שתף קטע נבחר

הערב והלילה: מטר מטאורים הג'מינידים

שיאו של מטר המטאורים ג'מינידים, הנובע מקבוצת תאומים (ג'מיני), יהיה הלילה לקראת חצות. בגלל הירח הכמעט מלא נראה רק את המטאורים הבהירים יותר

חודש דצמבר מביא עמו את מטר המטאורים המשמעותי - הג'מינידים. שיאו של המטר יחול היום (מוצאי שבת) ויימשך עד בוקרו של יום ראשון. אולם, הירח המלא חל ממש סמוך למטר ולכן אורו יעיב על מרבית המטאורים ואנו נזכה לראות רק חלק קטן מהם.

 

 

שיאו של מטר המטאורים ג'מינידים, הנובע מקבוצת תאומים (ג'מיני), יהיה לקראת חצות של מוצאי שבת. מטר זה הוא אחד העשירים בשנה והקצב הצפוי בשיא הוא כ-120 מטאורים בשעה (הקצב הוא תיאורטי והוא מחושב לקצב שהיה נראה לו נקודת המוצא של המטאורים מצויה מעל הראש כאשר תנאי התצפית אופטימליים).

 

שמו של המטר נובע מקבוצת ג'מיני, שמה הלטיני של קבוצת תאומים הזורחת באופק המזרחי עם רדת החשיכה בישראל ומגיעה כמעט לזניט, כשעתיים לאחר חצות. אולם אורו עדיין יעיב על המטר ואנו נוכל לראות רק את הבהירים שבין המטאורים.

 

כרגיל במטרות מטאורים חשוב להדגיש שאין צורך במשקפות או בטלסקופים, יש להביט לכיוון השמיים (רצוי לכיוון הזניט בשעות המאוחרות של הלילה). המטאורים נראים בכל מקום בשמיים. ככל שנמתין לשעות שלפני הזריחה, כך ילך הירח וישקע ואורו יפריע פחות.

 

הרוב המכריע ל המטאורים הם חלקיקי אבק שמסתם אינה עולה על חלקיקי הגרם הנכנסים לאטמוספירה במהירות בינונית של 35 ק"מ לשנייה. חלקיקי האבק נשרפים כליל לאחר כניסתם לאטמוספירה ואינם מגיעים לפני הקרקע.

 

מטר מטאורים (צילום: נאס
מטר מטאורים(צילום: נאס"א)

 

האסטרואיד פאתון  

מקור המטאורים הוא באסטרואיד פא'תון ובכך הם נבדלים ממרבית מטרות המטאורים שמקורם בשביטים, שהם גופים עשויים בעיקר קרח ואבק. ייתכן שבעברו היה האסטרואיד פאתון עשיר יותר בקרח, מה שאפשר לחלקיקי אבק להימלט מפניו וליצור את שובל האבק הגורם למטר.

 

אסטרואיד זה מקיף את השמש במסלול שמביא אותו למרחק המירבי מהשמש של 2.4 יחידות אסטרונומיות (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע שבין כדור הארץ לשמש, העומד על כ-150 מליון ק"מ), אולם במרחק הקטן ביותר, מגיע האסטרואיד למרחק של 20 מיליון ק"מ בלבד, עובדה העשויה גם להסביר את הסיבה לכך שחלקיקי אבק נפלטים מפני השביט הזה בשל לחץ הקרינה העז.

 

האסטרואיד פאתון, שגודלו מגיע לקצת מעל 5 קילומטרים, מגיע לקירבה מירבית לשמש אחת ל-1.43 שנים. הפעם הבאה שהוא יגיע לשיא קרבתו לכדור הארץ תהיה ב-16 בדצמבר, ואז הוא יחלוף במרחק של 11 מיליון ק"מ בלבד מאיתנו – קרוב מאוד עבור אסטרואיד בסדר גודל כזה, אולם עדיין רחוק מכדי לאיים על כדור הארץ. הפעם הבאה שפאתון יגיע לקרבתנו תהיה ב-13 בנובמבר שנה הבאה, עת יחלוף 96 מיליון ק"מ מאיתנו ולמרחק הקטן מהשמש יגיע ב-7 בדצמבר בשנה הבאה, ממש לקראת המטר הבא, ואז, אורו של הירח לא יפריע.

 

מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נאס"א
מטר מטאורים. ארכיון
צילום: נאס"א
מומלצים