קהילה, אבל לא תמיד יודעים איך לייצר חברויות. הם יכולים לשבת שנה אחד ליד השני, בלי לדעת את השם של מי שיושב כמה כיסאות מהם. האדריכלים צריכים לדעת לייצר שכונות ולא רק מגדלים. יש דרך לבנות קהילה, ולמרחב הפיזי יש חלק חשוב בכך. ואם לא נעשה זאת, אנחנו נשלם מחיר כבד כחברה".

     

    נציגת המדינה בהקשר זה, הייתה ורד סולומון ממן, אדריכלית ראשית במשרד הבינוי והשיכון. "אני רוצה לשתף אתכם במה שמעסיק את משרד הבינוי והשיכון בימים אלה", אמרה סולומון ממן. "אותנו מעסיק גידול האוכלוסיה, והעובדה שהאנשים יגיעו יותר ויותר לערים. לצד הגידול בתוחלת החיים ופטירה של אחד מבני-הזוג, תגבר הבדידות. בדידות היא מחלה שלא ספק צריך להכיר בה. ככל שאנחנו מזדקנים, אנחנו נהיה בודדים יותר. אסור שהתקשורת והטכנולוגיה יכבלו אותנו. לפעמים אנחנו מתבלבלים ושוכחים שאנחנו ייצורים חברתיים שרוצים להיות עם אנשים אחרים, ולהסתכל להם בעיניים. ברחבי העולם, כבר החלו להתמודד עם הבעיה תוך תכנות שכונות שמעודדות אינטגרציה בין אנשים מכל חלקי האוכלוסייה. לא מגדלים לעשירים בלבד, אלא מתחמים עם אלפי יחידות דיור בכל מיני גדלים, המתאימים לכל מיני שימושים: החל מדירות של 12 מ"ר, דרך דירות של 24 מ"ר, 75 מ"ר וכן הלאה. יש בהם שטחים משותפים לגינון, לחקלאות משותפת, להופעות. אלו מתחמים שמעודדים חיבור בין אנשים ומייצרים, גם אם בצורה מלאכותית, קהילה".

     

          (צילום: shutterstock)
    אם לא נתכנן חללים שמאפשרים מפגש בבניין, נשלם מחיר כבד בעתיד(צילום: shutterstock)

     

    בתגובה, אמר האדריכל ערן חן, בעלים של משרד אדריכלות בניו-יורק: "יש פער עצום בין הרטוריקה למציאות. אנחנו יושבים כאן בוועידה ומדברים על רעיונות מדהימים, על אורבניקה עם הבנה עמוקה בצורך האנושי, כשבפועל אתה נוסע ברחבי הארץ ורואה מבנים זהים, חסרי קונוטציה עירונית, חסרי קשר לרחוב, ואני מנסה להבין את הפער. אם לא נבנה מדיניות ממשלתית עירונית שיוצרת מבניות אורבנית על פי חוקים מסוימים, סדורים שמכתיבים את האלמנטים שדיברנו עליהם, לא נתקדם. אם אנחנו פונים לאדריכלים ומקווים שהם יצילנו אותנו, נישאר לנצח בצרה. הצורך האדיר בדיור, מצריך את היזמים לבנות כמה שיותר מהר, והם עובדים עם יד חופשית כמעט באופן מוחלט, ללא תכנון עירוני. בלי התייחסות לטובת האדם, לבריאות הנפש וכל המדינה נראית אותו הדבר. שכחנו מהו הרחוב, מה הצורך שלנו: האם הוא נועד רק לתנועת מכוניות? אנחנו צריכים להסתכל לעצמנו בעיניים, ולהחליט: מי אנחנו רוצים שיבנה את המדינה: היזמים שמחפשים אקזיט או שיש כאן מדיניות כלשהי? כי אנחנו עושים חטא לדורות הבאים. השיכונים שגדלתי בהם בבאר-שבע, היו מצוינים יחסית למה שיש היום. הייתה לנו חצר משותפת, כולם שיחקו יחד וכולם הכירו את כולם. ומה היום?"

     

    ורוד וכחול: מחפשים אופטימיות בתוך הכאוס שאנו חיים בו

    ומה בגיזרת חיזוי הטרנדים לשנים הקרובות? אחת ההרצאות המרתקות ומעוררות ההשראה היו של פיליפ פימאנו, טרנדולוג העובד מזה 18 שנה בסוכנות של כוהנת הטרנדים לי אדלקורט, מטייל בעולם, מלקט מגמות בינלאומיות ומפיץ את הבשורה.

