המשחק במספרי הגירעון: חותמת הכשרות של המבקר

החלטת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השבוע  לנקות את בכירי משרד האוצר מ"טיפול" לא הולם במספרי הגירעון בסוף שנת 2018 כדי שיעמוד בדיוק ביעד שקבעה הממשלה (בניגוד לכל התחזיות המוקדמות) זכתה לקיתונות של ביקורת אחרי שסיפר בוועדת הכספים כי "נמצאו ליקויים, אך לא נעשה משהו לא חוקי". מעבר לביקורת - שחלקה הגדול הגיע מצד בכירים באוצר, שתהו נוכח "ריכוך ההמלצות" שהיו בדו"ח הבדיקה הראשוני - להחלטה של המבקר יש השלכות משמעותיות גם על העתיד לקרות.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?

ההפגנות החברתיות רחוקות מאוד מחופי ישראל. בינתיים

האמירה של אנגלמן הגיעה שבועות ספורים לפני סיומה של 2019, שבה כבר ברור לכל כי הגירעון יחרוג משמעותית מהיעד הממשלתי. רק בחודש החולף עמד הגירעון על 3.7%, מול יעד של 2.9%. אלא שתחזיות שונות ניבאו כי הגירעון עוד יעלה במהלך החודש האחרון של השנה. חלקן דיברו על גירעון של כ-4%.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן(צילום: עמית שאבי)

במשרד האוצר התנגדו נחרצות לתחזיות האלה והתנערו מהן. גורמים במשרד, במיוחד בסביבתו של שר האוצר משה כחלון, קבעו באופן שאינו משתמע לשתי פנים ובביטחון רב במיוחד שהגירעון השנתי לא ישתנה בהרבה מזה של נובמבר ויעמוד על 3.6%-3.7% לכל היותר.

מאיפה הביטחון הגדול? יכול מאוד להיות שבמשרד האוצר יודעים כי החגורה מהודקת ועוד תתהדק החודש, ככל שאנחנו מתקרבים ל-2020, שתתחיל בלי תקציב מאושר ועם תקציב המשכי של 1/12 מהתקציב של 2019. בכל זאת, במשרד האוצר עובדים אנשי מקצוע אחראים מהמעלה הראשונה.

ויכול להיות גם שאם המספרים לא ממש יסתדרו, אז במשרד האוצר יוכלו שוב לעשות את קסם המספרים שעשו בשנה שעברה, עם דחייה של הוצאות לחודשים הבאים, רק כדי שהגירעון לא יגיע לתחומים שאף אחד לא רוצה שהם יגיעו. ואין מה להתפלא אם כך אכן יקרה. אחרי הכל, מבקר המדינה אנגלמן אמר בעצמו שהכל חוקי.

תורת הנצחת הפערים

מחקר חדש של בנק ישראל שפורסם השבוע בדק איך מיקומו של נכס במרכז או בפריפריה משפיע על תמחור המשכנתה הניתנת לרוכשים. במדינה שבה כ-72% ממשקי הבית מחזיקים בדירה בבעלותם, תוצאות המחקר יכולות ללמד דבר או שניים על ישראל 2019.

השורה התחתונה לא מפתיעה: ככל שהנכס הנרכש רחוק יותר מהמרכז, כך הריבית על המשכנתה שישלמו עבורו תהיה גבוהה יותר. ההסבר: תושבי הפריפריה, שלרוב נכללים בעשירונים הנמוכים, משלמים ריבית גבוהה יותר לכאורה מכיוון שההכנסה שלהם נמוכה יותר - והסיכון לבנק גבוה יותר.

ההסבר אולי נשמע הגיוני, אך אסור שיתקבל בשוויון נפש. תשלומי ריבית גבוהים פוגעים בהכנסות הפנויות של משקי הבית ולא מאפשרים להם לחסוך לעתיד טוב יותר, להשקיע או לצרוך כדי להעלות את רמת החיים שלהם. למעשה, בדרך הזו רק מונצחים ביתר שאת הפערים החברתיים בין תושבי המרכז לאלו של הפריפריה.

בנק ישראל(צילום: רויטרס)

שעון זול שעולה ביוקר

המיזוג הזה צריך לקרות

החלטת רשות התחרות בראשות מיכל הלפרין השבוע שלא לערער על החלטת בית הדין לאשר את המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי-טפחות היא החלטה נכונה של רגולטור שמבין כי לא כל החלטה שהוא מקבל היא היחידה האפשרית. למרות ההתנגדויות למיזוג בין הבנקים - ההתנגדות המוצדקת ביותר היא של עובדי אגוד שייפגעו מהמהלך - האישור למהלך מתבקש, כי אגוד הוא בנק לא יעיל, לא תחרותי ולא כזה שמביא בשורה למשק הישראלי, כפי שמתנגדי העסקה ניסו להציג.

הממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין(צילום: תומריקו)