שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המשחק במספרי הגירעון: חותמת הכשרות של המבקר

    אחרי שמבקר המדינה ניקה את בכירי האוצר "מטיפול" לא הולם במספרי הגירעון - אל תתפלאו אם באוצר יחזרו שוב על קסם המספרים שעשו בשנה שעברה, רק כדי שהגירעון לא יגיע לתחומים שאף אחד לא רוצה שהם יגיעו. וגם: כך גורם חוסר השוויון בתשלום על המשכנתה להנצחת הפערים בין תושבי המרכז לפריפריה

    החלטת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן השבוע  לנקות את בכירי משרד האוצר מ"טיפול" לא הולם במספרי הגירעון בסוף שנת 2018 כדי שיעמוד בדיוק ביעד שקבעה הממשלה (בניגוד לכל התחזיות המוקדמות) זכתה לקיתונות של ביקורת אחרי שסיפר בוועדת הכספים כי "נמצאו ליקויים, אך לא נעשה משהו לא חוקי". מעבר לביקורת - שחלקה הגדול הגיע מצד בכירים באוצר, שתהו נוכח "ריכוך ההמלצות" שהיו בדו"ח הבדיקה הראשוני - להחלטה של המבקר יש השלכות משמעותיות גם על העתיד לקרות.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

     

    הפתרון לפקקים עובר דרך הגמשת העבודה המאורגנת

    למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?

    ההפגנות החברתיות רחוקות מאוד מחופי ישראל. בינתיים

     

    האמירה של אנגלמן הגיעה שבועות ספורים לפני סיומה של 2019, שבה כבר ברור לכל כי הגירעון יחרוג משמעותית מהיעד הממשלתי. רק בחודש החולף עמד הגירעון על 3.7%, מול יעד של 2.9%. אלא שתחזיות שונות ניבאו כי הגירעון עוד יעלה במהלך החודש האחרון של השנה. חלקן דיברו על גירעון של כ-4%.

    מתניהו אנגלמן (צילום: עמית שאבי)
    מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן(צילום: עמית שאבי)

    במשרד האוצר התנגדו נחרצות לתחזיות האלה והתנערו מהן. גורמים במשרד, במיוחד בסביבתו של שר האוצר משה כחלון, קבעו באופן שאינו משתמע לשתי פנים ובביטחון רב במיוחד שהגירעון השנתי לא ישתנה בהרבה מזה של נובמבר ויעמוד על 3.6%-3.7% לכל היותר.

     

    מאיפה הביטחון הגדול? יכול מאוד להיות שבמשרד האוצר יודעים כי החגורה מהודקת ועוד תתהדק החודש, ככל שאנחנו מתקרבים ל-2020, שתתחיל בלי תקציב מאושר ועם תקציב המשכי של 1/12 מהתקציב של 2019. בכל זאת, במשרד האוצר עובדים אנשי מקצוע אחראים מהמעלה הראשונה.

     

    ויכול להיות גם שאם המספרים לא ממש יסתדרו, אז במשרד האוצר יוכלו שוב לעשות את קסם המספרים שעשו בשנה שעברה, עם דחייה של הוצאות לחודשים הבאים, רק כדי שהגירעון לא יגיע לתחומים שאף אחד לא רוצה שהם יגיעו. ואין מה להתפלא אם כך אכן יקרה. אחרי הכל, מבקר המדינה אנגלמן אמר בעצמו שהכל חוקי.

     

    תורת הנצחת הפערים

    מחקר חדש של בנק ישראל שפורסם השבוע בדק איך מיקומו של נכס במרכז או בפריפריה משפיע על תמחור המשכנתה הניתנת לרוכשים. במדינה שבה כ-72% ממשקי הבית מחזיקים בדירה בבעלותם, תוצאות המחקר יכולות ללמד דבר או שניים על ישראל 2019.

     

    השורה התחתונה לא מפתיעה: ככל שהנכס הנרכש רחוק יותר מהמרכז, כך הריבית על המשכנתה שישלמו עבורו תהיה גבוהה יותר. ההסבר: תושבי הפריפריה, שלרוב נכללים בעשירונים הנמוכים, משלמים ריבית גבוהה יותר לכאורה מכיוון שההכנסה שלהם נמוכה יותר - והסיכון לבנק גבוה יותר.

     

    ההסבר אולי נשמע הגיוני, אך אסור שיתקבל בשוויון נפש. תשלומי ריבית גבוהים פוגעים בהכנסות הפנויות של משקי הבית ולא מאפשרים להם לחסוך לעתיד טוב יותר, להשקיע או לצרוך כדי להעלות את רמת החיים שלהם. למעשה, בדרך הזו רק מונצחים ביתר שאת הפערים החברתיים בין תושבי המרכז לאלו של הפריפריה.

    בנק ישראל (צילום: רויטרס)
    בנק ישראל(צילום: רויטרס)

     

    שעון זול שעולה ביוקר

    בבלאק פריידיי האחרון התפתיתי לרכוש שעון חכם (ופשוט) לילד דרך אמזון. 411 שקל כולל מיסים. במשך שבוע וחצי עקבתי אחרי מסעו של השעון. הנה הוא יוצא מפטאסקאלה שבאוהיו ארה"ב ללואיסוויל שבקנטקי, מרחק של שלוש וחצי שעות נסיעה ברכב. הנה הוא עולה על מטוס לקלן שבגרמניה והנה הוא באיסטנבול, טורקיה. חמש שעות וחצי עוברות ואחרי טיסה נוספת הוא כבר בנתב"ג. משם עם רכב שליחויות היישר למפתן ביתי, ארוז בקופסת קרטון ממותגת של אמזון עם שקית אוויר שתופסת יותר מחצי מהנפח כדי להגן על הקופסה של השעון. השעון אולי זול - המחיר הסביבתי שלו (זיהום אוויר של שני רכבי שליחויות ושלושה מטוסים בתוספת אריזה מיותרת) היה יקר מאוד.

     

    המיזוג הזה צריך לקרות

    החלטת רשות התחרות בראשות מיכל הלפרין השבוע שלא לערער על החלטת בית הדין לאשר את המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי-טפחות היא החלטה נכונה של רגולטור שמבין כי לא כל החלטה שהוא מקבל היא היחידה האפשרית. למרות ההתנגדויות למיזוג בין הבנקים - ההתנגדות המוצדקת ביותר היא של עובדי אגוד שייפגעו מהמהלך - האישור למהלך מתבקש, כי אגוד הוא בנק לא יעיל, לא תחרותי ולא כזה שמביא בשורה למשק הישראלי, כפי שמתנגדי העסקה ניסו להציג.

    הממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
    הממונה על רשות התחרות, מיכל הלפרין(צילום: תומריקו)
    בית הדין לא התעלם בהחלטתו מהריכוזיות של שוק הבנקאות, אך גם הוא מבין שאי אפשר לראות בהותרת אגוד כבנק עצמאי פתרון לכל החוליים. בשנים האחרונות הובילו הממשלה ובנק ישראל מספר רב של מהלכים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, ומה שהם צריכים לעשות כעת זה לאפשר אותם, לא להתערב בכל צעד וצעד, לתת להם להבשיל, ובעיקר לתת לזמן לעשות את שלו.  

     

    תזכורת: מנכ"ל משרד האוצר בדיון על הגירעון    (צילום: ערוץ הכנסת)

    תזכורת: מנכ"ל משרד האוצר בדיון על הגירעון    (צילום: ערוץ הכנסת)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שאבי
    מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה
    צילום: עמית שאבי
    מומלצים