     

    מי שהאזין לעומק, הבין שטרנדים הם הרבה יותר מצבע השנה, הדפס פופולארי או שימוש בחומר מסוים (בטון, למשל). מדובר בתהליכים חברתיים, שמתחילים כגל קטן שלעתים הופך לגל מפלצתי וגדול, ולפעמים מסתיים כלעומת שבא.

     

        (צילום: רגב כלף)
    בתמונה: הטרנדולוג פיליפ פימאנו(צילום: רגב כלף)

     

    פימאנו, שבא מעולם עיצוב האופנה, ומשם הכשרתו, מתעניין באנתרופולוגיה הרבה יותר מאשר הוא מתעניין בבגדים. בריאיון ל-ynet, הוא אמר ש"אפשר להתעלם מטרנדים, אבל זה לא אומר שהם לא קיימים. תפקיד הטרנדולוגים הוא לא לחזות את העתיד, אלא לשקף מציאות קיימת, שבאה לידי ביטוי בענפים שונים, ולהציג אותה להמונים".

     

    "הרבה אנשים חושבים שטרנדים הם דברים קסומים שאנו ממציאים או שאנשים עם כדור בדולח מסוגלים לראות את העתיד", הוא אמר. "אבל למען האמת, חיזוי טרנדים היא כמו ארכיאולוגיה. אנחנו מסתובבים בעולם ואוספים חתיכות של מידע, ויחד עם זה אנחנו יכולים ליצור מבט הוליסטי של לאן החברה הולכת".

     

    אז מה נראה השנה ובכלל בעשור הקרוב?

    צבעים שמאפשרים שקט ורוגע: צבע השנה שפותח את העשור החדש ואשר עליו הכריזה פנטון ממש לאחרונה הוא כחול קלאסי. הנימוק לבחירה הוא הצורך של כולנו בשלווה וברוגע, בתקופה של חוסר ביטחון וחוסר יציבות. הצבע הכחול, המספק תחושת הגנה, מאפשר להפיג במעט את החרדות ומאזן את עודף הקידמה והטכנולוגיה.

     

    בגיזרה הישראלית, נירלט הציגה בוועידה את צבע השנה שלה – ורוד-חום. "הנימוק לבחירה בגוון זה הוא הצורך בחום וחזרה לשורשים", הסבירה הדס כהן, מנהלת תחום אדריכלים והשראה בנירלט. "הצבעוניות הזו משדרת Wellness, ומשקפת את מגמת הבריאות: אנשים עושים יותר ספורט, דואגים יותר לעצמם".

     

    בתחזית הטרנדים שלו, פימאנו למעשה שילב בין השניים. אם עד לפני כמה שנים ורוד וכחול (על גווניהם) נחשבו לשילוב קיצוני על גבול המחריד, הרי שבבחירה מדויקת של טונים, התוצאה היא מאוד מאוזנת, משמחת ויוני-סקסית. כזו שבה יש מקום לגבריות, לנשיות ולמרווח שביניהן.

     

    "ורוד הוא הצבע הכי עתיק בעולם", אמר פימאנו. "מדענים גילו שהפיגמנט הקדום ביותר הוא בערך בצבע כזה. לכן כיום יותר קל לשכנע גברים לשלב את הצבע הזה בחייהם".

     

    ומה לגבי צבע העשור הקודם? הוא לא ייעלם מכאן כל-כך מהר. פימאנו: "הצהוב שהוכרז כצבע העשור הקודם, ממשיך איתנו לעוד כמה שנים. בשונה מצבע השנה שמתחלף מדי שנה, יש צבע שמלווה אותנו לתקופה ארוכה יותר, בגוונים שונים. הוא משדר אופטימיות, ידידות ומחבר בין אנשים. אנו רואים אותו בקוקטיילים, באופנה, בפריטי עיצוב לבית, בגופי תאורה ובטקסטיל. לפעמים הוא יותר בגוון חרדל, לפעמים בגוון לימוני, אבל היתרון הוא שהוא יכול להאיר כל מיני סוגי חללים, להשתלב בחומרים שונים (זכוכית, למשל) ולהתאים לסגנונות עיצוב שונים".

     

    מטרנד שהיה מזוהה עם עיצוב תעשייתי, הבטון נכנס לחלל הביתי (צילום: אלעד גונן, באדיבות עדי ארונוב אדריכלות ועיצוב פנים) (צילום: אלעד גונן, באדיבות עדי ארונוב אדריכלות ועיצוב פנים)
    מטרנד שהיה מזוהה עם עיצוב תעשייתי, הבטון נכנס לחלל הביתי(צילום: אלעד גונן, באדיבות עדי ארונוב אדריכלות ועיצוב פנים)

    הבטון כאן כדי להישאר ונכנס למיינסטרים: "אם בהתחלת הטרנד, הבטון שימש בעיקר לעיצוב תעשייתי וזול, כעת כבר ניתן למצוא אותו במטבחים בכל העולם, והוא נחשב לחומר אצילי יותר, ומגיע בצבעים מעניינים ובעיצוב שמשלב חומרים נוספים והופך אותו למעניין יותר", פירט פימאנו. "הכניסה שלו אל תוך המטבח, היא בעקבות הדגש שמזון מקבל כחלק מסגנון חיים. לרבים נמאס לדבר על פוליטיקה במפגשים משפחתיים, והנושא המועדף עליהם הוא אוכל, שדבר שמעניק מכנה משותף, מחבר ומאחד. המטבחים הופכים להיות מרכז הבית ברחבי העולם, ואם בעבר בטון היה אוונגרדי וחדשני, עכשיו הוא בכל מקום. המטבח מתפקד כמטבח מקצועי יותר, ומוצג בבתים מסוימים כמו חלל של גלריה. אנו רואים את הבטון על הקירות, על חיפויי הדלתות ואף אי שלם במטבח מבטון, כחומר פיסולי מעניין, שבו האי עצמו הופך לאלמנט דרמטי ומעוצב במטבח. זה נראה כאילו פרד פלינסטון עיצב את המטבחים האלה, ואת כלי האבן שבתוכם".

     

    העתיד הוא בעבר: "אחת המגמות הבולטות היא חזרה שלנו לפעם. אנו מקפידים שהילדים ישחקו יותר בטבע, עם צבעי גואש ועם חומרים טבעיים", אמר פימאנו. "אנו גם מעדיפים להכניס יותר ירוק לבתים ולסביבה עסקית, ולהשקיע בצמחיה ירוקה במקום בפרחים. ישנה גם חזרה לעבודות יד, לטפטים שניתן להדפיס עצמאית ולבחור את ההדפס בצורה מדויקת שתואמת לחלל ולעיצוב. אפילו חדר השינה משתנה לצורה שיותר דומה לאמצע המאה הקודמת. טרנד הקיימות והמחזור מתחזק, וגם הרצון של צעירים להכניס אמנות נגישה לתוך הבית שלהם, כזו שהיא ברת השגה".

     

    האמבטיה כמקדש פרטי: עוד מגמה שמתחברת לרצון להתנתק הוא הדגש של האמבטיה כחלל שמאפשר לנו התנתקות. פימאנו: "אם עד עכשיו חללי הרחצה היו לבנים ובוהקים, ישנה מגמה של שימוש בגוונים כהים יותר, ואף שחורים, עם שילוב של פריטים מתקופת הארט-דקו. זהו המקום היחיד שבו יש לנו פרטיות, אפשרות אמיתית להתנתק ולחשוב, ולכן עיצוב שמגיע מהמזרח (יפן, קוריאה), שמתייחס לחלל זה כחלל יותר מדיטטיבי הופך לפופולארי יותר גם במערב. מעניין לראות שבחללים אלו כבר אין מראות, דבר שמוסיף לשלווה גדולה יותר בחלל".

     

    עיצוב חלל הוא תכנון התנהגות אנושית

    אחד ממעצבי-העל הבינלאומיים שנכחו בוועידה השנה הוא אלן טנקסלי, מעצב פנים המתמחה בעיצוב דירות יוקרה בניו-יורק. טנקלסי, מעצב כמעט ללא מגבלת תקציב, עבור אנשים שרבים מהם נעים בין דירות שונות ברחבי העולם.

     

    "הגעתי לתחום הזה בגלל האהבה לעיצוב ולאנשים, אלו שתי אהבות גדולות שלי. אני מאמין שאם הייתי עם תשוקה רק לעיצוב, אז הייתי מעצב רהיטים. האנשים הם אלו שמעניקים עבורי את הערך המוסף. למידת אורח החיים שלהם, עד לפרטים הקטנים ביותר, והתאמת הבית לצרכים המדויקים שלהם. בסופו של יום זה לא סידור של חפצים בחדר, אלא הכוונת תנועה, יצירת פינות שמאפשרות שימושים שונים, והענקת מקום מפלט מהעיר הסואנת בחוץ.

     

        (צילום: רגב כלף)
    בתמונה: אלן טנקסלי, מעצב פנים ניו-יורקי(צילום: רגב כלף)

    "אני לא חסיד גדול של צבעוניות יתר, ואני חושב שבעידן שבו אנו חיים, המרדף אחרי טרנדים, עיצוב צעקני וזכיר והרצון להרשים, מנוגדים לצורך האמיתי שלנו. רובנו מחפשים בבית מקום מפלט מהרעש שבחוץ, מקום להירגעות. יש עכשיו מגמה של אנשים בניו-יורק ששומרים 'שבת דיגיטלית'. יש לכם ביהדות מילה מאוד יפה, שלנו אין באנגלית – להתנתק. לנו, להתנתק זה Disconnect, כלומר לא להיות מחובר. לכם יש ממש מילה נפרדת להתנתקות. בעידן שבו כולנו מחוברים, לכם יש יום אחד, שמאפשר התנתקות מכל הטכנולוגיה, והתמקדות במה שחשוב באמת: קשר אנושי, משפחה, הקיום הפיזי. בלי קשר לאמונה דתית, ההתנתקות מהמיילים, מהרשתות החברתיות, מהיומיום הם בדיוק מה שחסר לנו היום – הפינה השקטה, שמחברת אותנו לעצמנו".

     

    עוד כתבות בנושא:

    קונים דירה מיד שנייה? הכינו כסף לשיפוצים  

    המדריך הגדול לשיפוץ קטן

    שיפוץ הבית המשותף

     

        (צילום: באדיבות מטבחי סמל)
    ערך הקיימות מביא עמו מגמה של מטבחים ממוחזרים מהריסות בניינים ומסילות רכבת(צילום: באדיבות מטבחי סמל)

    מטבחים מחומרים ממוחזרים ודלתות בעובי של 8 מ"מ  

    אם רק לפני עשור המטבח הלבן וההיי-טקיסטי היה ה-דבר, כיום ישנו מעבר לשימוש בחומרים מחוספסים יותר, מורגשים יותר ועם שילובים מפתיעים שבעבר נראו כמו שעטנז, וכעת לגיטימיים לגמרי. עץ עם ברזל שחור, אי מטבח מבטון, חומרים ממוחזרים וערבוב סגנונות.

     

    שני חידושים מעניינים שהוצגו בוועידה, ואשר סביר מאוד שייכנסו לשימוש בחברות מטבחים נוספות הן שימוש בחומרים ממוחזרים לחזיתות המטבח, וכן מעבר לדלתות דקות במיוחד, שקל יותר לפתוח ולסגור בעת העבודה במטבח.

     

    "המטבח הממוחזר הוא בהחלט טרנד שהולך וצובר תאוצה", אמר ברטו מוהדב, מנכ"ל מטבחי סמל. "לאחרונה, התחלנו לשלב חזיתות העשויות מהריסות של בתים ישנים ומאדני עץ של מסילות רכבת. מהם, אנו בונים פלטות חדשות של עצים, היוצרים מראה מאוד אותנטי, בעיצוב שיכול להשתלב גם בבית בסגנון מודרני".

     

    לדבריו, "החידוש השני, שנראה במטבחים החל משנת 2020, הוא מעבר לדלתות דקות יותר, המיוצרות בטכנולוגית קרבון דניסטי (Carbon Density), ברמת דחיסות גבוהה. המעבר לטכנולוגיה הזו, הוא בעקבות הצורך בשטחי אחסון במטבחים, בייחוד עם התכווצות שטחי הדירות בישראל. כשהדלת מגיעה כמעט עד לתקרה, והיא בגובה של 2.5 מטר, היא נוטה להיות כבדה ומסורבלת לתפעול, ונוטה לקבל 'בטן'. אם עד היום עובי הדלת הממוצע היה 20 מ"מ, כעת המגמה היא לכיוון של דלתות בעובי של 8 מ"מ".

     

    צריכים קבלן שיפוצים? לחצו כאן

     

     ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"  

      


    פורסם לראשונה 13/12/2019 07:01

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים